רבי מנחם מנדל מונגרוב
| לידה |
ה'ת"ו פוזנא |
|---|---|
| פטירה | אחרי ה'ת"פ |
| חיבוריו | צנצנת מנחם; לחם מנחם; טעם מנחם |
| עיסוק | רבן של הולשוב, ז'מיגראד וונגרוב; ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי מאיר מפוזנא; רבי שמעיה מברלין; רבי זעקלי מפוזנא; רבי יהודה לייב מפינטשוב; רבי שלמה מווראניק; רבי יעקב מניקלשבורג; רבי השיל מקראקא; רבי מיכל מפרוסטיץ; הט"ז; רבי זעליג מזולקווא; רבי יעקב מהארובשוף; רבי משה מהורדנא; רבי שמואל קאיידנובר |
| אב | רבי אברהם |
| אם | בריינדל |
| חותנים | רבי יהודה לייב |
רבי מנחם מנדל בן רבי צבי הירש מונגרוב (ה'ת"ו - אחרי ה'ת"פ[1]) היה רבן של הולשוב, ז'מיגראד וונגרוב וראש ישיבה. נודע על שם ספרו "צנצנת מנחם".
קורות חייו
נולד בפוזנא לגביר רבי צבי הירש ולבריינדל בת רבי אברהם רפפורט רבה של לבוב. בילדותו למד אצל רבי מאיר אב"ד פוזנא ואצל רבי שמעיה אב"ד ברלין. בשנת ה'תט"ו במהלך המלחמה הצפונית הקטנה עקב פרעות ואחר שחרבה בית הוריו נאלצה המשפחה לעזוב את עיר הולדתם למשך 3 שנים עד תום המלחמה. לימים העיד רבי מנחם מנדל שעקב התלאות שעבר אז הוא שכח את תלמודו ואחר שחזר לפוזנא החל ללמוד אצל רבי זעקלי מפוזנא שהחזיר לו את תלמודו. כן הוא זוקף את הצלחתו בלימוד לחמיו רבי יהודה לייב 'ראש המדינה' מפינטשוב, שלמד עמו ובזכותו הגיע להוראה[2].
בבחרותו למד אצל רבנים רבים, תחילה שלח אותו אביו ללמוד אצל רבי שלמה מווראניק, בן דודו רבי יעקב אב"ד ניקלשבורג, רבי השיל מקראקא ורבי מיכל אב"ד פרוסטיץ. אחר עבר ללמוד אצל רבי דוד סג"ל בעל הט"ז ורבי זעליג אב"ד זולקווא. אחר כך שלח אותו חמיו ללמוד אצל רבי יעקב אב"ד הארובשוף, רבי משה אב"ד הורדנא ורבי שמואל קאיידנובר[2].
בסוף שנת ה'תל"ג החל לכהן כאב"ד הולשוב[2]. בשנת ה'תנ"ב התקבל לכהן כאב"ד ז'מיגראד. בשנת ה'תנ"ז עבר לכהן כרבה של ונגרוב[3].
כן כיהן כראש ישיבה והיו לו תלמידים רבים[4]. בשנת ה'תנ"א נסע לברלין כדי להדפיס את ספריו ובהמלצה שנתנו לו רבני דורו ביקשו מהמדפיסים את ספריו שידפיסו את ספריו בזריזות כי הוא מוכרח לחזור מהר לתלמידיו הרבים הצריכים לו[5].
חתנו היה רבי נפתלי הירץ בן רבי ישעיה אב"ד קומרנא בנו של הט"ז[6].
ספריו
- צנצנת מנחם המבאר מאמרים תמוהים בדברי חז"ל בדרך פלפול וחידוד. חלק ב' לא נדפס[2][7].
- לחם מנחם, כולל שו"ת וחידושים על הש"ס[2].
- טעמי מנחם, על פירושי רש"י[2].
הערות שוליים
- ↑ שנת הולדתו ופטירתו היא על פי צנצנת מנחם, ת"פ, "התנצלות המחבר" בראש בספר בדגלנו (וורשה), סיוון תרפ"ח, עמ' 16, שנה ח גליון ט מובא ששנת פטירתו היה בה'ת"פ
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 צנצנת מנחם, ת"פ, "התנצלות המחבר" בראש בספר.
- ↑ דגלנו (וורשה), סיוון תרפ"ח, עמ' 16, שנה ח גליון ט.
- ↑ צנצנת מנחם, ת"פ, "התנצלות המחבר" בראש בספר; ראו גם: ספר קהילה, ונגרוב - קהילת ונגרוב, תשכ"א, עמ' 14.
- ↑ מובא בשער ספרו צנצנת מנחם, תע"ט.
- ↑ שמואל אבא הורדוצקי, הגרן, תרנ"ח, עמ' 30, חלק א.
- ↑ החיד"א, שם הגדולים, תקמ"ו, עמ' ע"ב, מערכת ספרים, אות צ', ערך כ'".