ספר התניא

תניא לקוטי אמרים - תניא

ספר התניא שהודפס בפאיד שבמצרים בשלהי מלחמת יום הכיפורים, על ידי חסידי חב"ד (הוצאה 78).
מידע כללי
מאת	אדמו"ר הזקן
שפת המקור	עברית
תורגם לשפות	אנגלית, צרפתית, רוסית, יידיש, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גאורגית, גרמנית וערבית.
סוגה	ספרות תורנית - חסידות
הוצאה
הוצאה	קה"ת
תאריך הוצאה	ה'תקנ"ז
מספר עמודים	503
קישורים חיצוניים
מסת"ב	מסת"ב [[מיוחד:משאבי ספרות חיצוניים/מסת"ב 0-8266-4600-X|מסת"ב 0-8266-4600-X]]

ספר התניא שנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל. הודפס בשנת ה'תקנ"ז בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי, ועל שם ספרו הוא מכונה גם "בעל התניא".

התניא משמש כספר היסוד של חסידות חב"ד, וכולל הנחיות לדרך חיים ולעבודת הבורא, המבוססת על עבודה משותפת של רגש והבנה. זה הספר הראשון שניסח את עקרונות החסידות בדרך שיטתית, והייתה לו השפעה רבה גם בחוגים לא-חסידיים.

בראשיתו עורר הספר החדשני גם מחלוקת בתוך החסידות עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חב"ד. בראש המתנגדים עמדו רבי אברהם מקליסק ורבי ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעש"ט. כיום מקובל ספר זה בכמה מזרמי החסידות כאחד מספרי היסוד^{[דרוש מקור]}.

הספר קרוי על שם המילה הפותחת אותו. בספר מלמד המחבר כיצד יכול כל אחד לעבוד את השם. בספר זה מנותחים ההבדלים בין טיפוסים שונים של היהודי - "צדיק", "רשע" ו"בינוני", ומותוות דרכי עבודת השם עבור ה"בינוני", שלשיטת המחבר הוא המודל האידאלי ליהודי מן השורה (בשונה ממדרגת ה"צדיק" שאיננה בהישג ידו של כל אחד).

חשיבות הספר בחסידות חב"ד

הספר מפורסם בעיקר בשל החלק הראשון שבו, לקוטי אמרים, המתייחד בזה שהוא חותר לפתור את בעיות האדם בדרך כוללת ומתעמק בבעיית הטוב והרע בנפש האדם היהודי (הנקראים בשם "נפש אלוקית" ו"נפש בהמית"). בשונה מהמתכונת המקובלת של ספרי חסידות, שיש בהם מעברים מעניין לעניין, ספר התניא בנוי בדרך שיטתית.

לפי מסורת חב"ד, אמר הרב לוי יצחק מברדיצ'ב על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס א-ל כה גדול ונורא לתוך ספר קטן כל כך". רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי של חב"ד, אמר שהספר הוא ה"תורה שבכתב של החסידות".

חסידי חב"ד מפיצים את הלימוד בספר גם מחוץ לחסידות. חסידי חב"ד, (מתחילים זאת בעיקר בשנות הילדות) משתדלים לשנן את הספר או פרקים ממנו בעל-פה, מפני שהם רואים בכך תועלת סגולית המשפיעה על נפשו ורוחניותו של הלומד.

מבנה הספר

נוסח דף השער נכתב על ידי המחבר, לאחר מכן מופיעים הסכמות הרבנים רבי משולם זוסיל מאניפולי, ורבי יהודה ליב הכהן שנתנו למחבר להדפסה הראשונה. הסכמת הרבנים בני המחבר. לאחר מכן מופיעה "הקדמת המלקט" הלקוחה מאגרת שכתב וערך אותה שוב כהקדמה לחלק הראשון לקוטי אמרים.

חלק ראשון: לקוטי אמרים

חלק ראשון והוא החלק המרכזי של הספר ולעיתים אף מכונה כל הספר בשם זה. בשער הספר מכנה אותו המחבר: "ספר של בינונים". כנראה מתוך רצון להצטנע הוא מכתיר את הספר כ"ליקוט" - "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים", אף כי יש בו גישה חדשנית ומקורית. המוטו של חלק זה הוא הפסוק: "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו", ובמהלך הפרקים מוצגת פרשנות רחבה לכל אחת ממילות הפסוק.

ספר התניא שנדפס בתל אביב בשנת תש"ג. המהדורה הראשונה של הספר שנדפסה בארץ ישראל.

ב-53 פרקיו של הספר מציג המחבר את דמות ה"בינוני" כמדרגה שאליה אמורים רוב בני-האדם לחתור. שלא כצדיק, העובד את ה' מתוך תענוג, הבינוני שרוי כל חייו במאבק. הוא קרוע בין שתי הנפשות הפועלות בתוכו - הנפש האלוקית והנפש הבהמית.

