רבי עובדיה מימוני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית אישיות רבנית ריקה

ר' עובדיה מימוני (1228 – 1265), היה מיסטיקן ופילוסוף מחסידי מצרים.

ביוגרפיה

לא נשתמרו ידיעות ביוגרפיות רבות אודותיו. היה בנו השני של רבי אברהם בן הרמב"ם (אחיו הקטן של רבי דוד הנגיד). חי בפוסטאט.

לפי רבי יוסף סמברי נולד בחודש ניסן ד'תתקפ"ח ונפטר בי"ב בחשוון ה'כ"ה.[1] לדבריו הוא נפטר בבית הכנסת בדמוה, יש שפקפו בסיפור זה.[2]

כתב חיבור שנכתב בשביל בנו אברהם בשם "אל-מקאלה אל-חוצ'יה",[3] החיבור מקבץ הוראות מוסריות, פירוש אליגורי לכתבי הקודש ועוד.[4] בעיקרו החיבור נועד להגעה אל "שלמות רוחנית".[5]

ינון פנטון טען שהחיבור "פרקים בהצלחה" שיוחס בעבר לרמב"ם הוא מאת ר' עובדיה, זאת מתוך מושגים מקבילים בין הספרים,[6] יגל הרוש הסתייג מעט מהייחוס אך הסכים שמאותו בית מדרש יצאו הדברים.[7]

במכתב אליו הוא מתואר: "גברא דטמירין גלין ליה ונהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת אלקין התשכח בה וכל רז לא אנס ליה" (איש שסודות גלויים ואורות ושכל וחכמה אלוקית תמצא בו כל רז לא נסתר ממנו).[8]

הגותו

הגותו של ר' עובדיה התפרסמה בספרו "מאמר הברֵכה"[9] משה שטיינשניידר ובעקבותיו יהודה אריה וידה הביאו להעלאת המודעות לכתביו.[5] יוסף ינון פנטון תרגם את הספר אך לא פרסמו.

יגל הרוש ניתח את הגותו בעבודת דוקטור. לדבריו הייחודיות של ר' עובדיה מימוני היא גישתו המיסטית-פילוסופית בעבודת ה', על אף שספרו משתמש בטרמינולוגיה צופית הוא בעל מגמה פילוסופית מובהקת. בספר הוא מפרש חלקים בספר מורה נבוכים כהסבר איך להגיע אל נבואה.

כפועל יוצא, הוא מגדיר את המושג "שכל" כמדיום של מפגש, חיבור בין האלוקי לאנושי. העיון הפילוסופי – הקל אשר אינו ניתן להגשמה נתפס אצלו כתוכנה של ההתנסות המיסטית. הקל הנעדר מכל הגשמה נתפס במחשבה הפילוסופית כחלק ממהלך בו הקל מתגלה לתודעת האדם דרך האופנים בהם הוא מכונן ומשפיע שפעו על העולם. מנגד ברגע בו אדם בא לעיין באותה אלוקות שזה עתה האירה פניה עליו הוא שולל כל מושג הנסוב אודותיה, כולל מושגים שהביאו את האלוקות לסף התודעה מלכתחילה. בחוויה המיסטית שתי תנועות אלו – הגילוי והשלילה, באות "באחת", במעין תפיסה אינטואיטיבית. השתיקה הזו הופכת להיות מקום המתנה למפגש בו הדיבור האלוקי והאנושי נפגשים עד למצב שלא ברור מאין נחצבו המילים, אם מאדם או מהקל.

לפי גישתו, לאחר שהגה המתבונן והסיק אודות הקל דרך העיון בפיזיקה ובמטאפיזיקה, ולאחר ששלל מן הקל כל שמץ של גשמיות דרך העיון הפילוסופי – מגיע זמן ההתענגות על העיון, ההתבוננות בקל.[10]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ספר דברי יוסף לר' יוסף ב"ר יצחק סמברי, מכון יד בן צבי, ירושלים תשנ"ד, עמ' 159-160
  2. שמעון שטובר, ספר דברי יוסף לר' יוסף ב"ר יצחק סמברי, מכון יד בן צבי, ירושלים תשנ"ד, עמ' 160 הערה 71
  3. ראו גם: P. Fenton (ed.), The Treatise of the Pool (Al-Maqala al Haudiyya), London 1981
  4. אליהו אשתור, תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים, חלק א, מוסד הרב קוק, ירושלים 1944, עמ' 169
  5. ^ 5.0 5.1 G. Vajda, The Mystical doctrine of Rabbi Obadyah, Grandson of Moses Maimonides, JJS 6 (1955) pp.213-225
  6. Fenton, Paul. The Treatise of the Pool. The Octagon perss London. 1981, pp 44
  7. יגל הרוש, המיסטיקה הפילוסופית של ר' עובדיה מימוני נכד הרמב"ם, דוקטורט, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, אלול תשע"ט, עמ' 87
  8. אליהו אשתור, תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים, מוסד הרב קוק, חלק ג, ירושלים 1970, עמ' 30
  9. נוסח ישן: מאמר הבאר
  10. יגל הרוש, המיסטיקה הפילוסופית של ר' עובדיה מימוני נכד הרמב"ם, דוקטורט, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, אלול תשע"ט, עמ' 131-132
עץ משפחת הרמב"ם
רבי מישאל הלוי
רבי מישאל הלוי


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא ידועה
לא ידועה


 
דוד אחי הרמב"ם
דוד אחי הרמב"ם


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא ידועה
לא ידועה


 
 
לא ידועה
לא ידועה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

עובדיה מימוני41129820Q97066564

  1. אחיו רבי עוזיאל אבו אלמעלי נישא לאחותו של הרמב"ם
  2. יש המפקפקים בכך, ראו: יצחק סונא, מבוא לפירוש על הרי"ף מסכת קידושין לרבי חננאל בן שמואל, מוסד הרב קוק, ירושלים, ה'תשל"ה, עמ' 11
  3. ראו אודותיו: אתר למנויים בלבד יגל הרוש, ‏לשוב אל הנבואה: סיפורה של התנועה החסידית במצרים שגוועה כמעט לחלוטין, בעיתון מקור ראשון, 15 בפברואר 2023