רבי יעקב הכהן גדישא
 | |||||
| לידה | ה'תרי"ב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ג' בטבת ה'תר"ע (בגיל 57 בערך) | ||||
| כינוי | מהרי"ך | ||||
| מדינה | תוניסיה | ||||
| מקום מגורים | ג'רבה | ||||
| רבותיו | רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן | ||||
| |||||
רבי יעקב הכהן גדישא - (מכונה גם מהרי"ך, ה'תרי"ב 1852- ג' בטבת ה'תר"ע 1910) היה רב, פוסק הלכה ומחבר ספרים, כיהן כראב"ד "חארה כבירה" ("הרובע הגדול") באי ג'רבה שבתוניסיה.
ביוגרפיה
נולד לאברהם הכהן גדישא ב"חארה צגירא" (הרובע הקטן) באי ג'רבה. בילדותו עברה משפחתו לגור ב"חארה כבירה" (הרובע הגדול)[1].
כילד למד אצל רבי דוד הכהן גישא ראש הישיבה בג'רבה, ואחר כך בישיבתו של רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן. למד עם רבי משה זקן מאזוז אב"ד ג'רבה.[2] הוכר כעילוי כבר בצעירותו[1].
נישא לבתו של רבי רחמים חדאד אב"ד ג'רבה[1]. לאחר נישואיו המשיך בלימודיו, ורבי שלום הכהן (לימים רב העיר זרזיס שבתוניסיה, אביו של רבי כלפון משה הכהן) תמך בו כלכלית. באותם שנים כתב את חיבורו "מעיל יעקב" על מסכת מעילה[3]. את התמקדותו במסכת "מעילה" נימק בכך שמעטים עוסקים במסכת זו, וכן כתיקון לכך שבצעירותו עבר על "מעילה" בהקדש כשהשתמש בשמן שהיה בנרות בית הכנסת, בסברו שלצורך לימוד הדבר מותר[4].
לאחר מספר שנים למד צורפות והקים חנות תכשיטים. בתקופה זו נאסרו כמה מהצורפים היהודים בעקבות סכסוך עם השלטונות בג'רבה ורבי יעקב נבחר על ידי עמיתיו הצורפים לנסוע לתוניס עיר הבירה בכדי לפעול לשחרורם[5].
במשך מספר שנים, מסר מידי שבת שיעור עיוני לבחורים במסכת שבת, ביניהם נמנה רבי כלפון משה הכהן אב"ד הרובע הגדול בג'רבה[6].
בשנת ה'תרנ"ב הדפיס את ספרו "מאין יבוא" על התורה[1].
עם פטירת חותנו רבי רחמים חדאד בשנת ה'תרס"א (1901), החל לשמש כדיין במקומו לצד ידידיו רבי יוסף ברבי ורבי ציון כהן יהונתן, בבית דינו של רבו רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן שמונה לראב"ד.
באלול ה'תרס"ד (1904) כשהגיע ד"ר עוזיאל נשיא חברת "כל ישראל חברים" (האליאנס) בתוניס לג'רבה כדי להקים שם בית ספר, רבי יעקב לחם נגדו יחד עם הראב"ד הרב סאסי והיוזמה אכן סוכלה. לאחר מכן נכתב על ידי הנהגת הקהילה מכתב הסכמה ב"כח חרם" שאסור להקים בג'רבה בית ספר של חברת "כל ישראל חברים". על המכתב חתמו הראב"ד הרב סאסי, רבי יעקב, שאר הדיינים ונשיא הקהילה רבי רחמים מאזוז[1][7].
בי"ט בחשוון ה'תרס"ה (1905) נפטר רבו ראב"ד ג'רבה רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן ורבי יעקב התמנה לראב"ד במקומו. כמו כן, שימש כחזן וכקורא בתורה בשבתות ומועדים[8].
היה בקיא גם בספר הקוראן, ואנשי הדת המוסלמים היו פונים אליו כדי שיפתור שאלות הלכתיות איסלאמיות[9].