הנפש האלוקית היא "חלק אלוה ממעל ממש", וכל רצונה הוא לעשות את רצון בוראה. ואילו הנפש הבהמית - כשמה כן היא, והיא מייצגת את הרצונות המשותפים לאדם ולשאר היצורים החיים, כגון אכילה, שינה וכו'. במהלך הספר היא נקראת גם בשם - "הנפש הטבעית" או "החיונית", כדי להבהיר שאיננה בהכרח רעה. בנפשות ישראל אף מצויות תכונות טובות כמו רחמנות וגמילות חסדים, שמקורן מהנפש הבהמית. לכן, תפקידה של הנפש האלוקית הוא לא לבטל את הנפש הבהמית, אלא להכשיר גם אותה לעבודת ה'. כל אחת מהנפשות מנסה למשוך את האדם לכיוון שלה ורוצה "שתהא היא לבדה המושלת עליו ומנהיגתו וכל האברים יהיו סרים למשמעתה" (פרק ט').

המחבר נותן לקורא מספר עצות, כיצד יוכל להגביר את כוחה של הנפש האלוקית, וכך יעזור לה לשלוט לבדה על הגוף. העצה המרכזית היא ההתבוננות. ר' שניאור זלמן מסביר, כי עיקר משכנה של הנפש הבהמית הוא בחלל השמאלי של הלב, ואילו הנפש האלוקית נמצאת במוח. ומכיוון ש"המוח שליט על הלב מתולדתו" (כלומר, מטבע האדם הוא שהמוח יכול לשלוט על הלב), צריך הבינוני להשקיע את כל כוחות שכלו כדי להתבונן בגדולת מעשיו של הקב"ה. התבוננות שכלית זו, תשפיע על רגשות הלב, שבו נמצאת הנפש הבהמית ותגרום לה לרצות לקיים את רצון הבורא.

הספר מציג את כוחם של התורה והמצוות, ויכולתן להפוך את הגוף והנפש הבהמית לחלק ולעזר לעבודת השם.

בדרך אגב מבוארים בחלק זה של הספר סוגיות במחשבת ישראל כמו גאולה, שמחה, אהבת ישראל, לימוד זכות על כל אדם ועוד.

חלק שני: חינוך קטן - שער היחוד והאמונה

החלק השני מחולק לי"ב פרקים ומציג את שיטת הבעל שם טוב כי אחדות ה' פירושה לא רק שלילת אלוה אחר או שלילת ממוצעים כלשהם, אלא שהבריאה כולה אינה אלא חלק מההתגלות האלוקית. המחבר נוגע בסוגיות יסוד ביהדות ובקבלה דוגמת הפולמוס הקבלי הידוע בנושא ה"צמצום".

בתחילה היה סבור המחבר להתחיל את הספר בחלק זה. זאת משום שכדי להגיע לאהבת ה' ויראת ה', תוכן החלק הראשון, יש להקדים את אמונה ביחודו ואחדותו יתברך - תוכן שער היחוד והאמונה.

אך כבר בהדפסה הראשונה שינה המחבר מתוכניתו המקורית, מפני טעמים כמוסים, והדפיס את הספר בסדרו הסופי כך ששער היחוד והאמונה הוא החלק השני.

חלק שלישי: אגרת התשובה (מהדורה בתרא)

מהדורה קמא מאגרת התשובה נדפסה בשנת תקנ"ט. בשנת תקס"ו נדפסה לראשונה "אגרת התשובה" בנוסחא בתראה בקונטרס בפני עצמו ובמצורף לספר התניא.

החיבור אגרת התשובה נחלק לי"ב פרקים שבהם עוסק המחבר במצוות התשובה בהלכה ובתורת הסוד. לדבריו, תשובה אינה על חטאים דווקא. תשובה היא מלשון "והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה". חזרה בתשובה על עוון פרטי לא תיתכן אלא על ידי חזרה בתשובה כללית על מעמדו ומצבו של האדם. אגב ביאור הדברים נוגע המחבר בסוגיית התעניות והסיגופים על-פי התורה, ועוד.

חלק רביעי: אגרת הקודש

בשנת תקע"ד, לאחר פטירתו של רבי שניאור זלמן, מסרו בניו הרבנים להדפיס יחד עם ספר התניא את "אגרת הקודש" חלק רביעי ונחלק לשלושים ושתיים סימנים. עשרים וששה מהם הם מאגרות המחבר וששה נכתבו כביאורים בחסידות. הסימנים דנים בנושאים שונים. ביניהם ביאורים במאמרי זוהר, סוגיות בקבלת האר"י, בקשת תמיכה ליהודי ארץ ישראל ולמצוות צדקה בכלל, עידוד וחיזוק בעבודת השם ועוד. במהדורת התניא וילנה תר"ס נוספו השלמות לחלק מהאגרות.

