רבי פרחיה בן ניסים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי פרחיה בן ניסים חי בסוף האלף החמישי ותחילת האלף השישי. היה חתנו של רבי חננאל בן שמואל הדיין, וממשיכו בראשות הישיבה בפוסטאט (קהיר).

בשנת ה'מ"ו אנו מוצאים אותו בין המסכימים על חרם שהחרים ראש הגולה ישי בן חזקיה על מי שיערער על הרמב״ם או על ספר מורה נבוכים.[1]

היה גיסו של רבי אברהם בן הרמב"ם, שהיה נשוי לבתו השנייה של רבי חננאל.

חיבורו

חיבורו הוא ביאור על הלכות הרי"ף. מרבה לבאר גם את דברי הרמב"ם בחיבורו.

בידינו חיבורו על מסכת שבת, שרידים על מסכת יבמות,[2] ומסכת עבודה זרה[3] שהתגלו בגניזה הקהירית.

את חיבורו על מסכת שבת כתב בשנת ה'ז'.[4]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מכתב ישי בן חזקיהו נגד מבקרי הרמב"ם באתר דעת
  2. צפונות י באתר HebrewBooks
  3. מוריה רעג-רעו שנה כג ו-ט עמ' יד
  4. ראה ספר מעשה רוקח על הרמב״ם הלכות שבת פ״י
קובץ:P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.