רבי יצחק אלבוים
| לידה | ה'תרס"ח |
|---|---|
| פטירה | ג' בחשוון ה'תשמ"ז (בגיל 78 בערך) |
| רבותיו | הרב יוסף נחמיה קורניצר, הרב שאול בראך |
| חיבוריו | שו"ת שאילת יצחק (ג' חלקים), עזר ליצחק, אוצר הגיוני יצחק |
הרב יצחק אלבוים (אהלבוים, עהלבוים) (תרס"ח – ג' חשוון תשמ"ז, 1986) היה רב ודיין בסלובקיה פולין וקנדה. מחבר שו"ת שאילת יצחק.
שנותיו המוקדמות באירופה
נולד בבכפר זלוזשה (הונ'), בנפת מונקאץ' לרב זאב משה (תרכ"ט-תש"ד), מתלמידי תלמידי החתם סופר. למד אצל הרב יוסף נחמיה קורניצר בינוהרדיב (סעליש), הרב יחיאל מיכל טויבר בדונאיסקה-סטרדה, הרב משה טננבוים במילדוי-ספשי, הרב אברהם שטרן בנובה-זמקי (נייהייזל), והרב שאול בראך בקושיצה (קאשוי), שהסמיכו לרבנות.[1]
שימש ברבנות ודיינות באלטנדורף ופעלסוסזלי (הונ'). ניצל מהשואה, ובה נרצחו אביו, חמותו, חלק מאחיו ואחיותיו, אשתו ריזל (בתו של ר' משה לעווי אב"ד פלשיווץ) וחמש בנותיהם. לאחר השואה שימש כרב בליפטוסקי-מיקולש, ובצ'שין (טעשין) שבמדינת פולין.
נישא בשנית לחיה ברכה, בתו של הרב אלטר יצחק אייזיק פרידריך, ששימש כאב"ד וראש ישיבה בערים טורץ והומנה (היה חתנו של הרב דוד ליב זלצר, מחבר "שירי מנחה" – גיסו של הרב יוסף חיים זוננפלד).
באותה תקופה הוציא לאור לאור את שו"ת "שאילת יצחק", מהדו"ק גלנטה תש"ט, עליו הסכמות מר' יוסף יונה צבי הלוי הורוביץ רב אונסדורף ופרנקפורט, ר' יצחק מאיר הכהן רפפורט, ר' שמואל אברהם זלטנרייך רב טשאקווא, בית הדין של ר' ישראל ולץ, ועוד.[2]
כמו כן הוציא לאור את הספר "עזר ליצחק" (נחלת שבעה החדש), בודפשט תש"ט, ובו סידור דיני קידושין בקצרה לרבנים.
בצפון אמריקה
לאחר המלחמה היגר לצפון אמריקה, ומונה לרב קהילת "אהבת אחים נחלת ישראל" בטורונטו. הגעתו לעיר הייתה ביוזמת האחים הנגידים אלבוים, ובסיוע הרב אברהם אהרן פרייס.
בהיותו באמריקה הוציא לאור את ספרו "אוצר הגיוני יצחק" על חינוך לבר מצווה, ניו יורק תשכ"ז, עליו הסכמות מר' דוד יונגרייז אב"ד העדה החרדית, ר' משה פיינשטיין, ור' פנחס עפשטיין אב"ד העדה החרדית.
כן הוציא לאור את שו"ת "שאילת יצחק" מהדורה תנינא, ניו יורק תשל"ח, עליו הסכמות מר' משה פיינשטיין, ר' יצחק יעקב וייס ה'מנחת יצחק', ר' משה שטרן ה'באר משה', שמואל הלוי וזנר ה'שבט הלוי' ועוד. וכן שו"ת "שאילת יצחק" תליתאי, ברוקלין תשמ"ב.[3]
הרבה לכתוב בנושאים הלכתיים, כך השתתף בכתבי עת תורניים דוגמת 'הנשר', 'שערי אורה', 'בית ועד לחכמים', ו'המאור'. לפי דבריו, בכתב יד נותרו "אוצר הגיוני יצחק" חלק ב, ו"כללי שמות" על הלכות גיטין.[4]
צאצאיו
בנו הוא הרב נח אייזיק, רב קהילת "נחלת יצחק" בקיו-גארדן-הילס, מחבר סדרת "מנחת חן", "הלכה ורפואה בפוריות". בתו מרים קילא נישא לרב יצחק יהודה בלום, רב קהילת "בית עמרם" בקליבלנד, אוהיו.
ספריו
- שאילת יצחק חלק א, בודפשט תש"ט.
- עזר ליצחק, דיני סידור קידושין, בודפשט תש"ט.
- אוצר הגיוני יצחק, ניו יורק תשכ"ז.
- שאילת יצחק חלק ב, ניו יורק תשל"ח.
- שאילת יצחק חלק ג, ברוקלין תשמ"ב.
הערות שוליים
