תלמוד תורה (קלם)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ישיבת קלם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוסד לימודי ריקה.

ישיבת תלמוד תורה (כונתה תדיר בפשטות: קלם) היא ישיבה ליטאית שהתקיימה בעיר קלם שבליטא. הישיבה התנהלה על ידי רבי שמחה זיסל זיו, "הסבא מקלם", ברוח תנועת המוסר שייסד רבו, רבי ישראל מסלנט.

היסטוריה

בשנת ה'תרכ"ו התמנה רבי שמחה זיסל זיו לנהל את ה"תלמוד תורה" בעיר זו. קודם לכן היה זה תלמוד תורה רגיל, אולם הרב זיו שינה את אופיו בהתאם לרוח תנועת המוסר. הוא גם הרחיב את מסגרת הלימודים כך שתתאים לנערים עד גיל שבע עשרה. במוסד נלמדו גם לימודי חול, כגון חשבון והשפה הרוסית[1]. אחד המסייעים לרב זיו היה רבי נתן צבי פינקל (שבהמשך כונה "הסבא מסלובודקה", בגין תפקידו בישיבת סלובודקה). הסוחר העשיר קלמן ויסוצקי, שהיה מקורב לסבא מקלם, סייע לישיבה בהיבט הכלכלי.

בתחילה התנהלו הלימודים בבית שכור, ואחר כך בבית כנסת. בשנת ה'תרל"ב נקנה מגרש עבור המוסד ונבנה עליו בניין מרווח. בשנת ה'תרל"ו הואשם הרב זיו בפני השלטונות כאילו במוסד מטיפים נגד הממשלה, ובעקבות כך הוא נאלץ לגלות לעיר גרובין שבקורלנד (היום בלטביה), ולהקים שם את המוסד מחדש. הרב זיו חלה והתקשה לנהל ברציפות את המוסד, ובשל כך החל לשהות רוב זמנו בקלם. בתקופה זו הפך בית ה"תלמוד תורה" בקלם למרכז לימוד תורה ומוסר לבעלי הבתים בעיר שהיו קשורים לרב זיו, ובשנת ה'תרמ"א החלו ללמוד שם גם בחורי ישיבה. לאחר מכן נסגר המוסד בגרובין, וה"תלמוד תורה" בקלם הלך והתפתח כישיבה[2]. הרב זיו פיתח יחס וקרבה מיוחדים לתלמידיו, ואף הקים את חברת "הדבק טוב"[3]. שלא כבישיבות אחרות, שבהן נמשך סדר המוסר חצי שעה, בקלם ארך הסדר שעה שלמה.

בשנת ה'תרנ"ח נפטר הסבא מקלם. את מקומו במשך כשלוש שנים מילא אחיו רבי אריה לייב ברוידא, ולאחר מכן חתנו - רבי צבי הירש ברוידא, ובנו - רבי נחום זאב זיו. הרב ברוידא נפטר בשנת ה'תרע"ג, והרב נחום זאב בשנת ה'תרע"ו. את מקומם של אלו מילאו רבי ראובן דב דסלר וחתניו של הרב נחום זאב - רבי דניאל מובשוביץ והרב גרשון מיאדניק.

מספר התלמידים בקלם לא עלה על כמה עשרות בבת אחת, אולם רבים מהם הפכו לרבנים, משגיחים וראשי ישיבות.

ב-כ"ו בסיוון ה'תש"א הצעידו כוחות משטרת העזר הליטאית תחת פיקודו של איש הגסטפו מקובנה את תלמידי הישיבה ויהודי העיירה אל מחוץ לה, על מנת לרצוח אותם שם. תלמידי הישיבה צעדו שורות-שורות, כשבפיהם תפילת "עלינו לשבח". מסופר ששרו בדרך את השיר "אשרינו מה טוב חלקנו"[4]. הנאצים רצחו אותם ורובם נקברו בקבר אחים בחוות גרוזנביסקי[5].

משנת קלם

בוגרים ידועים

לקריאה נוספת

  • הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר, ב, עמ' 141–163

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מובא בקורות העיתים שרבי ישראל סלנטר אמר שהיתר זה ללמוד לימודי חול בישיבה קדושה הנו נותן רק להסבא מקלם שיודע שלא תבוא תקלה על ידי הסבא בעקבות זה.(הרב דוב כ"ץ תנועת המוסר ח"ב עמוד 205)
  2. ^ הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר, ח"ב עמ' 58-55.
  3. ^ הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר, ח"ב עמ' 69.
  4. ^ מאמר רבי אלחנן סורוצקין בתוך: יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשכ"א (1961), כרך ד', עמ' 120; "נבואה והשגחה" עמ' קפ"ב. ב"מכתב מאליהו" ח"ג, "על חורבן קלם", מספר ששרו "עלינו לשבח".
  5. ^ ראו גם: יעקב שלהב, ‏קידוש חיי האדם היהודי בתקופת השואה, באתר "דעת"
    גדעון האוזנר, ‏לא כצאן לטבח!, משואה ח, תש"מ 1980, עמ' 18
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0