רבי נפתלי הרץ קלצקין
| לידה |
א בתשרי ה'תקפ"ג דווינסק, רוסיה (ליטא) |
|---|---|
| פטירה |
א בשבט ה'תרנ"ד שימבורג קורלנד |
| מקום פעילות | אושפול, שימבורג |
| השתייכות | רבני פולין |
| תחומי עיסוק | תלמוד, חסידות, פסיקה, דרשות |
| רבותיו | החתם סופר, רבי יצחק מוולוז'ין, רבי יצחק מאיר מגור, רבי מנחם מנדל מקוצק |
| בני דורו | |
| חיבוריו | "אילה שלוחה" |
רבי נפתלי הרץ קלצקין[1] (א' בתשרי ה'תקפ"ג 16 בספטמבר 1822 - א' בשבט ה'תרנ"ד 8 בינואר 1894) היה רבן של קהילות אושפול ושימבורג, מתלמידי החתם סופר מחסידיו הקרובים של הצמח צדק[2], מגדולי רבני חסידות ליובאוויטש. מחבר ספר "אילה שלוחה".
ביוגרפיה
נולד בדווינסק שברוסיה (ליטא), לרבי נתן קלצקין, בן למשפחת רבנים מיוחסת, (דור חמישי לרבי יעקב ריישר)[3]. אמו היתה מיוחסת לרבי רפאל הכהן, רבי משה מרגליות מחבר פירוש פני משה על הירושלמי, ולרבי נפתלי הירץ אב"ד בירז', תלמיד הגר"א.
בשנת ה'תקצ"א בגיל 8 נסע לבדו למינסק והחל ללמוד בישיבתו של רבי משה צבי הילפרין, אחיו של ה"עונג יו"ט". שם למד בחברותא עם רבי זכריה ישעיה יולס מחבר ספר "זכר ישעיהו". לאחר מכן למד בישיבת רבי מיילס אצל קרובו רבי מרדכי קלצקי (מלצר).
בשנת ה'תקצ"ז עבר ללמוד בישיבתו של החתם סופר בפרשבורג, שם למד במשך 3 שנים[4] עד סמוך לפטירת רבו, משם יצא עם כתב הסמכה שאבד במשך השנים. בחזרתו לליטא עבר דרך ערים שונות בהונגריה וגליציה שם היה מקורב לרבנים וצדיקים רבים[5].
בשנת ה'ת"ר (בערך), עם חזרתו לעיר הולדתו דווינסק התקרב לחסידות ליובאוויטש, למד ושימש אצל גדולי החסידות, כה"צמח צדק" והמהרי"ל בטלן, על ידם הוסמך להוראה.
בסביבות ת"ר-תר"ג הוא נשא את חיה שרה, בת ר' זאב וולף (? - ז' שבט שנת ה'תרנ"ה, נקברה בעיר רומנוב). ממשפחת רבנים מיוחסת דודה הזקן היה רבי אליהו אב"ד אניקשט [דרושה הבהרה], מסופר שמגילת היוחסין שהיתה בידה נשרפה על ידיה, זאת כדי שבניה לא ייסמכו על ייחוסם אלא יקפידו להקדיש את כל זמנם ללימוד תורה.
בשנת ה'תר"ז (בערך), מונה רבי נפתלי הרץ לרב העיירה אושפול. בשנת ה'תרי"ז מונה לרב ואב"ד בעיר שימבורג (שנברג) שבפלך קורלנד, תפקיד בו שימש עד סוף ימיו. בעת כהונתו נבנה שם בית מדרש גדול, בנין חומה מפואר ודירה מכובדת עבור הרב[6].
התכתב עם רבים מגדולי דורו ביניהם ה"פתחי תשובה", ה"זכרון יעקב" ורבי יצחק אלחנן ספקטור[7]. הוא התבקש לכהן כרב בקהילות חשובות כמו מוסקבה ופטרבורג, אך סרב מחשש שיבטל מלימודו עם בניו.
צאצאיו
- בנו רבי ישראל איסר יעקב קלצקין (ה'תר"ד – ל' בחשוון ה'תרפ"א) רבן של האנשישוק וליבנהוף, במחוז דווינסק שבפלך ויטבסק, נסמך להוראה על ידי הנצי"ב מוולוז'ין ורבי אליהו שיק אב"ד לידא.
- בנו רבי יהושע מרדכי קלצקין (ה'תרכ"ב – טבת ה'תרפ"ה) חיבר שבעה עשר כרכים של חידושים שאבדו במלחמת העולם הראשונה. ר"מ בסלבודקה, רבן של הורודוק,ברעזי (לאחר דודו), ראסיין[8].
- רבי מנדל קלצקין, אבל פלך קובנה.
- רבי חיים דוב קלצקין, יאנישאק פלך קובנה (חתן רבי אפרים קהן).
- חתנו - רבי מענדיל לייען בעיר נעוויל.
- חתנו - רבי מררכי (בן רבי יעקב ליב)[9].
- חתנו - רבי מיכל עדלשטיין (בן רבי יצחק שו"ב ברעזיצע)[10].
- חתנו - רבי שמעון יאהילמאן (בן רבי יחיאל מריגא)[11].
- בנו רבי אליהו קלצקין רבה של לובלין ומחשובי הפוסקים בדורו.
