רבי משה יהושע הגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ סיום כהונה, תחילת כהונה, הקודם, חסידות, מספר בשושלת, הבא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי משה יהושע הגר מוויז'ניץ
האדמו"ר מויז'ניץ בעל ה"ישועות משה.jpg
לידה י"ג בסיוון ה'תרע"ו
גרוסוורדיין
פטירה כ' באדר ה'תשע"ב (בגיל 95)
בני ברק
מקום קבורה אוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק
מקום מגורים קריית ויז'ניץ, בני ברק, ישראל
חיבוריו ספר ישועות משה על התורה ומועדים, ישועות משה מעדני השולחן עה"ת, דברי מוסר ישועות משה ה"כ, דרשות ישועות משה ד"כ
בת זוג לאה אסתר פנט, שיינדל דייטש
אב רבי חיים מאיר הגר
אם מרגלית לבית טברסקי
צאצאים חנה חיה טוורסקי, הרב ישראל, סאשא טייטלבוים, שרה רוקח, הינדא ארנסטר, הרב מנחם מנדל

רבי משה יהושע הגר (י"ג בסיוון ה'תרע"ו - כ' באדר ה'תשע"ב, מכונה לאחר פטירתו ה"ישועות משה") היה האדמו"ר החמישי מויז'ניץ ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

קורות חייו

נולד בי"ג בסיוון ה'תרע"ו לרבי חיים מאיר הגר ומרגלית (בתו של רבי זאב מרחמסטריווקא) בעיר גרוסוורדיין שבחבל טרנסילבניה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום ברומניה). נקרא משה יהושע על שם משה רבנו ויהושע בן נון שמוזכרים בקריאת התורה בזמן לידתו (פרשת בהעלותך ופרשת שלח).

האדמו"ר מוויז'ניץ עם הרב שטינמן

בבחרותו למד בחברותא עם הרב משה אליעזר פרומוביץ (לימים רבה של צילסהיים). בגיל 17 נסע ללמוד בישיבת ויז'ניץ של דודו רבי אליעזר הגר בעיירה ויז'ניץ. בזמן לימודו בישיבה היה ממשיך ללמוד בעליית גג לאחר כיבוי האורות בבית המדרש בשעה 11, עד לפנות בוקר אז התחילו הלימודים בישיבה, והיה ישן רק שנת צהריים[1]. בגיל 20 הוסמך לרבנות על ידי רבי פנחס צימטבוים רבה של גרוסוורדיין, רבי יעקב אלימלך פנט אדמו"ר ורבה של דעש והרב יחזקאל וידמן רבה של סיטשל. בשנת ה'תרצ"ז חזר לגור ליד אביו בגרוסורדיין ונסע לעיתים ללמוד אצל גיסו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב בקלוז' ואצל דודו רבי אליעזר הגר מויז'ניץ.

בחורף ה'תרצ"ט נסע עם אביו לשבות בוילחוביץ שבקרפטרוס ובני העיירה החליטו למנותו לרב[2]. באותה תקופה התארס לבתו של רבי מנחם מנדל מקשאנוב. בראש חודש חשוון שנת ה'ת"ש הקים ישיבה בגרוסוורדיין ועמד בראשה. בשנת ה'תש"ב רצו לגייסו לצבא ונמלט לקלוז' לגיסו רבי יהודה הורוויץ. לאחר שלוש שנים שלא נוצר קשר עם ארוסתו ולא הצליחו לחלצה מפולין, התירו לו רבנים להתארס בשנית ובחודש טבת ה'תש"ב התארס ללאה אסתר, בתו של רבי חיים מנחם מנדל פנט מדעעש. נישא בב' בניסן ה'תש"ב. לאחר חתונתו התגורר בדז' למשך שנה ולאחר מכן חזר לוילחוביץ שם הקים תלמוד תורה. בתחילת ה'תש"ד נסע לגרוסורדיין שם עשה שימוש אצל רבי יצחק יעקב וייס (לימים, גיסו) וכן קיבל היתר הוראה מרבי מרדכי בריסק שהגיע לעיר ליטול ארבעה מינים. לאחר החגים חזר לוילחוביץ' עם מספר בחורים בשביל להקים ישיבה בעיירה.

בחודש אדר ה'תש"ד, כשפלשו הנאצים להונגריה, נמלט עם אשתו ובתו לגרוסוורדיין. בח' באייר הבריחו את הגבול לרומניה והגיעו לאראד שברומניה. בחסידות ויזניץ מציינים יום זה כיום הצלתו של האדמו"ר. בכ"ו באייר עבר גם אביו את הגבול והצטרף לבנו. בכ"ט באייר המשיכו לבוקרשט שם נשאר אביו ואילו רבי משה יהושע ומשפחתו יצאו בחודש אב לנמל קונסטנצה, משם הפליגו בספינת המעפילים "מורינה" לישראל ובכ"ה באב ה'תש"ד הגיעו לחיפה. המשפחה נעצרה על ידי הבריטים במחנה המעצר בעתלית, ובהשתדלותם של חסידי ויז'ניץ בארץ שוחררו כעבור שלושה ימים. לאחר שחרורו נסע לירושלים שם קיבל דירה קטנה בבתי אונגרין. הוא הצטרף לחבורת שומר אמונים בראשות רבי אהרן ראטה.

