רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר

ה"ישמח ישראל"
רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר

המצבה על קברו
לידה	1853 תרי"ג מאקובה, פולין
פטירה	10 בינואר 1910 (בגיל 57 בערך) כ"ט בטבת ה'תר"ע
מקום קבורה	אלכסנדר לודז'
חיבוריו	ישמח ישראל
אב	רבי יחיאל דנציגר
אדמו"ר מאלכסנדר ה־שני תרנ"ד, 1894 – תר"ע, 1910 → אביו רבי יחיאל דנציגר אחיו רבי שמואל צבי דנציגר ←
רבה של אלכסנדר לודז' ה־רביעי תרנ"ד, 1894 – תר"ע, 1910 → אביו רבי יחיאל דנציגר חתן אחיו רבי יצחק מאיר זינגר ←

רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר (שבט ה'תרי"ג, 1853 - כ"ט בטבת ה'תר"ע, 10 בינואר 1910) (נודע בשם הישמח ישראל על שם ספרו) היה האדמו"ר השני של חסידות אלכסנדר בין השנים תרנ"ד - תר"ע (1894-1910). נחשב בזמנו לאחד מגדולי אדמו"רי פולין, ומספר חסידיו נאמד באלפים. נקרא על שם ספרו: ה'ישמח ישראל'.

ביוגרפיה

נולד בעיירה מאקובה שבפולין לרבי יחיאל דנציגר - הרבי הזקן מאלכסנדר, בנו של רבי שרגא פייבל מגריצא. נקרא ישראל יצחק על שם הרבי הזקן מוורקא, בילדותו חלה והיה בסכנה, והוסיפו לו השם ירחמיאל.

כבר משחר ילדותו הצטיין בכשרונותיו ובפקחותו, בהיותו בן חמש נסע עם אביו לוורקא, וכשהרבי הצעיר מוורקא ראהו מהלך בחצר בית המדרש והסידור בידו, שאלו 'מי למדך סדר התפילה, אביך או רבך?', השיב הילד 'לא אבי ולא המלמד, אלא הסידור…'

בן חמש עשרה נלקח לחתן, לבת ר' דוב בער גורמאן מחסידי פאריסוב מעיר פולטוסק. זוגתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה, נודעה כאשה צנועה וחסודה. התמסרה מאוד למעשי צדקה, להכנסת כלה, ותמכה בעניים ובאביונים. קודם השידוך נסע אביה, אל רבי יעקב אריה מרדזימין, לשאול בעצתו אם להשיא את בתו להישמח ישראל, כי לא החל זקנו לצמוח, ועלה בלבו חשש שמא לא יזכה לבנים. אמר לו הרבי מראדזימין, "יהיו לו בנים יותר משיש לאלפי יהודים" [- רמז בדבריו שיהיה רבי ומנהיג בישראל].

כשנפטר הרבי הצעיר מוורקא בט"ז סיון שנת תרכ"ח, קיבל אביו רבי יחיאל, את מרות רבי דוב בעריש מביאלה, ונעשה מגדולי תלמידיו. אבל רבי ירחמיאל ישראל יצחק, נסע גם אל לרבי יעקב אריה מראדזימין, מזקני תלמידי הרבי רבי שמחה בונים מפשיסחא, שהאריך ימים ונתפרסם כצדיק נשגב ובעל מופת גדול. הוא דבק ברבו זה ונעשה תלמידו וחסידו המובהק, וגם האדמו"ר חיבב את תלמידו וחסידו הצעיר, וקירבו יותר מכל זקני חסידיו תלמידי פשיסחא וורקא. אף העניק לו במתנה את מטהו, ועל המטה של רבו שמר מכל משמר, ונטלו אתו לכל מקום שהלך ונסע.

במוצאי שבת י"ד בשבט תרנ"ד (1894) נפטר אביו רבי יחיאל הרבי הזקן מאלכסנדר, וכל החסידים נמנו וגמרו להכתיר את בנו הבכור רבי ירחמיאל ישראל יצחק, לרב העיר אלכסנדר ולמנהיג העדה, אולם הוא סירב, באמרו, שכלל לא עלה בדעתו למלא מקום אביו. אך כשעברו ימי השלושים לאבל אביו, ואלפי חסידים ובראשם רבנים גדולים וחסידים ישישים נתקבצו ובאו לאלכסנדר, לשמוח בשמחת החתונה של בן אחיו בעל התפארת שמואל, אז מצאו את ההזדמנות המתאימה, להכתירו לאדמו"ר שלא ברצונו, ובעל כרחו הסכים ונתרצה להם.

רבבות חסידים הסתופפו בצלו, קיבלו ממנו דרך בתורה ועבודה, ונהנו ממנו עצה ותושיה, וכפי שכתב אודותם בצוואתו הקדושה: 'אוהבי ורעי אשר מסרתי נפשי עליהם'. מרוב אהבת ישראל שיקדה בקרבו בעוז ותעצומות, השריש שמחה בלבותיהם של ישראל. כפי שהעיד על עצמו בערוב ימיו, 'ארבעים שנה פעלתי להכניס שמחה בקרב לבות ישראל'.

לא נולדו לו ילדים, ומסופר שהיה נוסע לרבי יעקב אריה מרדזימין שיברכו בילדים, עד שפעם אחת אמר רבי יעקב אריה לחסידיו: מה רוצה בנו של הרב מגריצא (אביו רבי יחיאל מילא את מקום אביו רבי שרגא פייבל מגריצא ברבנות גריצא), הלא הוא נשמת האור החיים הקדוש שלא היו לו ילדים, וכיצד יהיו לו ילדים.

