רבי עזרא הררי רפול

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב עזרא הררי רפול
Ezra harari raful - עזרא הררי רפול.jpg
מקום לידה חלב, סוריה
מקום קבורה הר הזיתים
תפקידים ראש ישיבה
רבותיו הרב חיים מרדכי לבטון והרב מרדכי עבאדי
קברו בהר הזיתים

רבי עזרא הררי רפול (כ"ד באב ה'תרי"ז - י' בסיוון ה'תרצ"ו) היה ראש ישיבה, מייסד ישיבת "אוהל מועד", מקובל ועסקן ציבור.

ביוגרפיה

נולד בחלב (ארם צובא) שבסוריה, לסנבול ולרב[דרושה הבהרה] יוסף בן הרב ישעיה, נצר למשפחה שמוצאה ממגורשי ספרד.

למד אצל הרב יעקב שאול הכהן דוויק[1], ובהמשך אצל רבי חיים מרדכי לבטון, הרב מרדכי עבאדי, ואצל דודו הרב נסים הררי מחבר הספר "עלי נהר".

בשנת ה'תרמ"ח עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. התפרנס מחנות מזון שפתח. בתחילה נמנה עם תלמידי ישיבת המקובלים בית אל, וכשנוסדה ישיבת רחובות הנהר בשנת ה'תרס"ג, החל ללמוד בה אצל הרב חיים שאול הכהן דוויק, שעלה ארצה כשנתיים אחריו ונמנה עם רבניה.

בסיוון ה'תרס"ז ייסד את ישיבת אהל מועד ובראשה העמיד את הרב רפאל שלמה לניאדו. הרב עזרא שימש בישיבה כמשגיח וכמנהל אדמיניסטרטיבי. הישיבה נסגרה בשנת ה'תרע"ז בשל הקשיים החמורים בירושלים אז, מהם סבלו גם ישיבות אחרות, וחלק ניכר מתלמידיה שהיו תושבי חו"ל עזבו את הארץ.

בשנת ה'תרע"ח פתח את ישיבת "בית יוסף", ובשנת ה'תר"ף ייסד את תלמוד תורה מגן דוד, שניהל בנו אהרן. באותה שנה מונה לשמש כחבר בוועד המרכזי של ישיבת תפארת ירושלים של ועד העדה הספרדית בירושלים. בשנת ה'תרפ"ג העביר את תלמידיו לישיבת פורת יוסף ונטל על עצמו משימות גיוס כספים עבורה. כן סייע לבניית בתי שכונת רוממה בירושלים.

שימש כחבר בית הדין של יוצאי ארם צובא בירושלים, לצד הרב אברהם חיים עדס ורבי יוסף ידיד הלוי[2]

לרב עזרא נולדו חמישה בנים ושתי בנות. בנו הבכור הרב אהרון היה שד"ר, עסקן ורב ירושלמי[3]. בנו רבי אברהם הררי רפול היה זקן רבני ארם צובא, ובתו אסתר חיה נישאה לרבי יעקב עדס.

נפטר בי' בסיוון ה'תרצ"ו, ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

חיבורו

  • הכין עזרא - לקט מכתביו בענייני תורה ומוסר, הודפס לאחר מותו בשנת ה'תשמ"ב

לקריאה נוספת

  • ח' מקובר, חכמי ארם צובא - מסכת חייהם של מאורי האומה שחיו בארם צובא, ירושלים ה'תשס"ג (עמ' 150 - 156)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראש הרבנים בארם צובא ומחבר הספרים "דרך אמונה" ו"שארית יעקב"
  2. גדעון גילקרוב, האיר המזרח חלק א', עמ' 43, ירושלים ה'תשס"ב
  3. שימש כמורה בטשקנט, מנהל ומורה בתלמוד תורה בירושלים, סייע בהקמת המרכז המסחרי של אליהו שמאע בירושלים, ונמנה עם רבני ישיבת פורת יוסף