רבי נתן לוין
| לידה | ה'תרי"ז |
|---|---|
| פטירה | ו' באלול ה'תרפ"ו (בגיל 69 בערך) |
| מקום קבורה | רישא |
| מקום פעילות | רישא, רוהאטין |
| חיבוריו | בית נדיב |
| אב | רבי דוד יהודה |
| ילדים | רבי אהרן לוין, יחזקאל לוין ועוד |
| חותנים | רבי יצחק שמלקיש |
רבי נתן לוין (ה'תרי"ז - ה' אלול ה'תרפ"ו) היה רבם של רישא ורוהטין, חתנו של רבי יצחק שמלקיש.
ביוגרפיה
נוסח מצבתו
|
|---|
|
נפש זכה וברה כשמים לטוהר
תורת ה' ויראתו גדלתהו מנוער נשיא אלקים שר התורה והתעודה בן גדולי ארץ ושועי יהודה דן ושפט את ישראל רבות בשנים ולא הכיר איש לא נשא פנים דרשותיו הנעימות לאוזן שומעת יצאו מלב מלא כל חקר ודעת השיב לשואליו דבר ה' זו הלכה ותשובות למאות השאיר לברכה דור יתום נשארנו חשכו עינינו הוי כי נלקח מאתנו גאון עוזנו |
נולד בבראדי שבגליציה לרבי דוד יהודה לייב[1], מצאצאיו של החכם צבי. סבו של אביו היה רבי דוד יהודה לוין, אב"ד ראדיחוב ומחבר הספר "יד יהודה" על מסכת פסחים. נסמך להוראה על ידי רבי יצחק שמלקיש, רבי יצחק אהרן איטינגא, ורבי צבי אורנשטיין. בשנת ה'תרל"ו או ה'תרל"ז[2] נשא את הדסה (נפטרה בשנת ה'תרע"ד), בתו של רבי יצחק שמלקיש, ועבר להתגורר בפרמישלא, שם כיהן חותנו כאב בית דין, ובאותו תקופה היה רבי נתן עוזרו בתפקיד זה, בתוך ימים אלו כיהן במשך תקופה קצרה ברבנות העיר פאקשאן שברומניה, אך עקב המחלוקת עם המשכילים בעיר חזר לפרמשילא[3].
בשנת ה'תרנ"ד עבר חותנו לכהן כרבה של לבוב, ורבי נתן מונה לכהן כרבה של רוהאטין[3]. בשנת ה'תר"ס התקיימה ועידה ארצית בלבוב של נציגים מכלל הקהילות בגליציה, ורבי נתן מונה לסגן נשיא[3].
בשנת ה'תרס"ד מונה לכהן כרבה של רישא (ז'שוב)[3], בתפקיד זה כיהן במשך כעשרים ושתים שנים עד לפטירתו.
במהלת מלחמת העולם הראשונה בין השנים ה'תרע"ד - ה'תרע"ח, נמלט לוינה שאוסטריה, ונמנה בין עשרת הרבנים שהוסמכו על ידי השלטון לאשר תעודות פטור מהצבא לרבנים ומועמדים לרבנות[4]. כאשר אושרה הצהרת בלפור ערך תפילת הודיה בבית הכנסת הגדול עם תפילת הלל[5].
עם פטירת אשתו בשנת תרע"ד, נשא את אלמנתו של רבי נתן נטע דים, רבה של סאנוק[6].
היה בקשר הדוק עם חכמי ישראל שבאותו דור, והיה מעודד תלמידי חכמים צעירים, ביניהם רבי מאיר שפירא ורבי פנחס הירשפרונג שהתכתב עימם בילדותם[7]. בסוף חייו יזם יחד עם קבוצה מבני הקהילה לרכוש את נחלת אבו כישכ בארץ ישראל, אך היוזמה נכשלה[8][9].
עקב התרופפות בריאותו בקיץ ה'תרפ"ו, יצא לכפר באביץ' הסמוך לרישא, שם נפטר בה' באלול תרפ"ו[6]. נקבר ברישא ומסביב לקברו נבנה אהל. האוהל נהרס על ידי הנאצים במהלך השואה, אך מצבתו עדיין קיימת. משפחתו נספתה בשואה[10].
צאצאיו
- רבי אהרן, ממלא מקומו ברבנות רישא, ומראשי אגודת ישראל.
- שמעלקא, נפטר בילדותו[11].
- יחזקאל לוין, רבה של קטוביץ, ובהמשך רב רפורמי בלבוב[12].
- מרים מירל
- סימא יוטא
- שרה
חיבורו
קישורים חיצוניים
- יצחק לוין, סבי, הרב נתן לוין, קהילת רישא - ספר זכרון, עמ' 82, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- מכון ירושלים, מבוא לספר בית נדיב, באתר אוצר החכמה
- שלמה טל, קוים לדמותו של הרב נתן לוין, קהילת רישא - ספר זכרון, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- בית דינו של הרב נתן לוין, בתוך הספר "קהילת רישא - ספר זכרון", באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- רבי נתן לוין, באתר MyTzadik
הערות שוליים
- ↑ כ"ז באדר ה'תקצ"ז - ו' באדר ה'תרנ"ח (ספר זכרון לקהילת רישא)
- ↑ יצחק לוין, סבי, הרב נתן לוין, קהילת רישא - ספר זכרון, עמ' 82, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 מכון ירושלים, מבוא לספר בית נדיב, באתר אוצר החכמה
- ↑ מכון ירושלים, מבוא לספר בית נדיב; יצחק לוין, ספר זכרון לקהילת רישא באתר אוצר החכמה
- ↑ שלמה טל, קוים לדמותו של הרב נתן לוין, קהילת רישא - ספר זכרון, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 6.0 6.1 *מכון ירושלים, מבוא לספר בית נדיב, באתר אוצר החכמה
- ↑ ראו: ישורון - מאסף תורני, עמ' קלה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ *מכון ירושלים, מבוא לספר בית נדיב, באתר אוצר החכמה
- ↑ ראו: הר המור, באתר אוצר החכמה מכתב שהיה בארכיון בית הדין החורבה אודות דין תורה על רכישה זו
- ↑ יצחק לוין, ספר זכרון לקהילת רישא באתר אוצר החכמה
- ↑ ספר זכרון לקהילת רישא באתר אוצר החכמה
- ↑ רוהאטין - קהילת רוהאטין והסביבה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)