רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר
 | |||||
| המצבה על קברו | |||||
| לידה |
1853 תרי"ג מאקובה, פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 בינואר 1910 (בגיל 57 בערך) כ"ט בטבת ה'תר"ע | ||||
| מקום קבורה | אלכסנדר לודז' | ||||
| חיבוריו | ישמח ישראל | ||||
| אב | רבי יחיאל דנציגר | ||||
| |||||
רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר (ה'תרי"ג, 1853 - כ"ט בטבת ה'תר"ע, 10 בינואר 1910) היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות אלכסנדר, הוא כיהן כאדמו"ר בין השנים תרנ"ד - תר"ע (1894-1909). נחשב בזמנו לאחד מגדולי אדמו"רי פולין, ומספר חסידיו נאמד באלפים. נקרא על שם ספרו: ה'ישמח ישראל'.
ביוגרפיה
נולד בעיירה מאקובה שבפולין לרבי יחיאל דנציגר בנו של רבי שרגא פייבל מגריצא.
לאחר פטירת אביו, בשנת תרנ"ד (1894), הוכתר על ידי החסידים לאדמו"ר.
לא נולדו לו ילדים[דרושה הבהרה], ומסופר שהיה נוסע לרבי יעקב אריה מרדזימין שיברכו בילדים, עד שפעם אחת אמר רבי יעקב אריה לחסידיו: מה רוצה בנו של הרב מגריצא (אביו רבי יחיאל מילא את מקום אביו רבי שרגא פייבל מגריצא ברבנות גריצא), הלא הוא נשמת האור החיים הקדוש שלא היו לו ילדים, וכיצד יהיו לו ילדים.
נפטר בכ"ט טבת תר"ע, ונטמן בעיירה אלכסנדר שבפולין לצד אביו רבי יחיאל.
לאחר פטירתו הוכתר אחיו רבי שמואל צבי דנציגר כאדמו"ר השלישי בשושלת חסידות אלכסנדר, והוא הקים על שמו של אחיו את רשת הישיבות "בית ישראל" בפולין שבהן למדו אלפי תלמידים. חלק מהחסידים עברו לבנו של רבי דב בריש מביאלה (שכבר כיהן לפני רבי יחיאל דנציגר), רבי אהרן צבי לנדא, ולאחר פטירתו פנו לאחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, אבי חסידות סטריקוב.
ישמח ישראל
ספרו על התורה ומועדים "ישמח ישראל" נחשב כספר יסוד בתורת החסידות, ובפרט בחסידות אלכסנדר. מצד אחד מובאת בו עמקות ביסודות החסידות המבוסס על אדני תורת הקבלה, מהם מאמרים מכתב ידו של האדמו"ר הכתובים בדרך כלל בקיצור, ומהם מאמרים שנכתבו על ידי אחד התלמידים שהחסידים נחלקו בזהותו. ומצד שני הוא נכתב בשפה פשוטה ומותאמת להמון העם, ויש בו גם מאמרים רבים של חיזוק המבוססים על מדרשי חז"ל, והם המאמרים שנאמרו בליל שבת. כאמור, חלק מהספר מכיל מאמרים שנכתבו על ידי אחד התלמידים. יש אומרים שהיה זה הרב מנשה פריימן, שהיה בהמשך מנהל ישיבת 'בית ישראל' בפולין, ויש אומרים כי היה זה הרב דוב בעריש לנדא, בנו של האדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדל מסטריקוב.
עם זאת הוא שונה מספרי בית פשיסחה, בכך שהוא מתמקד בחסידות מעשית ולא בחסידות עיונית. בשל כך, רבים ממנהיגי החסידות בדורות הקודמים כמו גם בדורות האחרונים, הורו לחסידיהם ללמוד בספר זה. בין המנהיגים הבולטים שהורו לחסידיהם ללמוד בספר זה היו אדמור"י בעלזא לדורותיהם[דרוש מקור]. כן מסופר כי רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר מויז'ניץ (ה'אמרי חיים'), התבטא כי אינו מסוגל להיכנס לשבת בלא לימוד בספר זה[דרוש מקור].
הספר "ישמח ישראל" נדפס כשנה לאחר פטירתו על ידי אחיו בעל ה"תפארת שמואל", כאשר לצורך הדפסת הספר הקים מעריצו אליעזר גוטשטאדט לראשונה בית דפוס עברי בלודז'. על שם ספרו זה כונה האדמו"ר בשם 'ישמח ישראל', כינוי שבו לא היה שימוש במהלך חייו.
במהדורות האחרונות הודפס בסוף הספר קונטרס בשם 'מאורן של ישראל' שנכתב על ידי רבי יהודה משה טיברג האדמו"ר החמישי בשושלת החסידות, שמבוסס על כתבי רבי מנחם מנדל חיים לנדא מביאלא ומאמרים ששמע בעצמו מפי האדמו"ר. בשנת תשמ"ג יצא הספר 'אורות הישמח ישראל', הכולל את ספר 'ישמח ישראל' מסודר לפי נושאים, על ידי משה חיים טיברג, תל אביב.
בשנת תש"פ החל לצאת לאור עלון שבועי בשם 'ישמח ישראל המבואר', המבאר אחד ממאמרי הספר על פרשת השבוע בעריכת יוסף צבי רכניצר.
לקריאה נוספת
- הרב אברהם צבי מרגלית, במשנתו - סוגיות בעבודת ה' תורה תפילה ותשובה לאורו של ה"ישמח ישראל" מאלכסנדר, תשע"ח.
- רבי מנשה פריימן (ראש ישיבת אלכסנדר בפולין), תפארת ישראל - תולדות ומופתי ה"ישמח ישראל"
- רבי וואלף מקובר, האחים הקדושים - בהוצאת מכון אלכסנדר קליולנד
- הרב יהודה משה מקובר והרב אבינועם מקובר, תולדות הישמח ישראל, בהוצאת מכון אלכסנדר תשס"ד
- רבי אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות חלק ד', על רבי שרגא פייבל דנציגר, רבי יחיאל דנציגר ורבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. תשי"ד.
קישורים חיצוניים
ספריו:
- ישמח ישראל על התורה באתר HebrewBooks
- הגדה של פסח ישמח ישראל באתר HebrewBooks
- ישמח ישראל, על ויקרא, במדבר, דברים, באתר HebrewBooks
- ישמח ישראל, על הגדה של פסח, באתר HebrewBooks
אודות:
- קברו של ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר באתר האנציקלופדיה של קברי צדיקים
- סיפור חסידי שפורסם בעלון שיחת השבוע, באתר חב"ד.
- הרב מנחם אבינועם מקובר, תולדות ה"ישמח ישראל", חלק א', באתר HebrewBooks
- הרב מנחם אבינועם מקובר, תולדות ה"ישמח ישראל", חלק ב', באתר HebrewBooks
- רבי מנשה פריימן, תפארת ישראל, י"ב פרקים אודות האדמו"ר רבי ירחמיאל ישראל יצחק מאלכסנדר, באתר HebrewBooks
