רבי יהושע לייב לוינסון
 | |
| לידה | ה'תר"ן |
|---|---|
| פטירה | ה'תש"ה (בגיל 55 בערך) |
| מקום פעילות | ראדין |
| תחומי עיסוק | ר"מ ומשגיח בישיבת ראדין |
| בת זוג | פרומה ליבה בת רבי יעקב משה ספיר |
רבי יהושע לייב לוינסון (ה'תר"ן, 1890 - ה'תש"ה[1]) היה משגיח בישיבת ראדין בשנותיה האחרונות.
ביוגרפיה
רבי יהושע לייב נולד ב 1890 לרבי צבי הירש לוינסון ולשרה בתו של החפץ חיים.
בצעירותו למד בישיבת קלם שבליטא, ולאחר מכן בישיבת ראדין.
בי"ג בסיון תרע"ה נשא לאישה את פרומה ליבה (נולדה בשנת תרנ"ג) בתם של רבי יעקב משה ספיר ולאה לבית שלוסברג. החתונה נערכה בעיר שומיאץ שבמחוז מוהילוב שבבלארוס, שם שהתה באותה העת ישיבת ראדין.
בשנת ה'תרע"ט נדדה ישיבת ראדין, בעקבות מלחמת העולם, לעיר סנובסק, שהייתה אז בשליטת רוסיה. בחודש אדר, חודשים מספר לאחר פטירת רבי צבי הירש לוינסון בי"ח בשבט תרפ"א, יצאה הישיבה בדרכה חזרה לראדין. בשנת 1921 כששבה הישיבה לראדין נתמנה רבי יהושע למנהלה של הישיבה.
עם פריצתה של מלחמת העולם השנייה השתלטה ברית המועצות על ראדין. רוב תלמידי הישיבה עברו לוילנה שבליטא בעוד שמיעוטם נשאר בראדין, כאשר התנאים בווילנה נעשו קשים מדי החליטו, לפצל את הישיבה לשניים. מחצית אחת התמקמה באיישישוק בהנהגתו של רבי יהושע לוינסון והאחרת באוטיאן. כאשר הסובייטים כבשו את ליטא הפסיקה הישיבה לתפקד.
כאמור, רבי יהושע לייב כיהן כר"מ ומשגיח בישיבת ראדין לאחר פטירת אביו, וניהל אותה בשנותיה האחרונות. בהלוויית ה'חפץ חיים' הספידו נכדו רבי יהושע[2].
בזמן המלחמה גלה ליאנובה, משם גורש לגטו סלבודקה, לאחר מכן גורש בשנית למחנה הריכוז דכאו, שם נספה[3] בשנת תש"ה 1944[4].
כמו כן אשתו פרומה ליבה ושמונת ילדיהם[5], נספו בתחילת מלחמת העולם השנייה.
לקריאה נוספת
- "הגאון הקדוש ר' יהושע לוינסון הי"ד", בתוך: אולקניקי ראדין וילנא, עמ' 232-238, ירושלים תשס"ז.
הערות שוליים
- ^ ראו יתד נאמן, מוסף שבת קודש תשס"ד 30, צו, באתר אוצר החכמה.
- ^ בטאון דגלנו, באתר אוצר החכמה
- ^ יש שכתבו שרבי יהושע הובל לאושויץ ומת שם, או שנהרג בגטו קובנה, ראו מאמרו של דוד זריז להלן בקישורים חיצוניים.
- ^ אלה אזכרה, ג, עמ 307-302; אשרי, חורבן ליטא, עמ 255.
- ^ שמותיהם: צבי הירש, חיים אברהם, אהרן יצחק, נפתל, אסתר פריידה, רחל, זלאטה פערל.
