רבי יהודה בן לוי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהודה בן לוי
השתייכות הדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל
תלמידיו רבי יוחנן, רבי אחא, רבי חזקיה, רבי אלכסנדרי
בני דורו רבי יהושע בן לוי
צאצאים מנחם

רבי יהודה בן לוי (נקרא גם רבי יהודה בר ליואי) היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון. השתייך לשבט לוי[1].

קורות חייו

מרבותיו של רבי יוחנן, אמר מימרות יחד עם רבי יהושע בן לוי, ובשמו אמרו רבי אחא[2] ורבי חזקיה[3], ולפי דברי רבי אהרן הימן (בערכו) גם רבי אלכסנדרי[4].

היה לו בן בשם מנחם ואף הוא היה תלמיד חכם[5], רבי אהרן הימן משער (וכן כתב בפני משה) שהיה אחיו של רבי יהושע בן לוי.

אמרותיו

  • מה נשתנה מצורע שאמרה תורה יביא שתי ציפרים לטהרתו? אמר הקב"ה הוא עושה מעשה פטיט (- פיטפט והשמיע קולו בלשון הרע) לפיכך אמרה תורה יביא קרבן פטיט (- ציפורים שמשמיעין קול בכל שעה, פירוש רבינו גרשם)[6].
  • רבי יוחנן אמר בשמו, שאסור לטלטל כלי אורגים בשבת לפי שאין מטלטלים אותם אף בימות החול מפני כובדן[7].
  • רבי יוחנן אמר בשמו, שאם אשה השאילה בגד לחברתה הטמאה מחמת כתם, ואחר כך מצאה בו כתם אינה תולה בה ושניהן טמאות[8].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים