רבי משולם פייביש מקרמניץ
| לידה |
ת"ע (משוער) קרמניץ |
|---|---|
| פטירה | תקמ"ו-תקנ"א (משוער) |
| חיבוריו | משנת חכמים |
רבי משולם פייביש הלוי הורביץ מקרמניץ היה מחבר הספר "משנת חכמים".
תולדות חייו
נולד בשנת ת"ע (משוער) בקרמניץ, לרבי דוב בער (יש אומרים שהיה נכדו של רבי מאיר הלוי הורוביץ מטיקטין)[1], מצאצאי רבי שאול וואהל מבריסק[2]. מנעוריו נודע בהתמדתו ופרישותו[3]. גם הנודע ביהודה כותב עליו בהסכמתו תוארים מופלגים בהם הוא מגדירו כ"תנא - כאחד מהראשונים"[4].
בתקופה זו הוא היה מתנגד לדרכו של המגיד ממעזריטש. מסופר שהיה נוהג להתענות על כל פירוש שלא הבין, עד שגילו לו מן השמים את הביאור הנכון. באחת הפעמים החליט לנסוע למגיד מממזריטש ולשאול אותו קושיא שהציקה לו בפירוש דברי הר"ן, ולראות אם הוא ראוי לתור "רבי". רבי משולם שהתרשם מתשובתו, החליט לשדך את בתו גיטל עם בנו של המגיד רבי אברהם המלאך, שהתאלמן מזיווגו הראשון[5].
לפי גרסא אחרת, המגיד ממזריטש שאל מן השמים "מי הוא התלמיד חכם שבדור" כדי לקיים את מאמר חז"ל שיש להתחתן עם בת תלמיד חכם, והשיבו לו כי רבי משולם הוא התלמיד חכם שבדור[6]. לפי מקור אחר הוא עצמו שמע את שמעו של רבי משולם פייביש שהוא ”בת תלמיד חכם הלומד תורה לשמה בקדושה ובטהרה”[7].
רבי שלום שכנא מפרוהוביטש, בנו של רבי אברהם המלאך נולד לו מזיווג זה[5].
התגורר כל ימיו בעיר קרמניץ, והרביץ תורה לתלמידים. בין תלמידיו נמנה רבי יהושע העשיל באב"ד מטרנופול בעל "ספר יהושע". פטירתו משוערת בין השנים תקמ"ו-תקנ"א. בנו היה רבי מאניס.
ספרו
מהדורה ראשונה מספרו "משנת חכמים" נדפסה באוסטרהא, תקנ"ו 1796 בהסכמות הנודע ביהודה, בעל ההפלאה, רבי שאול אב"ד אמסטרדם, רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, רבי רפאל הכהן אב"ד המבורג, ורבנים נוספים.
בגניזה החרסונית (שמהימנותה שנויה במחלוקת), מופיע מכתב שבו כותב לו המגיד על ספרו ”כי מאד נעלה הוא ורוח הקודש נוצץ ממנו”[8].
קישורים חיצוניים
- משנת חכמים - מהדורה ראשונה על זרעים, באתר היברובוקס
- משנת חכמים - מהדורה ראשונה על טהרות, באתר היברובוקס
- משנת חכמים - מהדורה ראשונה על קדשים, באתר היברובוקס
- משנת חכמים - מהדורת מכון בית אבות חלק א, באתר היברובוקס
- משנת חכמים - מהדורת מכון בית אבות חלק ב, באתר היברובוקס
- פורום אודותיו באתר אידישע וועלט פארומס
הערות שוליים
- ^ "כרם ישראל" - ספר היחס של רוזין וטשערנאביל - לר' ראובן ז"ק (לובלין תר"ץ, דף טו ע"ב) ויש חולקים
- ^ שהיה מלך פולין יום אחד.
- ^ וכמו שכותב עליו רבי אלעזר קאליר בהסכמתו: ”קדושתו מרחם... בגבורה של תורה כארי מתגבר... עד שנתפרסם שמו הטוב כחד מדרי קמאי והיושבים במלאכת התורה לראשונה, הוא כבוד הרב המובהק דפקיע שמיה בין גדולי הדור... ורק תורתו אומנתו לומד תורה לשמה”.
- ^ "...כבוד האי סבא יקירא הרב... המופלג מאוד בתורה ובמעשים כבוד שמו מהור"ר פייבש הלוי... תנא הוא כחד הראשונים... ובעודי במדינת פולין כבר שמעתי שמעו הטוב כי הוא ממש יחיד באהלות...". הסכמת הנודע ביהודה ל'משנת חכמים', באתר היברובוקס
- ^ 5.0 5.1 מגדולי החסידות (האדמו"ר מרוז'ין), עמ' יב
- ^ תולדות הנפלאות, וורשא תרנ"ט, אות קכג
- ^ תולדות המשנת חכמים, עמ' תרצד, בסוף ספר משנת חכמים, מהדורת מכון בית אבות, ברוקלין ניו יורק, תשע"ה 2014
- ^ גנזי נסתרות, ירושלים תרפ"ו, עמ' טו