רבי אליהו בקשי דורון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אליהו בקשי דורון
Ogv1.JPG
לידה 5 באפריל 1941
ח' בניסן ה'תש"א
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי ירושלים
פטירה 12 באפריל 2020 (בגיל 79)
י"ט בניסן ה'תש"ף
ירושלים
מקום קבורה הר המנוחות
מדינה ישראלישראל ישראל
למד ב ישיבת חברון כנסת ישראל
מקום מגורים ירושלים
מקום פעילות בת ים; חיפה; ירושלים
תקופת הפעילות 1970–2020 (כ־50 שנה)
השתייכות חרדים ספרדים
תחומי עיסוק רבנות
תפקידים נוספים ראש מוסדות "בנין אב", "תורת אימך", "דבי אליהו"
רבותיו הרב עובדיה יוסף, הרב יחזקאל סרנא, הרב בצלאל ז'ולטי
תלמידיו
חיבוריו בנין אב
בת זוג אסתר בקשי דורון לבית לופס
הרב הראשי הספרדי של בת ים ה־2
19741975
הרב הראשי הספרדי של חיפה
19751993
(כ־18 שנים)
הרב הראשי לישראל הספרדי ה־6
19932003
(כ־10 שנים)
שותף לרבנות הרב ישראל מאיר לאו (הרב האשכנזי)
פרסים והוקרה
  • הפרס על שם הרב מימון ליצירה תורנית
  • פרס הרב טולידאנו לספרות תורנית (תשמ"ה)
  • פרס לספרות תורנית - בני ברק
  • פרס שר הבריאות (ה'תשע"ח)
הרב אליהו בקשי דורון כנער, 1952
הרב אליהו בקשי דורון, בחירות הרבנים הראשיים לירושלים, בית כנסת ישורון, 1983

הרב אליהו בקשי דורון (ח' בניסן ה'תש"א, 5 באפריל 1941י"ט בניסן ה'תש"ף, 12 באפריל 2020) היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול בירושלים, בשנים 19932003, שימש כראש מוסדות 'בנין אב' ברמת שלמה 'תורת אימך' בבר אילן ו'דבי אליהו' בבית וגן בירושלים. היה פוסק הלכה, וממנהיגי היהדות הספרדית בישראל.

ביוגרפיה

ילדותו ונעוריו

נולד בירושלים לבן-ציון ולטובה בהיה, ילידת חלב שבסוריה[1]. משפחתו התגוררה בשכונת רחביה בירושלים. בילדותו למד בבית הספר הממ"ד 'לדוגמא' ע"ש הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל משפחתו התפרנסה מחנות מכולת שליד ביתם. אביו ר' בן ציון היה מראשי ועד העדה הספרדית בירושלים וממייסדי בית הכנסת "המתיבתא בית הראש"ל" ע"ש הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר וגבאי בית הכנסת 'רבן יוחנן בן זכאי בעיר העתיקה' בירושלים. כילד, היה מתלווה לאביו ר' בן ציון לתפילה בבית הכנסת 'אור זרוע' שם שהה במחיצתו של הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. בעידודו של אביו, השתתף בלימודי חזנות ופיוט אצל החזן רחמים עמר, בשכונת נחלאות בירושלים[2].

ב-תשט"ו 1955 בהיותו בן 14 החל את לימודיו בישיבת הדרום ברחובות, אצל הרב צבי יהודה מלצר בנו של הרב איסר זלמן מלצר בעל ה'אבן האזל' והרב מאיר צבי ברגמן. והרב יהודה עמיטל לאחר כמה שנים הרב אלעזר מנחם מן שך שהיה מגיע מבני ברק למסור שיעורים בישיבה, עודדו ללמוד בישיבת 'פוניבז'' בה כיהן כראש ישיבה. אך כיון שהוריו התגוררו בירושלים הדבר הִקשה עבורו לנסוע לבני ברק, וכך הגיע ל'ישיבת חברון כנסת ישראל' ששכנה אז בשכונת 'גאולה' בעיר[3].

