רבי יצחק שטיינברג
 | |
| לידה |
ינואר 1886 כ"א בטבת ה'תרמ"ז טרנוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
9 בנובמבר 1965 (בגיל 79) כ"ז בחשוון ה'תשכ"ז תל אביב, ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק |
| תאריך עלייה | 1950 |
| תקופת הפעילות | 1918–1965 (כ־47 שנים) |
| תפקידים נוספים | |
| רבותיו | סבו הרב אברהם מנחם הלוי שטיינברג; אביו הרב שמעיה שטיינברג |
הרב יצחק הלוי שטיינברג (כ"א בטבת ה'תרמ"ז, ינואר 1886 - כ"ז בחשוון ה'תשכ"ז, 9 בנובמבר 1966) היה רבן של האליץ' וירוסלב, רב בבריסל ובתל אביב ואב בית הדין הרבני בתל אביב.
ביוגרפיה
נולד בכ"א בטבת ה'תרמ"ז, 16/17 בינואר 1886 בטרנוב שבגליציה (אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום בפולין) לאביו הרב שמעיה שטיינברג, רבה של פרמישלן ולאמו שרה. סבו היה הרב אברהם מנחם הלוי שטיינברג מברודי, בעל "מחזה אברהם". בגיל צעיר התגלה כעילוי ובגיל בר מצווה כבר ידע בעל פה את מסכת שבת. לצד השכלה תורנית רחבה רכש גם השכלה כללית ושלט היטב בשפה הפולנית. בגיל 17 נסמך לרבנות מידי הרב שלום מרדכי הכהן שבדרון (מהרש"ם) מברז'אן ובגיל 22 מידי הרב מאיר אריק.
לאחר נישואיו התגורר בברודי, שם שימש את סבו ולמד מפיו. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה, ולאחר תום המלחמה התקבל לרבנות בקהילת האליץ'. ב-1921 התמנה לרבה של ירוסלב, לאחר שנתמך הן על ידי המסורתיים והם על ידי המשכילים בעיר. ב-1927 נתקבל לרבנות קהילת ראדום, אך הוא חזר בו לאחר שגילה שיש מחלוקות בקהילה. שמו עלה כמועמד לכהן כרבה של לבוב, אלא שאז פרצה מלחמת העולם השנייה. בתקופת המלחמה גלה לסיביר[1]. לאחר שחרורו מסיביר הגיע לסמרקנד[2] ובהמשך היגר לבלגיה ונתמנה לרב ואב"ד בבריסל. בשנת ה'תש"י (1950) עלה ארצה והתיישב בתל אביב, שם התמנה לאב בית הדין הרבני בעיר[3]. ב-1957, לאחר שיצא לגמלאות, התמנה לרב בית הכנסת "ישורון"[4].
נפטר בכ"ז בחשוון ה'תשכ"ז, 9 בנובמבר 1966, ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק[5].
בגיל צעיר כתב חיבור על מסכת מכות וספר "שערי יצחק" על הלכות מזוזה, אך שניהם (וכן כתבים נוספים, כולל כתבים שכתב מהזיכרון בעת גלותו בסיביר) אבדו בתלאות מלחמות העולם או הושמדו על ידו מאימת הנ.ק.ו.ד.
משפחתו
הרב שטיינברג נישא שלוש פעמים. אשתו הראשונה, שרה לבית שפרונג, נפטרה בשנת 1930, וממנה נולדו לו שני בנים. לאחר פטירתה נישא להינדא מירל, בת הרב אליהו פרנקל תאומים רבה של פשוורסק, וממנה נולד לו בן נוסף. לאחר פטירתה בשנת 1952[6] נישא לסימא לבית שטיין (נפטרה ב-1985[7]).
בנו הבכור, הרב משה שטיינברג היה רבה של קריית ים מעל שלושים שנה. בן נוסף, בנימין זאב, נפטר בפתאומיות לאחר השואה בעת שהמשפחה שהתה בסמרקנד. נכדו הרב פרופ' אברהם שטיינברג הוא רב ורופא, מומחה לאתיקה רפואית ולרפואה והלכה ומנהל היחידה לאתיקה רפואית בבית החולים שערי צדק.
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ה, תשנ"ז, עמ' 174 - 176.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הצופה
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים הרב משה הלוי שטינברג, הרב ר' יצחק הלוי שטינברג ז"ל, הצופה, 8 בדצמבר 1966
הערות שוליים
- ^ עם איחוד הרבנים פליטי פולין בארץ ישראל, הצופה, 22 באוגוסט 1941
- ^ מהגולה והשבי, הצופה, 18 במרץ 1942
- ^ טקס מינוי דיינים חדשים בתל אביב, הצופה, 7 ביולי 1950
- ^ הערב - טכס ההכתרה של הרב ר' י. שטינברג, הצופה, 3 במרץ 1957
- ^ קברו, באתר Gravez
- ^ קברה, באתר Gravez
- ^ קברה באתר Gravez