נפטר בכ"ט טבת תר"ע בהיותו בן חמישים ושש, כשהוא עדיין בתוקף פעולתו, ונטמן בעיירה אלכסנדר שבפולין לצד אביו רבי יחיאל.

לאחר פטירתו הוכתר אחיו רבי שמואל צבי דנציגר כאדמו"ר השלישי בשושלת חסידות אלכסנדר, והוא הקים על שמו של אחיו את רשת הישיבות "בית ישראל" בפולין שבהן למדו אלפי תלמידים. חלק מהחסידים עברו לבנו של רבי דב בריש מביאלה (שכבר כיהן לפני רבי יחיאל דנציגר), רבי אהרן צבי לנדא, ולאחר פטירתו פנו לאחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, אבי חסידות סטריקוב.

דף השער של הספר "ישמח ישראל", בני ברק תשי"ג

ישמח ישראל

ספרו על התורה ומועדים "ישמח ישראל", נחשב כספר יסוד בתורת החסידות, ובפרט בחסידות אלכסנדר. מצד אחד מובאת בו עמקות ביסודות החסידות המבוסס על אדני תורת הקבלה, מהם מאמרים מכתב ידו של האדמו"ר הכתובים בדרך כלל בקיצור, ומהם מאמרים שנכתבו על ידי אחד התלמידים שהחסידים נחלקו בזהותו. ומצד שני הוא נכתב בשפה פשוטה ומותאמת להמון העם, ויש בו גם מאמרים רבים של חיזוק המבוססים על מדרשי חז"ל, והם המאמרים שנאמרו בליל שבת.

כאמור, חלק מהספר מכיל מאמרים שנכתבו על ידי אחד התלמידים. יש אומרים שהיה זה הרב מנשה פריימן, שהיה בהמשך מנהל ישיבת 'בית ישראל' בפולין, ויש אומרים כי היה זה הרב דוב בעריש לנדא, בנו של האדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדל מסטריקוב.

עם זאת הוא שונה מספרי בית פשיסחה, בכך שהוא מתמקד בחסידות מעשית ולא בחסידות עיונית. בשל כך, רבים ממנהיגי החסידות בדורות הקודמים כמו גם בדורות האחרונים, הורו לחסידיהם ללמוד בספר זה. בין המנהיגים הבולטים שהורו לחסידיהם ללמוד בספר זה היו אדמור"י בעלזא לדורותיהם. כן מסופר כי רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר מויז'ניץ, התבטא כי אינו מסוגל להיכנס לשבת בלא לימוד בספר זה^{[דרוש מקור]}.

הספר "ישמח ישראל" נדפס כשנה לאחר פטירתו על ידי אחיו וגיסיו, כאשר לצורך הדפסת הספר הקים אחד מחסידי אלכסנדר אליעזר גוטשטאדט לראשונה בית דפוס עברי בלודז'. על שם ספרו זה כונה האדמו"ר בשם 'ישמח ישראל'.

במהדורות האחרונות נספח בסוף הספר ספר בשם 'מאורן של ישראל' שנכתב על ידי חתן אחיו רבי יהודה משה דנציגר האדמו"ר החמישי בשושלת החסידות, שמבוסס על כתבי רבי מנחם מנדל חיים לנדא מביאלא ומאמרים ששמע בעצמו מפי האדמו"ר.

בשנת תשמ"ג יצא הספר 'אורות הישמח ישראל', הכולל את ספר 'ישמח ישראל' מסודר לפי נושאים. משנת תש"פ יוצא לאור קובץ שבועי בשם 'ישמח ישראל המבואר' על פרשת השבוע.

לקריאה נוספת

• אברהם דוד גוטמן, מאורי ישראל, עמ' צ"ז-רי"ז, בורו פארק תשפ"ד.
• הרב אברהם צבי מרגלית, במשנתו - סוגיות בעבודת ה' תורה תפילה ותשובה לאורו של ה"ישמח ישראל" מאלכסנדר, מהדורה חדשה תשע"ח.
• רבי מנשה פריימן (ראש ישיבת אלכסנדר בפולין), תפארת ישראל - תולדות ומופתי ה"ישמח ישראל"
• רבי וואלף מקובר, האחים הקדושים - בהוצאת מכון אלכסנדר קליולנד
• הרב יהודה משה מקובר והרב אבינועם מקובר, תולדות הישמח ישראל, בהוצאת מכון אלכסנדר תשס"ד
• רבי אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות חלק ד', על רבי שרגא פייבל דנציגר, רבי יחיאל דנציגר ורבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. תשי"ד.

קישורים חיצוניים

ספריו:

• ישמח ישראל על התורה באתר HebrewBooks
• הגדה של פסח ישמח ישראל באתר HebrewBooks
• ישמח ישראל, על ויקרא, במדבר, דברים, באתר היברובוקס
• ישמח ישראל, על הגדה של פסח, באתר היברובוקס

אודות:

• קברו של ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר באתר האנציקלופדיה של קברי צדיקים
• סיפור חסידי שפורסם בעלון שיחת השבוע, באתר חב"ד.
• הרב מנחם אבינועם מקובר, תולדות ה"ישמח ישראל", חלק א', באתר היברובוקס
• הרב מנחם אבינועם מקובר, תולדות ה"ישמח ישראל", חלק ב', באתר היברובוקס
• רבי מנשה פריימן, תפארת ישראל, י"ב פרקים אודות האדמו"ר רבי ירחמיאל ישראל יצחק מאלכסנדר, באתר היברובוקס
• ירחמיאל ישראל יצחק בן יחיאל דנציגר (1853-1910), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר37830946Q7213206