רבי יעקב קאשטרו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יעקב קאשטרו

רבי יעקב קאשֹטרו (גם קאסטרו, מכונה מהריק"ש; רפ"ה, 1525ש"ע, 1610) היה מרבניה הנודעים של מצרים. נתפרסם בעיקר מחיבורו 'ערך לחם' שכולל הגהות על השולחן ערוך, הספר היה נפוץ בכתבי יד רבים, עוד קודם להדפסתו בשנת תע"ח[1].

ביוגרפיה

נולד במצרים לר' אברהם קאשטרו[2] בשנת 1525. למד בירושלים אצל הרלב"ח וכן היה תלמידו של הרדב"ז במצרים. כיהן כרבו של קהל המוסתערבים בקהיר.

ר' יעקב קאשטרו עמד בקשר שאלות ותשובות עם חכמים רבים בערי הממלכה העות'מאנית. הכרעותיו בבית הדין ותשובותיו נכתבו בלשון תקיפה ונחרצת. בדורות שאחריו סמכו כל חכמי מצרים על הכרעותיו ותשובותיו. במצרים ראו בו גדול הדור וקראו לו, כמו שקראו רמב"ם ולרדב"ז לפניו, "מרא דאתרא". וכותב עליו החיד"א: "ופשטו הוראותיו בכל גבול מצרים".

בשנת ש"ל ביקר בארץ ישראל, במהלך הביקור התאכסן בביתו של הרב יוסף קארו, מחבר "שולחן ערוך", בצפת[3], ובספרו "ערך לחם"[4] אף הביא מנהג שנהג הרב קארו[5].

תלמידו

בספר "שם הגדולים"[6] כותב החיד"א שרבי אברהם אסכנדרי, בנו של יוסף אסכנדרי הרופא, ומצאצאיו של רבי יוסף אסכנדרי הנזכר מספר פעמים ב"בית יוסף", היה תלמידו של מהריק"ש.

ספריו

רבי יעקב כתב מספר ספרים, חלקם נדפסו רק לאחר מותו:

  • ערך לחם - הגהות על "שולחן ערוך". ספר השגות על השו"ע, כמו הגהות הרמ"א. הגהות מהריק"ש תואמות פעמים רבות את הגהותיו של הרמ"א. נינו של מהריק"ש, ר' יצחק ב"ר יוסף קשטרו, שהביא את הספר לדפוס בקושטא בשנת תע"ח (1718), עמד על כך, וכתב שני טעמים להדפסת הספר בשלמותו, על אף שכבר נתפשטו הגהות הרמ"א: "תמצא בהרבה מקומות שכיונה דעתו ודעת מהר"ם איסרלן זלה"ה בהגהת מפה, שניהם בפרק אחד נתנבאו. ומ"מ משנה לא זזה ממקומה. והנחנו הדברים כצורתן לכמה סיבות. הראשונה כדי שיחשבו לשתי דעות, ועוד כי אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד, ועוד כי הספרדים אינם פוסקים כדברי מור"ם ז"ל במקום שחולק על מרן בית יוסף. אמנם כדברי מר זקני מוהריק"ש זלה"ה פוסקים בכל ארץ מצרים ובכל גלילותיה אף במקום שחולק על מרן הב"י, יען כי הוא מאריה דאתרא". בספרו שו"ת אוהלי יעקב כותב רבי יעקב על השולחן ערוך "בספר הנזכר, חיברו הרב הנזכר בסוף ימיו ומפני חולשתו נמצאו דברים רבים, כיוצא באלו בספר הנזכר, שבמקום אחד לא השגיח על דבריו שבמקום אחר" (שו"ת אוהלי יעקב סימן כ'). יש שהעריכו שזה אחת הסיבות שחיבר את ההגהות על השולחן ערוך[7].
  • קול יעקב - דרשותיו שנאספו על ידו בספר "קול יעקב" אך הן לא נדפסו.
  • תולדות יעקב- חידושים על מסכת ביצה שנדפסו בשנת תרכ"ה.
  • שו"ת "אהלי יעקב".

פרופ' יעקב שפיגל שההדיר את השיטה שכתב מהריק"ש על מסכת בבא קמא, טוען שהמריק"ש ור' בצלאל אשכנזי, בעל השיטה מקובצת, השתמשו באותה ספריית כתבי יד.


תקופת חייו של רבי יעקב קאשטרו על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

קישורים חיצוניים

ספריו:

הערות שוליים

  1. ^ מבוא לשולחן ערוך במהדורת מכון ירושלים.
  2. ^ בספר קורא הדורות (פרק ג) כותב שרבי אברהם קשטרו היה סבו: "גם האדון השר המרומם החכם השלם כמה"ר אברהם קשטרו ז"ל, והוא אבי אביו של הרב הגדול כמה"ר יעקב קשטרו ז"ל".
  3. ^ כך כתב בספר קורא הדורות דף מא.
  4. ^ אורח חיים קסז.
  5. ^ עיין שם הגדולים לחיד"א אות י' רנט.
  6. ^ אות א', סי' פ"ז.
  7. ^ יצחק ניסים, ספונות כרך ב עמ' פט.
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0