רבי יחזקאל סגל
ערך זה עוסק ברבה של אונסדורף. אם התכוונתם ל"הנודע ביהודה", ראו הרב יחזקאל סג"ל (תקכ"ד, 1764 - ל' בניסן[1] תקצ"ח, 1838) היה רב הונגרי. כיהן כרבן של אונסדורף וטרנטשין. מחבר הספר "תורת יחזקאל".
ביוגרפיה
נולד בליפטא-סנט-מיקלוש (כיום בסלובקיה) לרבי יוסף, צאצא לשל"ה. בבחרותו למד אצל רבי שמואל קעלין, ה"מחצית השקל" בבוסקוביצה שבמוראביה. באותה תקופה התיידד ולמד עם ה"חתם סופר" שבא לבוסקוביץ' יחד עם רבו רבי נתן אדלר שהתקבל לרב העיר. בנוסף למד עם הרב חיים דייטשמן (לימים אב"ד קעלין) ועם הרב סיני סימאנדל ("ר' סיני למדן", לימים ראב"ד מיקלוש).
נישא לשיינדל, בת הרב יצחק פריד-חיות, ראש הקהל באונסדורף וצאצא של רבי יצחק חיות. לאחר נישואיו עסק במסחר, אך לא הצליח. בשנת תקע"ח, לאחר שנפטר הרב יקותיאל זאב (ר' זלמן וואלף) רב העיר ומחוז ציפסן ומחבר "עמק המלך", מונה לממלא מקומו כרב והחל לכהן גם כראש ישיבה. בני העיר התמסרו לפרנסו ואת ישיבתו.
בשנת תקפ"ד נקרא לכהן ברבנות טרנטשין על מקום גיסו ר' אהרן סג"ל שפיץ[2] שעבר לכהן בהאליטש. לאחר תקופה קצרה סבל מרעדה, והוא שלח את בנו ר' יוסף שמואל שיקבל היתר הוראה מהחתם סופר. בנו החל לכהן כדומ"צ ובהמשך כראב"ד. בשנת תקצ"ח נפטר ממחלה ממושכת.
הספידוהו ידידו החתם סופר[3] ואחיינו הרב אברהם שאג. החתם סופר התבטא עליו שהוא ראוי לשבת בסנהדרין[4]. הוא השאיר חיבורים רבים, אך רובם נשרפו בשריפה שפרצה באונסדורף. הרב אברהם זינגר רבה של ווארפלאטא (נכדו של בנו ר' יוסף שמואל) הדפיס את הספר "תורת יחזקאל" על הש"ס והשולחן ערוך.
בין תלמידיו ר' מאיר פערלס לימים רבה של קרולי, רבי דב בער וישניץ מטרנטשין ורבי נתן צבי בלומגרונד רבה של בלשוב (בנו של רבי דב בער וחתנו של חתנו ר' מרדכי שפיץ).
אחיו היה הרב אברהם, רבה של רסנביץ.
לקריאה נוספת
- עלים לתרופה, גיליון תתק"י, ב' באייר תשע"ד.
קישורים חיצוניים
- ערכו ב"מליצי אש", באתר HebrewBooks
הערות שוליים
