ישיבת פורת יוסף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "פורת יוסף" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו פורת יוסף (פירושונים).
ישיבת פורת יוסף
בית מדרש פורת יוסף
פורת יוסף בעיר העתיקה
פורת יוסף בעיר העתיקה
ישיבה
על שם התורם יוסף אברהם שלום
תקופת הפעילות 1922–הווה (כ־102 שנים)
בעלי תפקידים
ראש הישיבה

העיר העתיקה-הרב שמואל בצלאל הרב שמעון כהן

גאולה-הרב משה צדקה

ישיבת פורת יוסף היא ישיבה אשר נחשבת ל'ספינת הדגל' של עולם הישיבות החרדי-ספרדי. הישיבה הוקמה ב-1923 ברובע היהודי בירושלים.

היסטוריה

הקמת הישיבה

הישיבה הוקמה בעקבות בקשתו של הרב יוסף חיים ("הבן איש חי") להקים ישיבה במקום. מקורבו, יוסף אברהם שלום, סוחר עשיר בן יהדות בבל שגר בכלכותא שבהודו[1], שקל בשנת ה'תר"ס (1900) לבנות בית-חולים יהודי בירושלים ולשם כך התייעץ עם הרב יוסף-חיים, ואולם זה יעץ לו לבנות ישיבה. בעקבות כך הקציב שלום סכום כסף ששימש לקנייה אדמה קרוב ככל האפשר לכותל המערבי, כדי לבנות עליה ישיבה שבה ילמדו קבלה ותורת הנסתר לפחות עשרה תלמידים, במטרה לקרב את ביאת המשיח. שלום הפקיד את משה ששון על כספי ההקדש ולביצוע הפרויקט נבחר הרב בן ציון חזן, תלמידו של ה"בן איש חי", ששהה כבר בירושלים ועסק בהוצאתם לאור של כתבי רבו[דרוש מקור].

הקרקע הייתה שייכת לכשבעים בעלים והיה צורך לקבל את הסכמת כולם למכירתה. לאחר משא ומתן ממושך הקרקע נרכשה, אך זמן קצר אחר לאחר תחילת הבנייה, טענו קבוצה של ערבים שהקרקע שייכת להם והבנייה שוב התעכבה. מלאכת הבניה החלה בשנת 1912 בנהלו של יצחק בנבנישתי (בסיוע בנק ולירו)[2], אך נאלצו להפסיקה כעבור שנתיים, לאחר שפריצת מלחמת העולם הראשונה עצרה את העבודות, מאחר שהבנק ולירו, שהעביר את כספי העיזבון של שלום, שנפטר בינתיים, נסגר בזמן המלחמה[3]. הבנייה חודשה ב־1920[4]. הבניין תוכנן על ידי המהנדס בן ציון גיני ואת הבנייה ביצע גדוד העבודה.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
פורת יוסף בעיר העתיקה בשנת 1937

בט"ז בשבט ה'תרפ"ג (1923) הסתיימה בניית הישיבה, שנקראה מדרש "פורת יוסף", על שמו של הנדבן יוסף אברהם שלום. המבנה כלל שני בתי מדרש פורת יוסף ללימוד ש״ס ופוסקים. ועוז והדר ללימוד קבלה. חדר אוכל גדול ומטבח משותף[5] ו-25 חדרים, מתוכם 17 שימשו מגורים לרבני הישיבה, ו-8 חדרים שימשו לכיתות לתלמידים צעירים, הכולל תלמוד תורה, שנקרא בית מדרש חיי אברהם,[6] שבו למדו תלמידים מגיל שש. מנהל הת״ת היה הרב עזרא עטיה.

בשנותיה הראשונות שימש הרב נסים נחום כמנהל הוועד. עזבנו של הנדבן שלום המשיך לתמוך בישיבה מהכנסות מנכסים שהחזיק בהודו[5]. לאחר פטירתו החליפו הרב חזן בתפקיד עד לנפילתה של הישיבה בידי הירדנים, במלחמת העצמאות, בתש"ח (1948), אז גם נהרס מבנה הישיבה[7].

בשנות ה-30 הוקמה ישיבה נוספת בשם "ישיבת פורת יוסף" ברחובות, אך היא נוסדה על ידי תנועת הפועל המזרחי ולא הייתה קשורה לישיבה בירושלים[8].

פורת יוסף גאולה

לאחר מלחמת העצמאות פנו מנהלי הישיבה ובראשם הרב עזרא שרים לאפוטרופוס לנכסי נפקדים, וקיבלו עבור הישיבה מבנה ערבי נטוש בשכונת קטמון[9]. במקום הוקמו תלמוד תורה ופנימייה, והונחה תשתית להקמת ישיבה, במתכונת הישיבה בעיר העתיקה. בחג החנוכה של שנת 1954 הונחה אבן הפינה לישיבה החדשה בשכונת גאולה בירושלים[10]. הישיבה הקטנה נשארה בשכונת קטמון ונסגרה בשנים האחרונות [דרושה הבהרה]. בשנת 1964, לאור הביקוש הרב ללימודים בישיבה, הוחלט לבנות לישיבה "קריית חינוך" חדשה בדרום מערב ירושלים, סמוך למגרש בו הוקם מלון הולילנד[11]. התוכנית לא יצאה לפועל, מאחר שמיד לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט לחדש את הישיבה בעיר העתיקה[12].

