רבי יצחק בלאזר

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יצחק בלאזר בירושלים
קבר רבי איצל'ה בלאזער בהר הזיתים
כתב שבחים של יצחק בלאזר (איציקל פעטערסבורגער) שנשלח לרב יעקב אשר הלוי גרייבסקי.

קובץ:Sefer Pri Yitshak. II.djvu

רבי יצחק בּלָאזֶר (א' באדר[דרושה הבהרה] ה'תקצ"ז, 1837 - י"א באב ה'תרס"ז, 22 ביולי 1907), המכונה גם ר' איצל'ה פטרבורגר (=מפטרבורג), היה מראשוני תנועת המוסר, מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט.

ביוגרפיה

רבי יצחק נולד בא' באדר ה'תקצ"ז בעיירה שניפישוק שליד וילנה, בצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא). בילדותו ניכרו בו כישרונות גדולים, ובגיל ארבע עשרה הדפיס אביו קונטרס שכתב בחריפות גדולה על מסכת בבא קמא. למד בצוותא עם רבי נפתלי אמסטרדם.

בגיל חמש עשרה נישא, ועבר להתגורר בקובנה, בה החל ללמוד בבית מדרשו של רבי ישראל סלנטר. בשנים אלו היה לאחד מבחירי תלמידיו, והיה בין התלמידים בהם טיפל רבי ישראל באופן אישי במיוחד.

מאחר שביקש להתפרנס מיגיע כפיו, למד את מקצוע הצביעה, אך רבו, רבי ישראל סלנטר, אסר עליו לעסוק בו וציוה עליו לכהן ברבנות. בשנת תרכ"ב התקבל רבי יצחק לרבנות פטרבורג (לימים לנינגרד), וכיהן בה שש עשרה שנה ברבנות.

פטרבורג הייתה בבואו אליה כמעט ריקה מיהדות, ומרכז ההשכלה ברוסיה. בבוא רבי יצחק לשם החל בביסוס הקהילה וחיי הדת בעיר, ופתח במלחמה חזיתית עם ראשי המשכילים שבה. המשכילים לא טמנו ידם, והשמיצוהו מעל גבי עיתוניהם. הסופר יהודה לייב גורדון נהג להשתלח בו מעל גבי העתון "המליץ" ולכנותו בלעג "רבי יצחק נפחא" (בלאזר פירושו נפח).

אך עוגמת נפש רבה נגרמה לו בפטרבורג בעיקר מריבוי הבעיות בסידור הגיטין בעיר. בעקבות בעיות רבות בתחום, בעיקר בשל מומרים רבים, החליט רבי יצחק להתפטר ממשרתו.

בתקופת פטרבורג חיבר והדפיס את ספרו "פרי יצחק". בהקדמתו לספר הוא כותב שהמניע לחיבור ספרו הוא היות שלא זכה לילדים, כדי להשאיר אחריו זכר לפחות בכתובים, ולכן הוא קורא לספר פרי יצחק. לימים, לאחר פטירת אשתו והוא כבר בשנותיו המבוגרות, נשא אשה צעירה ונולדו לו ממנה בנו שלמה בלזר ובתו בריינה.

רבי יצחק עבר להתגורר שוב בקובנה. הוא החזיק במקום בית מזיגה גדול בניהול אשתו, ממנו התפרנס, ולימד בבתי המוסר בעיר שייסד רבו, רבי ישראל סלנטר. כמו כן העביר שיעורים רבים בביתו ובישיבות השונות בעיר.

לאחר פרוץ המחלוקת הגדולה נגד שיטת המוסר, עזב רבי יצחק את משרותיו הרשמיות, והתמסר להרבצת המוסר באופן פרטי ולסיוע בהקמת ישיבות של תנועת המוסר, בעיקר בידי חברו רבי יוסף יוזל הורוביץ "הסבא מנובהרדוק". כמו כן נהג לעבור בין הישיבות המוסריות בליטא, ישיבת קלם, ישיבת סלבודקה, ישיבת נובהרדוק ובנותיהן, ולהדריך את תלמידיהן.

עם פטירתו של רבי שמחה זיסל זיו, ה"סבא מקלם", בשנת תרנ"ח, התמנה רבי יצחק לאביה הרוחני של ישיבת קלם, ונהג להגיע אליה לעיתים קרובות ולהדריך את תלמידיה.

יחסו ליישוב ארץ ישראל היה חיובי, ובשנת תרס"ד עלה רבי יצחק לארץ והתיישב בירושלים, בה נפגש עם חבריו מצעירותו, רבי נפתלי אמסטרדם, ורבי צבי לויטן, והתגורר בחצר שטרויס שבשכונת מוסררה. סירב לקבל תמיכה, ולמרות חולשתו וזקנותו עבד במשרדי "ועד הכללי" לפרנסתו.

רבי יצחק נפטר בירושלים בי"א באב ה'תרס"ז, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים לימינו של האדר"ת.

בנו הוא הרב שלמה בלזר. בתו בריינה נישאה לרב חזקיהו יוסף מישקובסקי.

ספריו

  • פרי יצחק
  • אור ישראל
  • כוכבי אור


תקופת חייו של רבי יצחק בלאזר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ועד שפתי חכמים, רבי איצלה - קורות חייו פעליו ומשנתו. ב"ב תשע"ד.
  • הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר, ירושלים תשי"ד, כרך ב' ע' 220–273.
  • יעקב מרק / שמואל חגי, במחיצתם של גדולי הדור, הוצאת "גויל", ירושלים, תשי"ח.

קישורים חיצוניים

ספרו


שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).