ב-תשי"ט 1959 עבר לישיבת חברון, שם למד אצל הרב ברוך מרדכי אזרחי ואצל הרב אברהם פרבשטיין והרב אהרון כהן. בתקופת לימודו בישיבה למד בחברותא עם ראש הישיבה הרב יחזקאל סרנא. בישיבה למד בחברותא עם טובי הבחורים בניהם: אביעזר פילץ, ברוך שמעון סלומון ומשה מרדכי פרבשטיין, בימיו בישיבת חברון, הרצה 'שיעור כללי' בפני תלמידי הישיבה.

כאברך

נישא לאסתר, בתו של הרב שלום לופס, רבה של עכו[4]. לאחר נישואיו התגורר ברחוב חנה בירושלים בסמיכות לרבנים עובדיה יוסף ובן ציון אבא שאול עימם היה משוחח בדברי תורה[5].

בשנת תשכ"ד 1964 עבר ללמוד בכולל 'קול יעקב' ובכולל אברכים 'בית התלמוד' שבמוסד הרב קוק בירושלים, שם התקרב לרב בצלאל ז'ולטי. שימש כר"מ בישיבת 'פורת יוסף' בשכונת קטמון בירושלים. בין תלמידיו מאותה תקופה: האדמו"ר אלעזר אבוחצירא, הרב יצחק יוסף והרב אליהו אברז'ל[5].

בת ים וחיפה

בשנת תש"ל 1970 בהיותו בן 28 בלבד מונה לרב שכונות רמת הנשיא ורמת יוסף בבת ים. בתקופה זו הקים כולל אברכים בקהילת 'בית יעקב' בבת ים, ובשכונת התקווה בתל אביב.

בשנת 1974, מונה לרבה הספרדי של העיר[6].

בשנת תשל"ה-1975 לאחר פטירת רבה של חיפה הרב יוסף משאש מונה לרבה הראשי של חיפה[7] וראש אבות בתי הדין בחיפה, תפקיד אותו מילא במשך שמונה עשרה שנים. בתקופת פעילותו בעיר שידד מערכות בתחום הכשרות בהוספת תקנים, ומינוי מפקחים ראויים, בזמן כהונתו פירק את אגודת השוחטים ונאבק לבסס את סמכותה של הרבנות המקומית, והדת בעיר. בחיפה הקים וייסד את מוסד 'מורשה', כולל לאברכים שם מסר שיעורי תורה, כמו כן הקים תלמוד תורה לבני אברכים בחיפה. חלק משיחותיו שם קובצו בספרו 'בנין אב'. בין היתר בתפקידו כראב"ד חיפה עסק בשאלות מורכבות כגון שאלות של ממזרות, והתרת עגונות, במרץ 1981 בעקבות טביעת האונייה מצדה ישב על המדוכה והתיר עשרות מעגונות נעדרי הספינה להנשא בפסקי דין מיוחדים.[8].

בשנת 1983, בהיותו בן 42 בלבד התמודד על משרת הראשון לציון והרב הראשי לישראל מול הרב מרדכי אליהו אך הפסיד לאחרון כשקיבל 49 קולות.

ראשון לציון

בשנת תשנ"ג 1993 התמודד בשנית ונבחר למשרת 'הראשון לציון' - הרב הראשי הספרדי לישראל, בתמיכת הרב עובדיה יוסף. הוא כיהן בתפקיד עד שנת 2003, לצדו של הרב הראשי האשכנזי הרב ישראל מאיר לאו. מתחרהו העיקרי בבחירות היה רבה הספרדי של תל אביב-יפו לשעבר, הרב חיים דוד הלוי.

בתקופת כהונתו כרב ראשי סירב לבטל את השימוש בהיתר מכירה בשנת השמיטה, והדבר גרר ביקורת מצד הרבנים הליטאים ובראשם הרב יוסף שלום אלישיב. במטרה למנוע טענות לכפייה דתית, צידד בהנהגת נישואים אזרחיים בישראל כדי למנוע ניאוף וממזרים, אך דרש כי לא יקראו לזה "נישואין"[9]. בתקופת כהונתו כרב ראשי הקים ועדה, שמנעה מהרב יונה מצגר לשמש כרב עיר, בשל טענות כלפיו בגין עבירות על החוק והתנהגות שאינה הולמת. בהמשך עקף מצגר את המחסום והגיש מועמדות לתפקיד הרב הראשי לישראל[10].

הרב בקשי דורון היה נשיא ארגוני חסד, חבר בארגון ידידי בית החולים רמב"ם, הנהלת קרן לב"י וחבר נשיאות מכון ירושלים. שימש כנשיא אירגון מרח"ב - ממזרח שמש בירושלים[11]. בנוסף שימש כנשיא בית המדרש 'שערי עוזיאל' ע"ש הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל בירושלים. לאחר שסיים את כהונתו כרב ראשי הקים בירושלים את מוסדות 'בנין אב' בנשיאותו פעלו רשת בתי כנסת 'זכור לאברהם' ברחבי הארץ ע"ש בנו של תלמידו הנגיד שלמה אדולפו פיצ'וטו לזכר בנו אברהם ז"ל. עמד בנשיאות 'קרן ספרא' שהוקמה ע"י רעייתו של מואיז ספרא לאחר פטירתו[5].

פטירתו

במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל נדבק הרב בקשי דורון בנגיף ונפטר במרכז הרפואי שערי צדק בגיל 79[12]. הובא לקבורה בהר המנוחות. לצד רעייתו אסתר (נפטרה בשנת תשס"ה - 2005) הלווייתו נערכה בהשתתפות מצומצמת של אנשים בעקבות הנחיות משרד הבריאות.

העמדה לדין, הרשעה וביטולה

בדצמבר 2012, הוגש נגדו כתב אישום ב'תיק הרבנים', על עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה, הפרת אמונים ומתן תעודה כוזבת, בטענה שבעת כהונתו כרב הראשי אישר להעניק תעודות הסמכה לרבנות למאות מאנשי מערכת הביטחון, בלא שהיו ראויים לכך. התעודות זיכו את בעליהן בהטבות כספיות[13].

במאי 2017, הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מתן תעודה כוזבת ומרמה והפרת אמונים. באוגוסט 2017 נגזרו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 250 אלף ש"ח[14][15].

במאי 2021, כשנה לאחר פטירת הרב בקשי דורון, קיבל בית המשפט העליון את ערעור משפחתו של הרב, וקבע, כי בשל מצבו הרפואי של הרב בזמן בו התנהל המשפט, הוא לא היה כשיר לעמוד לדין, ולכן בוטלו למפרע הרשעתו והקנס שנגזר עליו[16]. בקשתה של פרקליטות המדינה לדיון נוסף בעניין, נדחתה בידי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות[17].

פעילותו בתחום המדיני

הצהרת קהיר לשלום וצדק במזרח התיכון

ב-2 בינואר 2002 עמד הרב בקשי דורון בראש המשלחת הישראלית לקהיר בה התכנסו נציגות שלוש הדתות, בניסיון לגבש הצהרה משותפת ל"שלום וצדק" על רקע האלימות הגואה בישראל ובשטחים. הוועידה נערכה בעיר הנמל אלכסנדריה, ונמשכה שלושה ימים, בחסות הארכיבישוף האנגליקני ג'ורג' קרי, ושייח מוחמד סעיד טנטאווי, האימאם הגדול של מסגד אל אזהר בקהיר. הוועידה זכתה לתמיכת ממשלות ישראל, הרשות הפלסטינית והממלכה המאוחדת[18].

פסקי הלכה בולטים

פסקיו מופיעים בספרו "שו"ת בניין אב", בפסקי דין רבניים ובמאמרים בקבצים תורניים ובכתבי עת רבים בין היתר בתשובות לשאלות הרבות שהופנו אליו; עוד משבתו כרבה של בת ים וכן כרבה של חיפה והמחוז ואף בהיותו רב ראשי לישראל וראשון לציון.

בין היתר התיר לתושבי שכונת מעלה הזיתים ללכת בשבת לכותל המערבי בליווי של רכב צבאי, עקב חשיבותה של הנוכחות היהודית באזור[19]; ופסק לפטור משינה בסוכה במקום שבו צה"ל מנחה את האזרחים לנעול את בתיהם[20]. פסק שאין לעלות לתחום הר הבית כולו; ואף לצורך מדיני[21].

התיר לענות אמן על ברכת קטן פחות מבן שש, משום חינוך[22]. פסק, שאין לצרף אין לצרף חולה אצלהיימר למנין[23]. בשאלה שהופנתה אליו מאנשי הקהילה בהולנד, בענין זמן תפילת ערבית באזורים בחו"ל שהשקיעה מתאחרת, פסק: שאין להתיר להם להתפלל ערבית מוקדמת לפני "פלג המנחה" אפילו בשעת הדחק[24]. בתשובה לשאלה שהופנתה אליו מאסיר הכלוא בצינוק והשירותים בו מצויים בתוך חדרון צר, ללא מחיצה המבדילה בינו לתא הכליאה ובשל כך התא כולו מטונף; ואין אפשרות לברך ואף להרהר בדברי תורה, אם קיום מצוות לבדו נאסר או לא. פסק: שמלבד מה שאסור להרהר או לברך אף קיום מצוות לבדו נאסר במקום זה[25]. בשאלת שהופנתה אליו ממפעל ליצור פסלי נוי, פסק בתשובתו: שאסור לישראל לעשות את הצורות או את הליטוש אלא את הדפוסים בלבד, ויש להקפיד לעשות את הצורות ע"י גוי; ופסלי אדם יש לעשות בחיסור איבר כל שהוא בצורה נכרת[26].

בין הנושאים שבהם דן במאמריו: סמכויות רשויות מקומיות בראי ההלכה[27]; יוזמה למניעת סרבנות גט על ידי רכישת דירה משותפת במקרה של פירוד והעברת הבעלות לבן הזוג המסורב[28]; קביעת אמות מידה להחייאת עוברים בעלי מומים[29] ולטיפול כימותרפי באישה הרה כאשר הטיפול מסכן את העובר[30].

יחסו למנהג

לדעתו של הרב בקשי דורון יש להתחשב במנהגים שהשתרשו בציבור ויש לקבלם כ'הלכה פסוקה'[31]. הוא דחה את האחדת המנהג, ודגל בשימור המנהגים הנפרדים של העדות.[32]. הורה לבני חו"ל שנהגו במנהג מסוים בעודם שם - שכאשר באים לארץ ישראל רשאים לשנות מנהגם ואינם צריכים התרה; אולם בעודם בחו"ל אינם יכולים לשנות מנהגם משום 'אל תיטוש תורת אימך'[33].

מעמדם של הקראים בעם ישראל

בשנות התשעים התיר נישואין עם קראי רוסיה, בעקבות שאלה שהופנתה אליו מבית הדין הרבני בתל אביב אודות נערה בת לאם יהודייה ולאב קראי מרוסיה שבקשה להנשא. בית הדין התקשה להכריע בסוגיה והעביר את השאלה לרב אליהו בקשי דורון שהכריע שמותר להינשא עם קראים; והם אינם נחשבים כממזרים על פי ההלכה, היתרו היה בתנאי שיקבלו עליהם שמירת מצוות וילמדו את יסודות תורה שבעל פה[34], פסק הלכה זה היווה אבן דרך להכרעות בתי דין במשך השנים הבאות כאשר באו לפתחם שאלות דומות[35][36].

חזקת כהונה אצל יוצאי פרס

בתחילת שנות האלפיים, בעקבות שאלה שהופנתה אליו על ידי כהנים בני עדת הפרסים, אם יחזיקו עצמם לכהנים ויעלו לדוכן, עקב השמועה שחזקת הכהונה בפרס לא נשמרה כראוי. השאלה התעוררה בין היתר בשל פנייתם של רבנים יוצאי פרס לרב שהזימו את השמועה. בתשובתו מביא הרב אליהו בקשי דורון את עדותם זקני ורבני עדת הפרסים על חזקת הכוהנים, ולאחר הבירור ההלכתי פוסק הרב, כי אין לחשוש לשמועות בדבר חזקת כהונתם של יוצאי פרס, וכל כהן שהוא ואבותיו עולים לדוכן ומחזיקים עצמם ככהנים, דינו ככל הכוהנים המוחזקים, ויכול לעלות לדוכן ללא חשש. רק מי שנקרא כהן ואינו יודע מאבותיו שעלו לדוכן - אין לו חזקת כהונה ללא בירור מעמיק בייחוס משפחתו[37][38].

יחסו למדינת ישראל ולאזרחיה

על היחס בין הרבנות הראשית למדינת ישראל אמר [39]:

הרבנות הראשית כמוסד ממלכתי היא החותם והפתילים של מדינת ישראל החותם המקנה והיא הפתילים שבידה הקשרים ועבותות האהבה הקושרים את העם היושב בציון עם אחינו שבכל תפוצות הגולה”.

בנוגע למצות ישוב ארץ ישראל כתב[40]:

”ישוב ארץ ישראל אינה מצוה פרטית כגזירה לקיים דבר אחד אלא יסוד ושורש בעבודת ה'(...) שאי אפשר לקיים התורה בשלימות ברוב מצוותיה אלא בארץ ישראל”.

בנוגע לאמירת ההלל ביום העצמאות: פסק שיש לאומרו בלא ברכה[41].

הנצחתו

הרב בקשי דורון הונצח בדרכים רבות, בין היתר, נחנך לזכרו בית מדרש ביישוב החרדי רכסים והוכנס לבית המדרש ספר תורה לעילוי נשמתו[42]. בחשוון תשפ"א נקרא רחוב על שמו בעיר חדרה[43]. בניסן תשפ"ג נקרא רחוב על שמו בעיר צפת[44].

במאי 2020 בעקבות הנצחת הוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח תקווה הוגשה בקשה על ידי חברי מועצת העיר לוועדת השמות להנציח גם את הרב בקשי דורון יחד עם אריאל שרון ושמעון פרס[45].

באייר ה'תשפ"ג החליטה עיריית ירושלים לקרוא רחוב על שמו[46].

בניסן תשפ"ד נחנך בביתו בשכונת בית וגן בירושלים בית מדרש "בית הראשון לציון" לזכרו[47].

משפחתו

רעייתו אסתר (נפטרה בשנת תשס"ה - 2005) הייתה ביתו של הרב שלום לופס רבה של העיר עכו, בת דודתה של שולמית עבאדי - רעייתו של הרב שמעון בעדני זקן מועצת חכמי התורה.

  • בנו, הרב בן ציון, ראש ישיבת 'תורת אליהו' וראש תלמוד תורה 'חניכי הישיבות – תורך אמך'.
  • בנו, הרב שלום, ראש ישיבת 'בנין אב' לדוברי ספרדית.
  • בנו, הרב משה, ראש ישיבת 'בנין אב' לדוברי אנגלית יד ימינו של הרב בבניית מוסדות 'בנין אב', מקים ומייסד בית הראשון לציון לתורה תפילה וחסד בבית הרב בשכונת בית וגן בירושלים, יו"ר מפעלות צדקה, גמ"ח וחסד 'צדקת הראשון לציון'.
  • בנו, הרב יצחק, ראש כולל לרבנים 'בנין אב', רמת שלמה, ירושלים, מחבר שו"ת 'בנין אבי'.
  • חתנו, הרב דוד אברהם, ראש ישיבות 'בנין אב' ו'דעת אליהו' וראש רשת הת"תים 'חניכי הישיבות – מוסדי עולם'.
  • חתנו, הרב ארי אברהם סמג'ה, רב שכונת 'רמת שלמה' בירושלים ראש המרכז הרוחני 'נר יוסף' ומחבר סדרת ספרי 'הליכות השו"ע החמישי'.
  • חתנו הרב משה שמול, ראש ישיבת 'בנין אב לצעירים' בעיר אופקים.
  • חתנו הרב אלון נבון, מרבני ישיבת 'באר יצחק'.
  • חתנו הרב שמואל לוי, מורה הוראה בירושלים.
  • חתנו, הרב משה אדרי, ראש ישיבת דבי אליהו שנקראת על שמו.

מתלמידיו

  • הרב מיכאל עמוס – דיין בית הדין הרבני הגדול ורב שכונת קריית מנחם ועיר גנים בירושלים.
  • הרב פנחס גולדשמידט - רבה של הקהילה היהודית במוסקבה לשעבר, חבר נשיאות בקונגרס יהודי רוסיה. כיום מכהן כנשיא ועידת רבני אירופה[48].
  • הרב שלמה שושן – דיין בבית הדין הרבני טבריה-צפת, ראש ישיבת 'ההסדר' בבית שאן.
  • הרב ציון אשכנזי – אב"ד רחובות.
  • הרב רחמים לוי, היה רב שכונת 'נחלאות' בירושלים, מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית ומרבני העדה הטורקית בישראל.
  • הרב אריאל אדרי, ר"מ בישיבת הר המור, אב בית דין רבני בבאר שבע, ורב שכונת הר חומה בירושלים.
  • הרב מאיר אליהו אהרון, היה ראש כולל אור יעקב ואור זרוע וראש בית מדרש להוראה ומשפט ברחובות, וחבר הנהלת ישיבת 'תומכי תמימים' רחובות ורב בית הכנסת 'יד לשבים' בעיר.
  • הרב משה בן אבו, רב שכונת גילה בירושלים.
  • הרב אליהו אביסרור, רב שכונת נווה יעקב בירושלים.
  • הרב יצחק זר, רב בית הכנסת נזר אהרון ודיין ביה"ד האזורי בירושלים.
  • הרב יורם ביטון ראש מוסדות הליכות עולם, קרית מלאכי.