בחודש אדר ה'תש"ה עבר להתגורר בתל אביב ומונה על ידי דודו, רבי אליעזר הגר מויז'ניץ (ה'דמשק אליעזר'), לכהן בראשות ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בתל אביב. לאחר פטירת דודו בשנת ה'תש"ו נטל על עצמו גם את העול הכלכלי של הישיבה. בשנת ה'תשי"ב עבר לגור בבני ברק בקריית ויז'ניץ ומונה על ידי אביו לכהן כרב הקריה. בתפקידים אלו כיהן עד פטירת אביו בשנת ה'תשל"ב, אז התמנה לאדמו"ר. בשנת ה'תשכ"ג נחלש אביו, והוא החל לערוך "באטע'ס" לאחר הטיש של אביו. בשנת תשל"א הקים ועד למציאת פתרונות דיור (בין פעולות הוועד היו הקמת השכונה החסידית באשדוד).

מיד לאחר מינויו לאדמו"ר הקים ארגון בשם "צעירי ויז'ניץ" במטרה לקרב את בניהם של חסידי ויז'ניץ מרומניה והונגריה לחסידות. הארגון סייע לגידולה של החסידות. כיום הארגון מאחד את בחורי החסידות שאינם לומדים בישיבות של החסידות. בתקופת אדמו"רותו הוקמו מוסדות תורה וחינוך רבים.

בשנת ה'תשמ"ד הרחיק את בנו הגדול, רבי ישראל הגר, ממעמדו כרב הקריה בבני ברק, ובשנת ה'תש"ן הכתיר את בנו הצעיר, רבי מנחם מנדל הגר, לרב השיכון. בשנת ה'תשס"ב נערך פיוס בין האב לבנו הגדול שחזר למעמדו הבכיר. רבי מנחם מנדל פרש כמעט לגמרי מהחצר והקים את "מרכז חסידי ויזניץ", מעין חצר נפרדת בבני ברק[3].

בשנת ה'תשמ"ט, עם חלוקת מועצת גדולי התורה, מונה לנשיא המועצת של אגודת ישראל.

בשנת ה'תש"ן יזם כינוס ענק של כל חסידי ויזניץ מכל העולם שנערך בגני התערוכה בארוע שנקרא "התוועדות חסידי ותלמידי ויזניץ" לציון 50 שנה מאז הקים את ישיבת ויזניץ בשנת ת"ש בעיצומה של מלחמת העולם השניה בגרוסווארדיין.

בשנת ה'תש"ס, כשש שנים לאחר פטירת אשתו הראשונה הרבנית לאה אסתר, נישא בשנית לרבנית שיינדל, בתו של רבי יהושע סג"ל דייטש, הצעירה ממנו ב-20 שנים.

בשנת ה'תשס"ג לקה האדמו"ר במחלת אלצהיימר ומאז מיעט להופיע בציבור וכמעט לא תקשר עם סביבתו. בשנותיו האחרונות ניהל את ענייני החסידות בנו, הרב ישראל.

בשנת ה'תש"ע נערך בבנייני האומה אירוע גדול בשם "קשר איתן", לציון 70 שנה לתחילת פעילותו החינוכית של האדמו"ר והקמת המוסד החינוכי השבעים במספר של החסידות[4].

נפטר בשנת ה'תשע"ב, קרוב לגיל 96, לאחר כ-40 שנות אדמו"רות. נקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. בנו הגדול רבי ישראל מונה לאחר פטירתו כאדמו"ר מויז'ניץ ורוב החסידים פנו אחריו. בנו הצעיר רבי מנדל הוכתר אף הוא לאדמו"ר מויז'ניץ וחצרו מכונה "מרכז חסידי ויז'ניץ".

עשרות ספרים וקונטרסים יצאו עם דברי תורתו, בהם: "קונטרס הליקוטים" "אורחות חיים" "דברי מוסר" "דברות קודש" "דברי אלקים חיים" ו"מעדני השולחן", לאחר פטירתו כונסו חלק מדברי תורתו בספר "ישועות משה" שיצא לקראת יום פטירתו השלישי, בשנת תשע"ה.

בהוראת בנו רבי ישראל, ישיבות ויז'ניץ שבנשיאותו באחוזת ברכפלד ובאשדוד קבעו את שמן לאחר פטירתו לישיבת "ישועות משה", וכן נקראו על שמו קהילות ויז'ניץ בעפולה, אלעד, אשדוד, גרין פארק ובית שמש. כמו כן הורה בנו רבי מנחם מנדל לקרוא לישיבת ויזניץ בבני ברק שבנשיאותו בשם "ישועות משה".

הנהגותיו ודעותיו

נודע כמתמיד. אף בשעת הטיש של אביו היה יושב עם ספר לימוד, וכן בשעת קבלת קהל היה לומד בין אדם לאדם. עסק רבות בספרים קצות החושן ומנחת חינוך. בשנת ה'תשל"ז תיקן חובת "שיעורי תורה ברבים" - סדר לימוד של שעה מדי ערב לכל החסידים. נודע כמקפיד על שמירת העיניים ובצעירותו היה מבקש מאנשים או מילדיו שייקחו אותו ברחוב כדי שיוכל ללכת בעצימת עיניים. תפילותיו והטישים שערך מדי שבת וחג התאפיינו בהתלהבות. בשנת ה'תש"מ, קרא בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל לתקן לימוד יומי בספר חובות הלבבות. בכנס ביד אליהו בשנת ה'תשנ"ב קרא לייסוד קווי מהדרין ייעודיים לציבור החרדי.

צאצאיו

(לפי סדר הולדתם)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. קשר איתן, גיליון 67 אדר א' תשע"ט, עמוד 16 ועמוד 84
  2. לשם מינויו הרשמי, נבחן בידיעת השפה המקומית.
  3. יאיר אטינגר, בני הרבי רבים, והחסידות על סף פילוג, באתר הארץ, 13 באפריל 2007.

  4. שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 6, 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    קובי נחשוני, 70 שנה לחסידות של המדינה, באתר ynet, 15 במרץ 2010


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0