רבי משה אליעזר פרוימוביץ

רבי משה אליעזר פרוימוביץ
	אין תמונה חופשית
לידה	תרע"ב; ויליחוביץ, מרמורש, ממלכת הונגריה
פטירה	ז' באדר א' תשמ"ו (בגיל 74 בערך); וילאמסבורג, ברוקלין, ארצות הברית
מקום פעילות	גרוסוורדיין, שארלוי, ציילסהיים, ויליאמסבורג
תחומי עיסוק	רב, אב בית דין, התרת עגונות
השכלה	ישיבת וישווא, ישיבת דונה-סרדהלי, ישיבת נייטרה
השתייכות	חסידות ויז'ניץ
רבותיו	רבי ישראל הגר, רבי שמואל דוד אונגר, רבי אשר אנשיל כץ, רבי מנחם מנדל הגר, רבי חיים מאיר הגר
תלמידיו	רבי משה יהושע הגר, רבי מרדכי הגר, רבי יהושע הגר-לאו
אב	רבי אברהם אלטר פרוימוביץ
חותנים	רבי יוסף אבלס
	→ חותנו רבי יוסף אבלס
	→ חותנו רבי יוסף אבלס

רבי משה אליעזר פרוימוביץ (תרע"ב - ז' באדר א' תשמ"ו) היה רבם של שארלוי שבצ'כוסלובקיה ושל ציילסהיים שבגרמניה, ולאחר מכן חבר התאחדות התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדה.

ביוגרפיה

נולד בשנת תרע"ב בעיירה וילחוביץ שבמחוז מרמורש בממלכת הונגריה לרבי אברהם אלטר פרוימוביץ, מחשובי חסידי ויז'ניץ בעיר. בבחרותו נסע לוישווא שם למד בישיבתו של רבי מנחם מנדל הגר מוישווא. לאחר מכן נסע לסערדהאלי, שם למד בישיבת סערדהאלי אצל רבי אשר אנשיל כץ. כמו כן, למד מספר שנים בישיבת נייטרא אצל רבי שמואל דוד אונגר^[1].

לפני שקיבל היתר הוראה מרבותיו, חזר למעלה ממאה פעמים על כל שלשת חלקי שולחן ערוך יורה דעה עם כל המפרשים, עד שידע את כל דברי הב"ח והפרי מגדים בעל פה^[2]. לאחר מכן נסמך להוראה על ידי רבותיו רבי שמואל דוד אונגר ורבי מנחם מנדל הגר מוישווא^[1].

בשנת תרצ"ב הגיע לעיר גרוסוורדיין בטרנסילבניה שברומניה. עם הגיעו לגרוסוורדיין, התבקש על ידי רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ ללמד את בנו רבי משה יהושע הגר שהיה אז בחור כבן שש-עשרה, והוא למד יחד עמו במשך כשנתיים וחצי (בין השנים תרצ"ב - תרצ"ד) את כל הלכות שחיטה, הלכות טריפות, הלכות מליחה, הלכות בשר בחלב, הלכות תערובות והלכות מקוואות. בתקופה זו תמך בו כספית רבי אליעזר הגר מויז'ניץ, בתוך שכר לימוד עבור הלימוד עם אחיינו רבי משה יהושע הגר^[1]. בשנים הבאות, למד רבי משה אליעזר עם בנו השני של רבי חיים מאיר הגר, רבי מרדכי הגר, לימים האדמו"ר מויז'ניץ-מונסי, וכן עם נכדו של רבי חיים מאיר, רבי יהושע הגר-לאו, בנו של רבי משה חיים לאו^[3].

לאחר מכן, נשא את בתו של רבי יוסף אבלס, רבה של העיר שארלוי שבצ'כוסלובקיה וראש הישיבה בה. לאחר נישואיו, החל לכהן כדיין בבית הדין בעיר, ולאחר פטירת חותנו התמנה למלא את מקומו ברבנות העיר, תפקיד בו כיהן עד למלחמת העולם השניה, בה נהרגה אשתו על ידי הנאצים. גם בתקופת מגוריו בשארלוי, היה נוסע לגרוסוורדיין להסתופף בצילו של רבי חיים מאיר הגר^[3]. רבי חיים מאיר הגר אף התבטא, כי ניתן לפעול אצלו ישועות^[4].