ספריו

פרסים

סדרת ספריו זיכתה אותו ב:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ערוץ 7, אימו של הרב בקשי דורון הלכה לעולמה, באתר ערוץ 7, 1 באוקטובר 2016
  2. ^ עיתון הדרך ניסן תש"פ.
  3. ^ עפ"י שיחה עם אחיו אברהם.
  4. ^ נפטרה בשנת 2005. קונטרס "זיכרון אסתר" לזכרה הודפס בסוף ספרו "בנין אב", כרך ה'.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 יעקב אמסלם, הוסרה העטרה, מגזין משפחה, 17.04.2020
  6. ^ נבחר רב ספרדי לבת ים, מעריב, 3 באפריל 1974
  7. ^ נבחרו רבני חיפה והמחוז, דבר, 28 במאי 1975
  8. ^ על פי שיחה עם מקורבו הרב חנן חזן, מגזין משפחה כ"ג ניסן תש"פ
  9. ^ תחומין, כ"ה, עמ' 99
  10. ^ ברוך קרא, בקשי דורון: לא שיערתי שלמצגר תהיה חוצפה להתמודד לרב ראשי, באתר הארץ, 28 באפריל 2003
  11. ^ כיכר השבת, רבנים ואקדמאים בכנס מרח"ב, באתר כיכר השבת, ‏כ"ח בתשרי 14.10.12
  12. ^ ענבר טויזר, ‏הרב אליהו בקשי דורון הלך לעולמו לאחר שנדבק בנגיף הקורונה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 באפריל 2020‏
  13. ^ יאיר אלטמן וגלעד גרוסמן‏, הרב הראשי לשעבר בקשי דורון הואשם במרמה, באתר וואלה!‏, 24 בדצמבר 2012
  14. ^ משה שטיינמץ‏, מאסר על תנאי וקנס לרב הראשי לשעבר אליהו בקשי דורון, באתר וואלה!‏, 17 באוגוסט 2017
  15. ^ ת"פ (י-ם) 460180-12-12 מדינת ישראל נגד הרב אליהו בקשי דורון
  16. ^ קובי נחשוני, שנה אחרי פטירתו: העליון ביטל את הרשעת הרב בקשי-דורון ב"פרשת הרבנים", באתר ynet, 25 במאי 2021
    ע"פ 7535/17 הרב אליהו בקשי דורון נ' מדינת ישראל, ניתן ב-25 במאי 2021
  17. ^ גדעון דוקוב, ‏נשיאת העליון אסתר חיות חתמה סופית את זיכויו של הרב בקשי זצ"ל בתיק הרבנים, בעיתון מקור ראשון, 12 בספטמבר 2021
  18. ^ סוכנויות הידיעות, נציגי 3 הדתות מגבשים בקהיר הצהרה משותפת, באתר הארץ, ‏19 בינואר 2002
  19. ^ שו"ת בניין אב, חלק ו', סימן י"ג
  20. ^ הצופה, כ"ו באלול תשס"ב
  21. ^ גיא עזרא, עמדתו המקורית של הרב בקשי דורון בנוגע להר הבית, באתר סרוגים, ‏20 באפריל 2020, כ"ו בניסן תש"פ
  22. ^ שו"ת בנין אב ח"א סי' ח.
  23. ^ שו"ת בנין אב ח"ו סי' ג'.
  24. ^ שו"ת בנין אב ח"ו סי' יד'.
  25. ^ שו"ת בנין אב ח"ו סי' ל"ג
  26. ^ שו"ת בנין אב ח"א סי' לז
  27. ^ שו"ת בניין אב, חלק א', סימן ע"ה
  28. ^ תחומין ל"ה
  29. ^ תחומין ל'
  30. ^ תחומין כ"ד
  31. ^ הרב א' בקשי-דורון, "המנהג כבסיס לכל תקנה והלכה", תורה שבעל פה מא (תש"ס), עמ' כ"ד
  32. ^ שו"ת בנין אב ח"א סי' ז'
  33. ^ שו"ת בנין אב ח"ו סי' לו
  34. ^ שו"ת בנין אב ד', תשובות ע"א - ע"ב; תחומין י"ח, תשנ"ח 77–83; תחומין י"ט, תשנ"ט 192–200, ; תחומין כ', תש"ס 221–226.
  35. ^ הרב חיים בורגנסקי, הקראים הם יהודים? אפשר להתחתן אתם?, באתר ynet, ‏7 בינואר 2014
  36. ^ אלי מנדלבאום, היהודים שלא מקבלים את הגמרא: "אנחנו חלק מעם ישראל", באתר ynet, ‏26 במרץ 2017
  37. ^ שו"ת בנין אב ח"ד סי' ח'.
  38. ^ הרב אליהו בקשי דורון, אור תורה שנה לג תשסא, עמ' תנד-תנח.
  39. ^ שו"ת בנין אב, ד', דברים שנשא במעמד חנוכת בית הרבנות הראשית לישראל, ביום ג' סיון תשנ"ז
  40. ^ שו"ת בנין אב, ב' סי' ע"ג
  41. ^ פרו"פ אביעד הכהן; הרצאה באוני' בר אילן; 20 יוני 2020; בנושא: הראשל"צ הרב אליהו בקשי דורון: בין מזרח למערב.
  42. ^ לזכרו של הראש"ל: נחנך בנין אב ברכסים. צפו, באתר בחדרי חרדים
  43. ^ בן שאול, חדרה זוכרת את הרב בקשי דורון, באתר ערוץ 7, ‏30 באוקטובר 2020
  44. ^ חנני ברייטקופף, במעמד רבנים ואישי ציבור: בצפת חנכו את רחוב הראשון לציון, באתר כיכר השבת, ‏א' בניסן | 23 במרץ 2023
  45. ^ מתן דויטש, בעקבות הנצחת הוריו של נתניהו בפתח תקוה: בקשה להנציח את פרס, שרון והרב בקשי דורון, באתר mynet, ‏27 במאי 2020
  46. ^ רחובות על שם הרב אלישע וישליצקי והרב אליהו בקשי דורון, באתר ערוץ 7, ב' באייר התשפ"ג
  47. ^ חזקי שטרן, נחנך בית המדרש החדש בביתו הראשון לציון הגאון רבי אליהו בקשי דורון זצ"ל, באתר כיכר השבת, ‏י"ט בניסן 27.04.24
  48. ^ הרב פנחס גולשמידט, נטפי דמע אחר מיטת הראש"ל // מאמר מיוחד, באתר כיכר השבת, ‏ט"ז באייר 10.05.20


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0