רבי מרדכי בירדוגו
רבי מרדכי בירדוגו המכונה הרב המרבי"ץ, היה ראש ישיבה ורב בעיר מקנס שבמרוקו.
קורות חייו
נולד בשנת תע"ה לרב יוסף, נכדו של רבי משה בירדוגו (הקדמון), ראש משפחת בירדוגו. אחיו הוא רבי יהודה בירדוגו מחבר הספר "מים עמוקים". בצעירותו למד בבית מדרשו של בן דודו ראב"ד מקנס, רבי משה בירדוגו, (המכונה "הרב המשבי"ר), שהיה בן דודו. ישיבתו של הרב המשבי"ר נודעה לתהילה במקנס ורוב תלמידי החכמים של העיר בדור שאחריו למדו בבית מדרש זה.
למרות גילו הצעיר בין הלומדים, התבלט בכשרונותיו ובהתמדתו, ורבו הרב המשבי"ר נהג לפלפל עמו רבות בדברי תורה. חידושים רבים שהעלו השניים מתקופה זו הודפסו לימים בספרי הרב ותלמידו, "ראש משביר" ו"תורת המרבי"ץ" (להלן). בדרך לימודו אחז בעקבי שיטת רבו שהייתה העמקה בפשט הסוגיה, תוך התרחקות מפלפולים. כך למשל, בסיום מערכה ארוכה על סוגיה במסכת פסחים כתב: "”ויש דרך אחרת... ומשום שאינו אוחז בעקבי הפשט לא נכון בעיני, והמעיין יבחר ויקרב”.
עם הגיעו לפרקו נישא לבליידא, בתו השלישית של רבו. לאחר פטירת רבו היה המרבי"ץ לרוח החיה בהנהגת הישיבה וירש את מקומו ברבנות העיר. לפרנסתו עסק בתקופה זו כשוחט. בערך בשנת תק"ב מונה גם לדיין, לצד רבי יעקב טולידאנו (מהרי"ט) ואחיו רבי חיים טולידאנו, עמם חתם על פסקי דין.[1] כן נמצא חתום על פסקי דין לצד גדול דורו רבי יעקב אבן צור (היעב"ץ).[2] בתפקידיו השיב המרבי"ץ תשובות הלכתיות לכל רחבי מרוקו וחתם על תקנות רבות בעירו. למרות שנות חייו הקצרים, המרבי"ץ הותיר את חותמו על חכמי ופוסקי המערב שנים רבות אחריו, בפסקיו ותקנותיו.
בשנת תק"ז נפטרה אשתו, ורבי מרדכי נישא בשנית לבתו הרביעית של רבו - ריינא, לאחר פטירת בעלה רבי יחיא לכרייף.[3]
נפטר בי"ד באב תקכ"ב. משורר התקופה חתנו רבי דוד חסין חיבר קינה על פטירתו.[4]
הותיר אחריו יבול רב של חידושי תורה בכל מקצועות התורה: שו"ת, חידושים על הש"ס ועל התנ"ך ודרשות. רובם נותרו עדיין בכתובים, וחלקם נדפסו בספר "תורת המרבי"ץ" שבהוצאת מכון אהבת שלום.
צאצאיו
רבי יקותיאל - בנו הבכור מאשתו הראשונה, ממלא מקומו ברבנות העיר; רבי רפאל, מחבר השו"ת "משפטים ישרים" שנודע לימים בכינויו "המלאך רפאל"; בת נוספת מנישואין אלו נישאה לרבי דוד בן חסין. מנישואיו השניים נולדה לו בת בשם בליידא, שנישאה לרב יהודה בירדוגו.
לקריאה נוספת
תורת המרבי"ץ, הוצאת מכון אהבת שלום - יד שמואל פרנקו, ירושלים תשע"ז.
קישורים חיצוניים
- דברי מרדכי, מקנאס תש"ז, באתר היברובוקס - תשובות בהלכה
הערות שוליים
- ^ משפט וצדקה ביעקב ח"א סימן קטו, רטו, שז, ועוד.
- ^ משפט וצדקה ביעקב ח"א סימן רסה.
- ^ רבי יוסף אלמליח, שו"ת תוקפו של יוסף, סימן מג.
- ^ רבי דוד בן חסין, תהלה לדוד, יקרא דשכבי, תרצ"א (דף עט ע"ב). מלבד קינה זו חיבר רבי דוד בן חסין גם שיר לכבודו בעודו בחיים (שם דף מח ע"א).
