רבי בן ציון רפאל פריצי
![דיוקן עצמי[דרושה הבהרה]](/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%99.png) | |
| דיוקן עצמי[דרושה הבהרה] | |
| לידה |
1756 ה'תקט"ז מנטובה, איטליה |
|---|---|
| פטירה | י"ב בסיוון ה'תר"ד (בגיל 88 בערך) |
| מקום פעילות | אוסיטאנו, מנטובה, פדובה, טריאסטה |
| השתייכות | יהודים איטלקים |
| בני דורו | שמואל דוד לוצאטו |
| חיבוריו | פתח עיניים |
הרב בן ציון רפאל הכהן פריצי (אוסטיאנו, מנטובה 1756-1844) היה פילוסוף, רופא, רב, ומחבר ספרים. חי באיטליה במאות השמונה עשרה והתשע עשרה.
ביוגרפיה
רבי בן ציון רפאל נולד בשנת התקט"ז במנטובה. בתקופה הזאת השלטון בעיר עבר לידי האוסטרים, אשר העניקו מתן זכויות ליהודים. כחלק מהזכויות הייתה זכות לימוד בבית ספר ובאוניברסיטה. רבי ב"צ מימש זכות זו, ולמד מתמטיקה ורפואה,[1] בד בבד עם לימודי קודש אצל רבו רבי יעקב רפאל סאראוואל.[2]
בהמשך חייו למד בעיר פדובה. הקיסר האוסטרי יוסף השני פגשו שם והזמינו לאוניברסיטת טריאסטה (שם פגש את שד"ל). בשנת 1814 חזר לעירו, שם שימש כחכם ורופא.
בד' באייר ה'תקל"ז נפגש עם החיד"א בעיר מנטובה למשך כשלוש שעות שם התווכחו על מציאות שדים ומזיקים. פריצי סיפר שמאז ויכוח זה החל להאמין במציאותם.[3] החיד"א ציין את ביקורו זה בספרו מעגל טוב.[4]
הרב דוד זכות יצא נגדו ונגד התורה הפילוסופית שלו בחריפות, וכך הוא כותב: ”רבי בן ציון רפאל פריצי, שעשה עצמו בן חורין לכתוב בהרבה חיבורים סברות המנוגדות לקבלת חז"ל, ובנה אצלו דרכים שונים, אשר לא דרכיהם דרכיו, כי סידר על קדמות פילוסופיה, ולא על אדני האמונה הוטבעו”[5]
במות בתו הקדיש לו ידידו שד"ל[6] שיר תנחומים, אשר נדפס בספרו "כינור נעים".[7]
חיבוריו
רבי בן ציון רפאל חיבר ספרים במגוון נושאים, הספדים,[8] מנהגי בית כנסת, רפואה תורנית, מקום ההנדסה והפילוסופיה בתנ"ך, על צרעת לפי הרמב"ם, "נימוסי המלכות" על הלכות עבדים, רטוריקה בתנ"ך, מוזיקה בספר תהילים, ועל ניסי התורה תחת השם אקדמיה.
חיבורו המפורסם הוא פתח עיניים פירוש על אגדות הש"ס בדרך פילוסופית-שכלית,[9] החיבור נדפס בשבעה חלקים, שלושה חלקים ראשונים בשנת התקע"ה והשאר בשנת התרל"ח, מטרת החיבור היא להראות שתלמוד מסתדר עם המדע העדכני, פריצי כותב שמשכילי דורו לא קבלו את הספר, מפני שסברו שחכמי התלמוד כלל לא היו בקיאים במדע.[10]
קישורים חיצוניים
- חכם בן ציון רפאל פריצי באתר החכם יומי
- הרב בן ציון רפאל פריצי באתר ויקישיבה
- הרב בן ציון רפאל פריצי באתר ג'ואיש-אנציקלופדי
- קובי אוז, הרב בן ציון רפאל פריצי בתוכנית עיר של חכמים, בכאן 11
- בן-ציון דינור, "בן-ציון רפאל הכהן פריצי וספרו "פתח עיניים": לדמות של ההשכלה באיטליה", תרביץ, כ (תש"י) 241-264.
- הרב בן ציון רפאל פריצי באתר הספרייה הלאומית
- הרב בן ציון רפאל פריצי, פתח עיניים, ליוורנו תקע"ה-תרל"ט, באתר היברובוקס
- שמעון ואנונו, הרב בן ציון רפאל פריצי אנציקלופדיה לחכמי איטליה עמ' 139.
- רבי בן ציון רפאל פריצי, באתר "החכם היומי"
הערות שוליים
- ^ חלק ממוריו היו נזירים ישועים אשר ברחו מספרד
- ^ פתח עיניים, חלק ה כט.
- ^ פתח עיניים, חלק א, ב ע"א
- ^ עמוד 94
- ^ רבי דוד זכות, ממודינא, ספר זכר דוד, דף קכד:
- ^ פריצי היה מבוגר ממנו בשנים רבות. שד"ל מספר שבצעירותו חלה, וד"ר פריצי אמר שזה מריבוי הלימוד, ראה פרקי חיים בקובץ תלפיות ה [א-ב] עמ' 20
- ^ 480-481, שד"ל כתב בכתב העת המגיד תרכ"ה, גיליון א עמ' 5 שהשיר נדפס בספר פתח עיניים חלק ג
- ^ על האבן עזרא, רבי שמחה קאלימאני, רבי יעקב סארוואל, ורבי ישראל בנימין בסאן.
- ^ למשל מבאר את הדברים הגורמים לשכחה כדברים הגורמים לתחושות פחד וגועל אשר גורמים לשכחה, לכל אורך ספרו מאריך לשבח את הגויים ואף אפיקורסים, וכו'.
- ^ פתח עיניים, חלק שני הקדמה ב ע"א וע"ב