מאשתו הראשונה לא היו לו ילדים, לכן נישא במקביל לאישה שילדה לו בת אחת בחייו ובן שנולד כמה חודשים אחרי פטירתו.
בשנותיו האחרונות סבל מקוצר נשימה[4]. נפטר בגיל 58 בג' בטבת ה'תר"ע (1910).
לקריאה נוספת
- רבי בוגיד סעדון, מבוא לספר ויחי יעקב, התשנ"ה
- רבי שושן הכהן, ממלכת כהנים ערך רבי יעקב הכהן גדישא.
- הרב מאיר מאזוז, מאמר על רבי יעקב הכהן גדישא בספר מגדולי ישראל חלק ב', בני ברק התשע"ז.
- הרב בנימין רפאל הכהן, מלכי תרשיש חלק א' ערך רבי יעקב הכהן גדישא, התשמ"ו
ספריו
- מאין יבוא חידושים על התורה. נדפס בחייו בשנת התרנ"ג
- בכור יעקב דרושים ודינים בלשון הקודש ובעברית יהודית
- גן יעקב חידושים על התנ"ך
- הליכות יעקב פסקים בארבעת חלקי השולחן ערוך, עם הגהות מעמיתו רבי משה זקן מאזוז
- מעיל יעקב חידושים על מסכת מעילה
- כוכב יעקב חידושים על מסכת תענית
- ויחי יעקב חידושים על הש"ס סדרי זרעים ומועד
- חיי יעקב חידושים על הש"ס סדרי נשים ונזיקין
- ידי יעקב חידושים על הש"ס סדרי זרעים וטהרות
- זכות יעקב כללי הש"ס וחידושים על אגדות הש"ס
- טוב יעקב פלפולים בש"ס על סדר הא"ב
- לקט יעקב שארית כתבי ידו שנשארו בכל מקצועות התורה
- תשובות הלכתיות רבות שנדפסו בפר "משפט כתוב" לרבי ישראל זיתון ראב"ד טוניסיה
- קובץ תשובות בהלכה בכתב יד שלא נדפסו, שנמצא ברשות הרב בנימין רפאל הכהן[10]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 רבי בוגיד סעדון, חיי יעקב בפתיחה, הרב בנימין רפאל הכהן, מלכי תרשיש, חלק א', ערך "רבי יעקב הכהן גדישא".
- ^ מלכי תרשיש, חלק א', ערך "רבי משה זקן מאזוז". רבי בוגיד סעדון, מבוא לספר חיי יעקב לרבי יעקב הכהן גדישא.
- ^ הקדמת רבי שלום הכהן לספר "מעיל יעקב".
- ^ 4.0 4.1 מלכי תרשיש חלק א' ערך רבי יעקב הכהן גדישא.
- ^ רבי בוגיד סעדון בפתיחה לספר "חיי יעקב".
- ^ רבי מקיקץ שאול שלי בהקדמתו לספר "מעיל יעקב"; עדות רבי משה כלפון הכהן בספרו "פקד משה" בדרשה שנשא על רבי יעקב הכהן גדישא.
- ^ ראה בהרחבה בספר מגדולי ישראל חלק ב' לרבי מאיר מאזוז, במאמר על רבי רחמים מאזוז ובמאמרו של הרב אדיר כהן יהונתן על תולדות רבי סאסי הכהן יהונתן, שנדפס בתחילת ספר "ברכת ה'", ובספר "זרע דוד" מהדורה חדשה עמוד רמ"ו. רבי בוגיד סעדון בפתיחה לספר "חיי יעקב" ועוד.
- ^ הסכמת רבני ג'רבה לספרו "מעיל יעקב".
- ^ הרב מאיר מאזוז במאמר על הרב יעקב הכהן גדישא בספרו מגדולי ישראל חלק ב'[דרושה הבהרה].
- ^ לפי עדותו בספרו מלכי תרשיש חלק א' ערך רבי יעקב הכהן גדישא.