רבי חיים בן עטר (הראשון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חיים בן עטר
לידה מרוקו סלא, מרוקו
פטירה ה'תפ"א
השכלה תלמוד, הלכה
השתייכות אחרונים
תחומי עיסוק ראש ישיבה
רבותיו רבי חייא דיין
תלמידיו
צאצאים

רבי חיים בן עטר (מכונה גם רבי חיים בן עטר הזקן), היה ראש ישיבה בעיר סלא שבמרוקו וסבו ורבו של רבי חיים בן עטר.

ביוגרפיה

רבי חיים בן עטר היה ראש ישיבה בבית הכנסת הגדול של העיר סלא שנקרא "צלאת בן עטר".[1] למד תורה מפי השד"רים רבי חייא דיין ורבי אלישע חיים אשכנזי.[2][3] היה ידוע בשקדנותו עד שגם את הלילות הקצרים הקדיש ללימוד תורה.[4] נהג לקום בכל לילה ולומר תיקון חצות בבכיה.[4] נודע בהחזקת לומדי תורה וביתו נחשב בית ועד לחכמים. בשנת ה'תס"ה נסע יחד עם בנו רבי משה ונכדו רבי חיים לעיר מקנס, כנראה במטרה לפקח על עסקי השותפות שלו עם אחיו, הנגיד רבי שם טוב בן עטר. במקנס הוא התאכסן שתי שנים ומחצה אצל רבי משה די אבילה.[3]

מתלמידיו היו הרבנים: חיים בן עטר נכדו,[4] שמואל די אבילה[3][4] שהיה חתנו של רבי משה בנו, ושלום בוזגלו.[5]

שמועות מדברי תורתו מובאות בספרות חכמי מרוקו.[6]

האריך ימים, כנראה יותר ממאה שנה, ונפטר בשנת ה'תפ"א.[5] רבי משה בירדוגו כתב דרוש שאותו דרש להספדו.[7]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו: יעקב אבן צור, משפט וצדקה ביעקב א, ‏"סימן יד, דף לב עמוד ד", אלכסנדריה, תרנ"ד, באתר HebrewBooks.
  2. ^ ראו: חיים בן עטר, חפץ ה', ‏"הסכמת חכמי סלא", אמסטרדם, תצ"ב, באתר HebrewBooks.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 שמואל די אבילה, אזן שמואל, ‏"הקדמת המחבר", אמסטרדם, תע"ה, באתר HebrewBooks.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 ראו: חיים בן עטר, חפץ ה', ‏"הקדמת המחבר", אמסטרדם, תצ"ב, באתר HebrewBooks.
  5. ^ 5.0 5.1 ראו: שלום בוזגלו, מקדש מלך ב, ‏"דף ריח עמוד ב", אמסטרדם, תק"ט, באתר HebrewBooks.
  6. ^ השמועות כונסו בספר אגרות ותשובות רבינו חיים בן עטר, עמ' לד - לח, בני ברק, תשע"ב.
  7. ^ משה עמאר (פרופסור), ראש משביר - דרשות עה"ת, מבוא עמ' 66, לוד, תשע"ו.
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0