רבי חיים חייקל גרינברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ חסידות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי חיים חייקל גרינברג
אין תמונה חופשית
לידה 1909
תרס"ט
סלונים
פטירה 3 בנובמבר 1969 (בגיל 60 בערך)
כ"ב בחשון תש"ל
תל אביב
מקום קבורה בית הקברות קריית שאול
מקום פעילות ליטאליטא  ליטא
תל אביב
השתייכות ליטאי
תחומי עיסוק רב, מחבר
תפקידים נוספים רב העיר קענא ליטא וחבר ועד הרבנים בוילנה
רב שכונת רסקו תל אביב
רבותיו רבי חיים עוזר גרודזינסקי
בני דורו רבי יחיאל מיכל פיינשטיין, רבי צבי מרקוביץ
חיבוריו אמרי חיים, ברכת חיים

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תאריך_עברי בשורה 45: attempt to perform arithmetic on field '?' (a nil value).שגיאת לואה ביחידה יחידה:תאריך_עברי בשורה 45: attempt to perform arithmetic on field '?' (a nil value).

הרב חיים חייקל גרינברג (תרס"ט, 1909 - כ"ב בחשוון תש"ל, 3 בנובמבר 1969) היה רבה של קענע בליטא, מו"ץ וחבר ועד הרבנים בווילנה וממקורבי הרב חיים עוזר גרודזנסקי. לאחר עלותו ארצה כיהן כרבה של שכונת רסקו בצפון תל אביב. מחבר הספר "ברכת חיים".

ביוגרפיה

נולד בסלונים, בנם של ר' אברהם ומרים גיטל גרינברג. סבו היה רבה של דרובנין שבפולין. אחיו, הרב יעקב סנדר גרינברג, כיהן כרבה של מייצ'ט. נשא לאשה את בתו של השו"ב של סלונים, הרב אליהו אהרן ווגיניקר.

בשנות ה-30, בשנות העשרים לחייו, התמנה לכהן כרבה של קענע שליד וילנה. כמו כן כיהן כמו"ץ בווילנה והיה חבר ועד הרבנים של העיר. היה מקורב לרב חיים עוזר גרודזנסקי וביצע עבורו שליחויות שונות. שליחות בולטת הייתה בפרשת "גזירת השחיטה". הוא נשלח על ידי הרב גרודזנסקי לרב יחיאל יעקב וינברג להורות לו שלא לפרסם את קונטרסו ההלכתי שבו הוא נוקט גישה מקלה בנושא[1]. כמו כן ביקר מספר פעמים בוורשה כשליחו של הרב גרודזנסקי בנושא[2]. פרשה אחרת קשורה במינויו של רב משכיל באושמינה שנחשד בדעות כפרניות. הוא נשלח על ידי הרב גרודזנסקי לפעול כנגד המינוי, ולשם כך נסע לפולין להיפגש עם האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, הרב מנחם זמבה והרב מנחם מנדל אלתר[3].

בשנת תרצ"ו (1936) הוציא את הקונטרס "ברכת חיים" על יורה דעה. הקונטרס זכה להסכמת הרב גרודזנסקי, הרב חנוך אייגש והרב שמחה זליג ריגר. בהמשך הוציא את ספרו במהדורה מורחבת וכן את הספר "אמרי חיים".

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרף לתלמידי הישיבות שנמלטו לשנחאי ושם שהה עד תום המלחמה. לאחר המלחמה עלה לארץ ישראל והתמנה כרב שכונת רסקו בצפון תל אביב.

פרסם מאמרי זיכרונות מליטא בבמות שונות, ובהן בהמודיע, דגלנו, הפרדס והמאור. מדי שנה, ביום השנה לפטירת הרב גרודזנסקי, נהג לפרסם מאמר לזכרו, חלק מהמאמרים התפרסמו בקובץ התורני "אחיעזר" שהוציא. לאחר פטירת הרב יחיאל יעקב וינברג פרסם קונטרס הספד "מגדולי הדור" ובו תיאר את שליחותו אליו בפרשת "גזירת השחיטה" בגרמניה. בשנת תשע"ד (2014) הוציא "מכון גנזי גאוני ליטא" מהדורה חדשה של ספרו "ברכת חיים" ובסופו קונטרס "מפיו אנו חיים" המרכז את זכרונותיו ומאמריו.

נפטר בשנת 1969 בגיל 60. הלווייתו התקיימה בתל אביב והספידוהו ידיד נעוריו הרב צבי מרקוביץ והרב יחיאל מיכל פיינשטיין. נקבר בבית הקברות קריית שאול.

אחיו הצעיר הוא הרב שמואל יצחק גרינברג מברוקלין, חניך ישיבת ברנוביץ' וישיבת מיר.

חיבוריו

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0