- בנו רבי אברהם קלצקין (? - ה'תר"ע) רבן של רומנוב, ליוזנא;
- בנו רבי שניאור זלמן קלצקין (ה'תרי"ג – ה'תרצ"ב חתנו של רבי צבי דוב לוטקר רבה של הומיל) רבה של רוגצ'וב, נסמך להוראה על ידי רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל ה"ערוך השולחן", ורבי יוסף ראזין בעל ה"צפנת פענח".
- בנו רבי משה צבי קלצקין (ה'תרל"ב- ?) רבה של רומנוב פלך מוהליב, חיבר "לקוטי צבי" (כת"י, הערות ותקונים על הש"ס וארבעת חלקי שולחן ערוך וראשונים ואחרונים - מעט מהם נדפסו ב"כנסת הגדולה" (סובאלסקי וורשא התרנ"א)), ציונים והארות (בכת"י) על התשב"ץ קטן וספר התניא, כמו כן חיבר מפתחות למצוא כל מאמרי חז"ל מש"ס וזוהר והתקונים המובאים בספר התניא.
- בניו רבי דוד פיינברג (? אושפול - ה'תרס"ז ניו יורק) ורבי ראובן קלצקין (ליבנהוף), תלמידי חכמים שסירבו לשמש ברבנות, ועסקו במסחר.
מחיבוריו
- אילה שלוחה, ורשה תרע"ב[12][14], ספר זה יצא לראשונה בוורשה בשנת ה'תרנ"ז, בהוצאה השניה צורף "עמודי שש", מחידושי ששת בניו.
לקריאה נוספת
- רבי אליהו קלצקין, "תולדות רבינו"- אביו, אחיו. בספר: אבן פנה; הביא לבית הדפוס: מכון שמעתתא, ירושלים: תשפ"ג, עמ' 9-18.
קישורים חיצוניים
- הרב משה זעירא, "רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין: אביו, חמיו ואֶחיו הגאונים", ישורון טו (ניסן תשס"ה), עמ' תשסג–תשצז, באתר היברובוקס
- הרב זאב אריה רבינר, "שימברג – עיר נעורי", בתוך: בנימין אליאב, מנדל בובה, אלחנן קרמר (עורכים), יהדות לטביה: ספר זיכרון, תל אביב: אגוד יוצאי לטביה ואסטוניה בישראל, תשי"ג, עמ' 277–280 (ספר יזכור לקהילת לטביה, בספריית העיר ניו יורק, תמונות 347–350) (על רבי נפתלי הרץ קלצקין ומשפחתו)
הערות שוליים
- ^ גם קלאצקין, קלאצקי, ברוסית: Кляцкин.
- ^ שר התורה מלובלין, דורות - 0581 (בהר), פנחס בן אהרן, באתר אוצר החכמה.
- ^ תולדות, אבן פנה, ירושלים: מכון שמעתתא, תשפ"ג, עמ' 9.
- ^ הקדמה לאילה שלוחה, לטענת בנו רבי אליהו למד שם רק כשנתיים (אבן פנה סימן כו ועוד), אולם עדיפה גירסת רמ"צ ("שלוש שנים ושלוש חדשים בדיוק") שכן בהיותו בן זקונים שימש את אביו יותר מכל אחיו, כפי שמשתמע מהקדמתו ל"אילה שלוחה", ואילו רבי אליהו עזב את בית אביו בגיל צעיר ביותר. אבן פנה, תולדות רבינו, ירושלים תשפ"ג הערה 10.
- ^ בהקדמה ל"אילה שלוחה" מובאת רשימה של כ-90 רבנים (מתוך 300) אצלם שהה במשך השנים, מחלקם אף קיבל סמיכת חכמים. כפי הנראה רבים מהם היו בעת חזרתו לליטא.*הרב משה זעירא, "רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין: אביו, חמיו ואֶחיו הגאונים", ישורון טו (ניסן תשס"ה), עמ' תשסג–תשצז, באתר היברובוקס .
- ^ תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד, אובצינסקי, לוי בן דובר יונה, באתר אוצר החכמה.
- ^ הסכמת רבי יצחק אלחנן לספר "אילה שלוחה".
- ^ כרך ב, יהדות ליטא, עמ' 85.
- ^ אהלי שם עמ' 109.
- ^ אהלי שם עמ' 109.
- ^ אהלי שם עמ' 109.
- ^ בנו רבי משה צבי מספר כי בשריפה שהיתה בביתו בי"ד בתמוז שנת תר"ע נשרפו כל הספרים והמכתבים והתשובות יקרות הערך מגאוני דורם, וחבילות כתבי חסידות והרבה חידושים על ש"ס ופוסקים, ורק הספר "אילה שלוחה" שרד בדרך נס, הקדמה לאילה שלוחה.
- ^ אבן פנה, מכון שמעתתא, תולדות רבינו, הערה 66.
- ^ בנו רבי אליהו כתב שספר זה אינו מוגה. כמו כן, על דברים שכתב אחיו רבי משה צבי בשמו בספר "עמודי שש" טען כי כתבם בצעירותו בעת שהותו בשקלוב בשנת תרכ"ו ולא היו ראויים להדפסה. אמנם על עצמו העיד כי היה חפץ להדפיס את כתבי היד הללו עוד בחיי אביו ומחוסר כסף לא יכול היה להדפיסם ובקושי הדפיס את חידושי עצמו[13].