לאחר השואה

לאחר מלחמת העולם השניה, בהיותו בן 34, התמנה לכהן כרבה של ציילסהיים שבפרנקפורט דמיין בגרמניה. באזור זה הקים צבא ארצות הברית שכבש את גרמניה הנאצית מחנה עקורים אליו התקבצו רבים מניצולי השואה. בתקופה זו היה נוסע בכל האזור מעיר לעיר ומכפר לכפר, כדי להשיב לשואלים תשובות בהלכה, וכן לדאוג לצרכי היהדות, כמו הקמת תלמודי תורה ומקוואות. כמו כן, היה מוסר דרשות התעוררות בפני הניצולים^[3].

כמו כן, הקים בית דין מיוחד כדי לעסוק בדינם של עגונות מלחמת העולם השניה. רבי משה אליעזר עמד בראשות בית הדין, והתיר בתקופה זו מאות עגונות, וכן סידר היתר מאה רבנים וחליצות רבות. בתקופה זו הריצו אליו שאלות מכל יהדות גרמניה, בפרט בעניני התרת עגונות^[5].

לאחר מספר שנים, עם הגירת יהודי גרמניה לארץ ישראל, ארצות הברית וארצות נוספות באירופה, היישוב היהודי בציילסהיים התפזר, ורבי משה אליעזר היגר לארצות הברית, ועבר להתגורר בויליאמסבורג שבברוקלין^[6].

נשא בזיווג שני את בתו של רבי שלמה זלמן קראווער. מספר שנים לאחר נישואיהם חלתה אשתו, עד שנפטרה בצעירותה בשנת תשכ"ג^[3].

בויליאמסבורג היה חבר התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדה והיה ממורי ההוראה המובהקים בעיר. לאחר שרבי מרדכי הגר שכיהן כרבם של חסידי ויז'ניץ בויליאמסבורג, עבר לעיר מונסי, מילא את מקומו בהנהגת בית המדרש של חסידות ויז'ניץ בויליאמסבורג^[6].

היה בקיא גדול בסיפורי צדיקים מתלמידי הבעל שם טוב ושאר צדיקי החסידות, ובפרט מרבו רבי ישראל הגר מויז'ניץ^[7].

רבי משה יהושע הגר ורבי מרדכי הגר אשר למדו אצלו בצעירותם, החשיבו את עצמם כתלמידיו, והיו באים לבקרו בויליאמסבורג, וכן היו קמים מפניו^[8].

נפטר בגיל 74 בז' באדר א' תשמ"ו, ונקבר בבית הקברות ויז'ניץ במונסי^[8].

השאיר אחריו את בניו הרב שלמה זלמן והרב אברהם אלטר, ואת בתו הנשואה לרב מרדכי רוזנפלד.

אחיו היה רבי זיידא פרוימוביץ, שהיה אף הוא מרבותיו של רבי משה יהושע הגר.

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 ^1.2 קשר איתן, ביטאון חסידות ויז'ניץ, גליון 215, עמ' 33.
↑ עדות תלמידו רבי משה יהושע הגר, מובא בגליון קשר איתן, גליון 215, עמ' 33.
^ ^3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 קשר איתן, גליון 215, עמ' 34.
↑ קשר איתן, גליון 215, עמ' 37.
↑ עדות רבי אליהו אריה טרקלטויב רבה של אשוי ורבי שמעלקא טויבנפלד מרבני מונסי, מובא בגליון קשר איתן, גליון 215, עמ' 34-35
^ ^6.0 ^6.1 קשר איתן, גליון 215, עמ' 35.
↑ עדות קרוב-משפחתו הרב מנחם מנדל פוקס, מובא בגליון קשר איתן, גליון 215, עמ' 37.
^ ^8.0 ^8.1 קשר איתן, גליון 215, עמ' 38.

[א-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 קשר איתן, ביטאון חסידות ויז'ניץ, גליון 215, עמ' 33.

[2] עדות תלמידו רבי משה יהושע הגר, מובא בגליון קשר איתן, גליון 215, עמ' 33.

[ב-3] 3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 קשר איתן, גליון 215, עמ' 34.

[4] קשר איתן, גליון 215, עמ' 37.

[5] עדות רבי אליהו אריה טרקלטויב רבה של אשוי ורבי שמעלקא טויבנפלד מרבני מונסי, מובא בגליון קשר איתן, גליון 215, עמ' 34-35

[ג-6] 6.0 ^6.1 קשר איתן, גליון 215, עמ' 35.

[7] עדות קרוב-משפחתו הרב מנחם מנדל פוקס, מובא בגליון קשר איתן, גליון 215, עמ' 37.

[ד-8] 8.0 ^8.1 קשר איתן, גליון 215, עמ' 38.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]