רבי יהוסף רוטנברג
רבי יהוסף רוטנברג (ג' באב ה'תרי"ג -כ"ג בחשון תרע"ב), היה אדמו"ר חסידי, מייסד שושלת קוסון.
 | |
| לידה | ג' באב ה'תרי"ג |
|---|---|
| פטירה | כ"ג בחשוון תרע"ב (בגיל 58) |
| מקום פעילות | טאהש, דברצין, קוסון |
| השתייכות | חסידות קוסון |
| רבותיו | רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, רבי חיים מצאנז, רבי אליעזר צבי מקאמארנא, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים |
| חיבוריו | בני שלשים |
| אב | רבי צבי הירש |
| אם | חיה דרזיא |
קורות חייו
נולד לרבי צבי הירש מטויסט בנו של רבי יוסף מקוזובא חתנו של רבי צבי הירש מזידיטשויב, ולחיה דרזיא בתו של רבי שמואל ווילנר מהעליטש.
בהיותו בן 13 שנים התארס עם בתו של רבי משולם פייש מטאהש, הנישואין התקיימו שנתיים לאחר מכן. לאחר פטירת חותנו בכ"ח בסיון תרל"ג מונה במקומו לרב העיר טאש, בהיות שגיסו רבי אלימלך היה עוד נער צעיר[1]
בחודש אייר תרנ"ד עבר לגור בדברצין, והעביר את הרבנות בטאהש לגיסו רבי מנחם ברודי שנלקח אז כחתן לבתו היתומה של רבי משולם פייש, כשהוא מתנה עמו שכאשר יגדל הילד רבי אלימלך ויהיה ראוי לרבנות יעביר את הרבנות אליו מדין ירושה, כפי שאכן קוים בהמשך.
בב' באלול ה'תרנ"ז הוכתר לרבה של קאסאן, ובחשוון תרנ"ח העתיק את מקום מגוריו לקוסון[2]. בקוסון ניהל חצר חסידית בנוסח בית זידיטשוב.
היה תלמידם של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, רבי חיים מצאנז, ורבי אליעזר צבי מקאמארנא, היה גם נוסע רבות לרבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, וזכה אצלו לקרבה יתירה ואף הסמיכו להנהיג עדתו.
נפטר ביום כ"ג בחשוון תרע"ב, ונקבר בקאסאן.
ספריו
- בני שלשים:
- יד יוסף
- ויצבר יוסף על התורה, נדפס במונקטש תרע"ה
צאצאיו
- רבי חיים שלמה ממלא מקומו באדמורו"ת קוסון, היה חתנו של רבי אשר ישעיה מקולבסוב, דברי תורתו נדפסו בספר 'שמועה טובה'.
- רבי ישראל צבי, היה חתן אחיו רבי חיים שלמה, ולאחר פטירתו החל לכהן באדמורו"ת, דברי תורתו נדפסו בספר 'אור מלא'.
- רבי משה שמואל שימש כאדמו"ר בקליינווארדיין.
- רבי מאיר שלום ממזילובריץ, חתנו היה רבי חיים אלתר פנט
- רבי יום טוב מנחם מקאלוב אב"ד נאפקאר.
- חיה דרזיא אשת הרב יהודה לייביש ערליך מדלאטין.
- רייזיל אשת הרב שמואל שיינפלד מקאשוי זקנו של רבי יהוסף חיים שיינפלד
- רחל יענטא אשת הרב שמואל צבי ווייס מבנדיקוביץ.