קונטרס אחרון

נוסף גם הוא לראשונה במהדורת תקע"ד ואינו נחשב לחלק בפני עצמו. ובשערי הספרים נמנה בחלק רביעי כהמשך של אגרת הקודש. הקונטרס אחרון מכיל ביאורים בעיון לסתירות בזוהר ובקבלה שכתב המחבר בשעה שחיבר את ספר התניא, וכן מספר אגרות נוספות של המחבר.

צילום שער הספר במהדורה הראשונה הכוללת את אגרת התשובה (זאלקווא תקס"ה)

מהדורות ותרגומים

בשנת תקנ"ה (1795), הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זיופים מכוונים של התניא החליט רבי שניאור זלמן להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו (1796) הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת לאדמו"ר הרש"ב, לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד בשם קה"ת וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

פורמט ספר התניא הנפוץ, מקורו במהדורת 'ניו יורק תשי"ד' - מהדורה מתוקנת שההדיר הרבי מלובביץ' מנחם מנדל שניאורסון. מהדורה זו היא דפוס צילום ממהדורת 'וילנה ה'תרצ"ז' (שהיא צילום מהדורת וילנה תרס"ט) בתוספת תיקונים, מפתחות, הערות ורשימה ביבליוגרפית. הרבי אף הוסיף מחקר קצר על שמות ספר התניא השונים ותקציר תולדות חייו של המחבר.

בשנות ה-80 גדלה תפוצת התניא בעקבות הוראת הרבי מלובביץ' לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום אפשרי בעולם. לדבריו, זהו שלב נוסף ב"הפצת המעיינות חוצה", כלומר הפצת רעיון החסידות ברחבי העולם. חסידיו הדפיסו עד היום את הספר באלפי מקומות, באמצעות מכונת דפוס ניידת. בין היתר נדפס הספר בפאיד שבמצרים (בזמן מלחמת יום כיפור), בלבנון (בזמן מלחמת שלום הגליל), באיראן ובאנטארקטיקה.

המהדורות המודפסות מטעם הוצאת קה"ת ממוספרות ומכל הדפסה יש לפחות 200 עותקים. בסוף כל הדפסה יש רשימה של הדפוסים השונים. בנובמבר 2021 הודפסה המהדורה ה-7,770.

ספר התניא נכלל גם בסדרת הספרים עם הספר, בהוצאת ידיעות ספרים.

הספר תורגם לאחת עשרה שפות: אנגלית, צרפתית, רוסית, יידיש, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, ערבית, הונגרית וגיאורגית. כן הופיע גם בכתב ברייל.

פירושי התניא

בקרב חסידי חב"ד מקובל בשם רבי שניאור זלמן, כי הוא דייק בכל מילה ואפילו בכל אות.

אדמו"רי חב"ד כינו את ספר התניא בשם "התורה שבכתב של החסידות" שיש לדייק בה בתכלית. ברוח זו, נוצרו פירושים רבים המנסים לפרש את דבריו של המחבר, רובם על ידי חסידי חב"ד. החיבורים הראשונים נכתבו על ידי בנו של המחבר, רבי דוב בר שניאורסון (אדמו"ר האמצעי), ועל ידי תלמידו המובהק של רבי שניאור זלמן - רבי אהרון מסטרשלה.

פירושים של אדמור"י חב"ד

• קונטרס ההתפעלות (רבי דוב בר שניאורסון)
• נר מצווה ותורה אור - שער האמונה ושער היחוד (רבי דוב בר שניאורסון)
• דרך חיים, ושער התשובה - ספרים המבוססים על "אגרת התשובה" שבתניא (רבי דוב בר שניאורסון)
• שערי עבודה (רבי אהרון מסטרשלה)
• שערי היחוד והאמונה (רבי אהרון מסטרשלה)
• קיצורים והערות לספר התניא (רבי מנחם מענדל שניאורסון, הצמח צדק)
• האמנת אלקות, הצמח צדק
• מראי מקומות, הערות וציונים בספר של בינונים (רבי מנחם מנדל שניאורסון)

פירושים נוספים

מבין הפירושים שנדפסו בספרים בפני עצמם:

• שערי היחוד והאמונה - על שער היחוד והאמונה, מאת רבי אהרן מסטרשלה, תלמיד רבי שניאור זלמן
• פירושו של רבי יעקב קדנר (פרקים א-כג), מתלמידי רבי דובער שניאורי מליובאוויטש, בנו של רבי שניאור זלמן
• ביאור תניא מאת הרב שמואל גרונם אסתרמן, משפיע בישיבת תומכי תמימים בעיירה לובביץ'
• ביאורי הרנ"ג, מאת הרב נחום גולדשמיד
• הלקח והלבוב, הרב אלכסנדר סענדר יודאסין
• שיעורים בספר התניא, הרב יוסף וינברג. השיעורים נכתבו ביידיש ותורגמו לעברית ולאנגלית ושפות נוספות. הם שודרו בתוכנית רדיו שבועית בניו יורק במשך 20 שנה. לפני השידור הגיה הרבי מלובביץ' חלק מהדברים.
• חסידות מבוארת - לקוטי אמרים תניא, הוצאת היכל מנחם
• ביאור תניא, הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ
• משכיל לאיתן, הרב יקותיאל גרין
• פניני התניא, הרב חיים לוי יצחק גינזבורג
• ליקוט פירושים, הרב אהרן חיטריק
• נתיב לתניא: ביאורים והערות ל"ספר של בינונים", פרופ' משה חלמיש
• שיעורים בחסידות - שער היחוד והאמונה, הרב זלמן גופין
• ליקוטי אורות, על פי שיעורי הרב משה וולפסון, ברוקלין תשס"ט
• ביאור על התניא, הרב שלמה חיים קסלמן
• בצור ירום, הרב יורם אברג'יל
• תניא מבואר, הרב אברהם אלשוילי
• תניא, מהדורת "פאר מקדושים" - מהדורה מפוסקת מנוקדת ומבוארת עם מראי מקומות, אלול תשע"ד
• אגרת התשובה עם ביאורי הרבי מלובביץ', בהוצאת הוצאת ספרים מעיינותיך
• ליקוטי אמרים עם פירוש המאור שבתורה, על פי שיעורי הרב יואל כהן
• נר למשיחי, הרב טוביה בלוי
• אל תוך התניא, הרב חיים לוי יצחק גינזבורג
• שמונה פרקים, הרב יחזקאל סופר
• על פרשת דרכים, הרב יחזקאל סופר
• מסילות בספר התניא, מאת הרב פנחס פרידמן, ביאורים מובאות ועיונים בספר התניא, יצא לאור על ידי מכון אור הצפון של חסידות בעלז
• טללי תשובה, ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי הרב יואל כהן.
• נפלאות מספר התניא, משה יצחק פארסט
• חוויות בעבודת ה' בספר התניא, הרב שגיב הלוי עמית

ראו גם

• שולחן ערוך הרב
• חת"ת
• פאר מקדושים

לקריאה נוספת

• תורת חב"ד ביבליוגרפיות, ספרי אדמו"ר הזקן נבג"מ, לקוטי אמרים הוא ספר התניא, מהדורותיו תרגומיו וביאוריו - יהושע מונדשיין, הוצאת קה"ת, כפר חב"ד, תשמ"ב (1982)
• התניא קדישא וכוחו האלוקי - הרב משה ניסילביץ, קריית מלאכי תשס"ד
• נזר התניא - הרב אברהם שמואל בוקיעט, כפר חב"ד, אדר תשס"ז, מרץ 2007
• התניא - נחלת העם - התייחסות גדולי ישראל לספר התניא, הרב אברהם שמואל בוקיעט, תשע"א
• יחיאל הררי, לנצח כל רגע מחדש, בהוצאת ידיעות ספרים, תשע"ו - 2015.

קישורים חיצוניים

• ספר התניא בפורמט ספר, אתר שיתופי של ספריית חב"ד עם HebrewBooks
• ספר התניא בפורמט טקסט, באתר ספריית חב"ד
• השיעור היומי עם הפירוש "שיעורים בספר התניא", באתר "Chabad.org"
• שיעורים בתניא: לקוטי אמרים, שערי היחוד והאמונה, אגרת התשובה, אגרת הקודש, קונטרס אחרון. באתר "חסידות נט"
• תערוכה וירטואלית לציון 200 שנה לפטירת בעל התניא באתר הספרייה הלאומית
• "התניא" - אלוקים גדול כל-כך בספר קטן כל-כך, באתר צעירי אגודת חב"ד
• לקוטי אמרים-תניא, דפוס דב בר בן ישראל ודב בר בן פסח, סלויטה תקנ"ו, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• סדרת שיעורים על תניא, באתר ישיבה
• מודעות אישית ביהדות. תניא , הרב יאיר כלב
• על 3000+ עותקים של ספר התניא בספרייה הלאומית
• ספר התניא במהדורתו הראשונה פורמט ספר, אתר שיתופי של ספריית חב"ד עם HebrewBooks

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0