רבי בן ציון זאב קרניץ
| לידה | תרי"ד או תרי"ח |
|---|---|
| פטירה | תרס"ח או תרע"ג |
| מדינה | ליטא |
| רבותיו | הסבא מקלם, רבי יצחק בלאזר |
| תלמידיו | רבי אברהם אבא גרוסברד |
רבי בן ציון זאב וולף קרניץ (רוזאניס) (בערך בין השנים ה'תרי"ד (1854) - ה'תרע"ג (1913)[1]) היה רב ליטאי, רבן של ברזיק (אנ'), פרירוסלה (אנ'), פרן ושווקשנה, והמשגיח הראשון בישיבת טלז.
ביוגרפיה
נולד בוורזאן שבליטא לרבי אברהם אבא, רב העיירה. למד בישיבת תלמוד תורה שבקלם אצל הסבא מקלם, שם נמנה על חבורת "הד"ט" (ראשי תיבות "הדבק טוב"), חבורת תלמידים שהייתה דבוקה בסבא, זכתה ממנו להדרכה צמודה, וסרה למרותו גם בהמשך חייהם. בשנת ה'תרל"ה נשלח על ידי הסבא ללמוד פרק זמן בישיבתו של רבי אליעזר גורדון שהייתה אז בקלם, ובשנת ה'תרל"ו עבר עם הסבא לגרובין. הוא ניהל שם את סדרי הישיבה, וככל הנראה שימש גם כמגיד שיעור.
זמן מה למד ב'בית ועד לחכמים' שייסד רבי יצחק בלאזר לבוגרי ישיבת כנסת ישראל בסלבודקא[2], ושימש שם גם כמגיד שיעור לבעלי בתים בבית הכנסת 'גמילות חסד'[3].
בשנת ה'תרמ"ט התמנה לרבה של ברזיק שבפלך סובאלק, ולאחר מכן כרבן של פרירוסלה ופרן. בערך בין השנים ה'תרנ"ג - ה'תרנ"ה שימש כמשגיח הראשון בישיבת טלז. בתפקידו היה מופקד בעיקר על קירוב התלמידים לדרכה של תנועת המוסר, אך לא עסק בניהול סדרי הישיבה.
בהמשך התמנה על ידי בני שווקשנה כרב העיירה, והוכר גם כרב רשמי מטעם הממשלה. הקים בעיר ישיבה גדולה שהתנהלה בשיטת תנועת המוסר ולפי סדרי לימודה של קלם. בתחילה הוא עצמו שימש בה כר"מ ומשפיע רוחני, ובהמשך העמיד בה לתקופה את תלמידו ומקורבו רבי דוד נחמן קולידצקי.
נפטר בממל, שאליה הועבר בעקבות הרעלה, בגיל 53 - 58. את מקומו ברבנות העיר מילא חתנו, רבי ישראל תנחום הכהן פורטמן.
משפחתו
- אחיו רבי ישראל נתן בנדט טייץ (או: דויטש) רבן של לודבנובה וליגום (נפטר בגיל 36 אחרי שהעביר את תלמידי ישיבתו לישיבת אחיו רבי בן ציון)
- אחיו רבי משה אהרן דוידוביץ, רבה של ריטובה
- גיסו רבי יהודה לייב גרוסברד, רב בגאוורי וטבריג (אביו של תלמידו רבי אברהם אבא גרוסברד)
- גיסו רבי ישראל יצחק פיינברג, רבה של לייפון
- בנו רבי אברהם אבא קרניץ מטלז, נספה בשואה
- בנו רבי ישראל קרניץ, רבן של זיימל ונמוקשט
- בתו שרה נישאה לרבי ישראל תנחום פורטמן, ממלא מקום חמיו ברבנות שווקשנה ולאחר מכן רבה של ז'ז'מר. נספה בשואה בד' אלול ה'תש"א
- ביתו שיינא נישאה לרבי אליהו שפירא, ששימש כר"מ בישיבת ממל שבראשות רב העיר רבי מרדכי אייזיק רבינוביץ, ומאוחר יותר עמד בראשה. נספה בגטו קובנא ה'תש"א
קישורים חיצוניים
- רבי בן ציון זאב קרניץ - באתר אישי ישראל
- אהרן בן ציון שורין, קשת גבורים, חלק ה', ירושלים תשע"א, עמ' 117-121, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
לקריאה נוספת
הרב דב כץ, תנועת המוסר, חלק ה' פרק י"ט
הערות שוליים
- ↑ בעניין שנת לידתו ישנן גרסאות סותרות: בספר תנועת המוסר תוארכה לידתו לשנת ה'תרי"ד, על פי זיכרונות אחייניתו. אך בספר קשת גיבורים (עמו' 117) של הרב אהרן בן ציון שורין - בן אחייניתו (אשת הרב משה שורין), וכן בספר אוצר הרבנים (עמ' 86, מס' 3950) ציינו את לידתו בה'תרי"ח, 1858. כך גם לגבי תאריך פטירתו, בתנועת המוסר ציין לה'תרס"ז, אך בקשת גיבורים (שם) ובספר הקהילה של יהדות ליטא בערך העיר וקשנה (עמ' 311) ובערך העיר שוושקנה (עמ' 365) נרשם שנת ה'תרע"ג. בהערת אגב, יחוסו של רבי בן ציון לרבנות וקשנה בספר הנ"ל מקורו לכאורה בטעות. מדובר בעיירה קרובה השוכנת במחוז טלז הסמוך, בעוד ששווקשנה שוכנת תחתיה במחוז קלייפדה.
- ↑ משפחת בלזר, רבי איצל'ה - תולדות רבי איצל'ה בלזר, ירושלים, תשס"ד, עמ' 210
- ↑ הרב דב כץ, תנועת המוסר חלק ב', עמ' 406