רבי שושן הכהן
 | |
| לידה |
דצמבר 1906 ד' בטבת ה'תרס"ז ג'רבה, תוניסיה הצרפתית  |
|---|---|
| פטירה |
7 במרץ 1976 (בגיל 69) ה' באדר ב' ה'תשל"ו איתן, ישראל  |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| תאריך עלייה | 1955 |
| מקום פעילות | ג'רבה, איתן |
| תקופת הפעילות | 1950–1976 (כ־26 שנים) |
| השתייכות | יהדות תוניסיה |
| רבותיו | הרב כלפון משה הכהן |
| חיבוריו | ראו להלן |
| בת זוג | סבירסה הכהן |
| אב | הרב משה כלפון הכהן |
| אם | מסעידה |
הרב שושן דוד יום טוב הכהן (ד' בטבת ה'תרס"ז, דצמבר 1906 - ה' באדר ב' ה'תשל"ו, 1976) היה רב בית הדין ורבה הראשי של ג'רבה בין השנים 1950–1955, ורב מושב איתן שבחבל לכיש מ-1955 ועד לפטירתו. בנו של הרב כלפון משה הכהן.
תולדות חייו
נולד וגדל בג'רבה, תוניסיה למסעידה ורבי כלפון משה הכהן, אב"ד ג'רבה. למד תורה מפי אביו. לצד עיסוקו בתורה, התפרנס ממכירת ספרי קודש ותשמישי קדושה. נשא לאשה את סבירסה (שבירצה). כבר בנערותו היה ממייסדי תנועת "עטרת ציון"[1] שעסקה בלימוד עברית ובפעילות למען ארץ ישראל. היה פעיל בחברת "אוצר התורה" שניהלה את המוסדות התורניים בג'רבה, ובשנות ה-20 של המאה ה-20 הוציא לאור את הירחון התורני "אוצר התורה". הוא רכש בית דפוס, שלו קרא "זוהר הרקיע", והחל בהדפסת ספר הזוהר בדפוס חדש, אולם מלחמת העולם השנייה קטעה את התוכנית לאחר חמישה כרכים בלבד. כמו כן, הדפיס את ספרי אחיו הבכור רבי אברהם מגוץ שנפטר בצעירותו, "ברכת אברהם" ו"חסד לאברהם", ואת ספרי השו"ת של אביו, "שואל ונשאל".
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תש"י (1950) התמנה לדיין יחד עם הרב שלמה מאזוז תחת הראב"ד רבי רחמים חי חויתה הכהן תלמידו של אביו. בשנת התשי"ב (1952) רבי רחמים חי חויתה חלה והוצרך ליסוע לטוניס ורבי שושן שימש כמנהיג הרוחני והראב"ד בפועל, ובעניינים חשובים שלח מכתבים לרבי רחמים חי חויתה לטוניס לקבל את דעתו. בשנת התשי"ד נסע לטוניס להשתתף במסיבה שנערכה לכבוד רבי רחמים חי חויתה הכהן לפני עלייתו לארץ ישראל[2].
לאחר עלייתו לארץ של רבי רחמים חי חויתה הכהן מונה באופן רשמי במקומו כראב"ד הרובע הגדול בג'רבא, על כסא אביו עד עלותו ארצה בשנת התשט"ז (1957).
בארץ הוא סירב למשרות רבנות בכירות שהוצעו לו, והעדיף להצטרף לבני עדתו שייסדו את מושב איתן בחבל לכיש, ותוך זמן קצר התמנה לרבו, תפקיד שבו כיהן בתפקיד זה עד לפטירתו ב-1976. לצד ידידו הרב רפאל כדיר צבאן היה נשיא קרן "דובב שפתי ישנים" להוצאת כתבי חכמי תוניסיה[3]. פעל להפרדה בין בנים לבנות בבתי ספר דתיים באזור הדרום. נקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.
כאביו, היה בעל השקפות עולם ציוניות-דתיות: הוא תמך בעלייה לארץ ישראל[4], ראה בהקמת המדינה "אתחלתא דגאולה"[5] והביע תמיכה פומבית בתנועת הפועל המזרחי ומוסדותיה, אך כשעלה לארץ וראה את המצב הרוחני, דעתו השתנתה מעט, הוא המשיך לראות בהקמת המדינה "אתחלתא דגאולה", אך טען שללא קיום מצוות זה חסר ו"לא לזה פיללנו" ולכן יש להקפיד יותר בקיום מצוות כדי להצדיק את קיום המדינה[6].
בנו הרב שמעון הכהן שימש כרב אזורי שפיר[7][8].
ספריו
- פלאי הצדיקים – סיפורים על רבני תוניסיה (ג'רבה, 1935).
- טוב וחסד – לקט דינים ודברי מוסר (ג'רבה, 1942).
- פרח שושן – חידושים על התנ"ך, הגדה של פסח, פרקי אבות ומאמרים (ירושלים, 1977)
- בית אבות – נספח ל"פרח שושן"
- ממלכת כהנים – תולדות יהודי ג'רבה ומנהגיהם (נספח ל"פרח שושן")
- מעשה שושן – דרושים
- שער שושן – חידושים על הש"ס ודרושים (1988)
- שפתי שושן – שו"ת וחידושי 'מערכות' לפי סדר האלפבית (נספח לספר שער שושן).
לקריאה נוספת
- הרב שלום הכהן, תולדות הרב המחבר ושבחי הרב המחבר, בהקדמה לספר פרח שושן, עמ' 8 - 48.
- הרב בנימין הכהן, מלכי תרשיש עמ' שכט-של.
- הרב עובדיה חן, עמוד ההוראה, הוצאת מכון הרב מצליח, בני ברק תשס"ח, עמ' 503 - 505.
קישורים חיצוניים
- כרטיס הקבר של שושן דוד יום טוב הכהן באתר הר הזיתים.
- חכם שושן דוד יום טוב הכהן, באתר "החכם היומי"
הערות שוליים
- ^ נקראה כך על שם שנת הקמתה, ה'תרע"ט (1919).
- ^ ראה תמונה בתחילת ספר "ילקוט כהונה" חלק ג'
- ^ דובב שפתי ישנים, הצופה, 4 ביולי 1967.
- ^ ראו פרח שושן עמ' קכה; קסד-קסו, ועוד.
- ^ ראו מעשה שושן עמ' קסב, ואצל יצחק דדון, "אתחלתא היא" חלק ב, עמ' קי-קטו.
- ^ כמו שאמר בדרשות רבות המופיעות בספרו "פרח שושן".
- ^ רשימת רבנים בעלי תפקידים בתחום הכשרות בארץ, אגף הכשרות של הרבנות הראשית לישראל, עמ' 12.
- ^ שי מאמו, משנתו ההלכתית של הרב משה כלפון הכהן מג'רבה כפי שהיא משתקפת בחיבוריו ההלכתיים "ברית כהונה" ושו"ת "שואל ונשאל", עמ' 15