חידוש הישיבה ברובע היהודי

לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט לבנות מחדש את מבנה הישיבה בעיר העתיקה, במקום בו עמד מבנה הישיבה לפני שנהרס. אבן הפינה לבניין המחודש של הישיבה הונחה ב-7 במאי 1969 בטקס בנוכחות הרב הראשי[13]. לפני תחילת בניית המבנה נערכה חפירה ארכאולוגית מקיפה בשטח בניהול הארכאלוג מאיר בן דב. במקום נמצאו מבנים מהתקופה הצלבנית, ושרידי מבנים מהתקופה הביזנטית והמוסלמית המוקדמת. שרידים אלו כסו ועליהם נבנה הבניין. בחלקו העליון של מתחם הישיבה נתגלו שרידים מסוף תקופת הבית השני, והם שולבו במרתף הבניין כחלק מהאתר הארכאולוגי הפרוור ההרודיאני[14]. הבניין החדש ברובע היהודי תוכנן על ידי האדריכל משה ספדיה, לאחר שזכה בתחרות אדריכלית לתכנון הישיבה, ואחר כך גם את אזור רחבת הכותל המערבי וסביבתו[15]. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה את תוכנית המבנה בדצמבר 1971[16]. בניית מבנה הישיבה החדשה התארכה מספר שנים, עקב קשיים בגיוס כספים להקמת המבנה. וב-31 בספטמבר 1975, ערך ראש הממשלה יצחק רבין ביקור באתר הבנייה והבטיח שהממשלה תסייע בהשלמת הבנייה[17]. עיכובים נוספים נגרמו עקב סכסוך שפרץ בין הישיבה לאדריכל ספדיה. ועד הישיבה החליט לערוך שינויים בתוכנית הבניין, ללא הסכמתו והוא הגיש תביעה נגד הוועד לבית המשפט. התביעה הגיעה לדיון עד בית המשפט העליון, שאף ערך סיור במבנה בנובמבר 1978[18].

גם לאחר שהוקמה מחדש הישיבה בעיר העתיקה, המשיכה הישיבה בגאולה להתקיים בנפרד. נכון ל-2018, לומדים בישיבה כ-100 בחורים והעומד בראשה הוא הרב משה צדקה. בבניין גם ישיבה קטנה, בראשות הרב יאיר צדקה, בנו של ראש הישיבה.

החופשה בישיבה קצרה יותר מחופשת "בין הזמנים" הנהוגה ברוב הישיבות. בימי כהונתו של הרב בן ציון אבא שאול, לא יצאו הבחורים לחופשה בבין הזמנים, מלבד בימי החגים, וכן טיול בט"ו באב וכן מספר ימים לפני ר"ה.

אופייה והשפעתה של הישיבה

פיצוץ בניין הישיבה במלחמת העצמאות

כבר עם הקמתה נחשבה לישיבה יוקרתית. בתקופת המנדט הבריטי, הייתה מהעשירות ומהמבוססות בישיבות ארץ ישראל, כך שיכלה לתגמל בצורה נאותה את המורים והתלמידים, ורבני הישיבה גרו בדירות שלה. מרבית רבני ותלמידי הישיבה היו מיוצאי קהילות בגדאד וחלב.

הלגיון הערבי תוקף את ישיבת פורת יוסף, מאי 1948. צילום: ג'ון פיליפס
קובץ:פורת יוסף גאולה.jpg
ישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה

כבר מראשיתה, היוותה הישיבה מקור לתודעה ופרקטיקה דתית עצמאית. רבני הישיבה ניסו להתרחק מקהילות המוצא וביקשו ליצור חברה דתית חדשה, מחמירה יותר. בכך, מהווה ישיבת פורת יוסף את אחד המוקדים הראשונים ביצירת חרדיות ספרדית. אף על פי שבישיבה הדגישו יותר את הפסיקה ההלכתית, בשנות ה-30 התקיים במסגרת הישיבה כולל קבלה, שנקרא "עוז והדר". אחד התלמידים בו היה הרב יצחק כדורי. רבים מבכירי הרבנים הספרדים לאורך השנים למדו בפורת יוסף, במיוחד בתקופת הזוהר המנדטורית. כך, בין השאר, הרבנים הראשיים לשעבר, הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו. יחסה של הישיבה לציונות היה אמביוולנטי. מחד, סדר היום האלטרנטיבי שביקשה לייצר לא נגע בסוגיות הציוניות שעמדו על הפרק. מאידך, רבני ותלמידי הישיבה נחשפו לסביבה ציונית ולרובם היו בני משפחה מגויסים למערכות ההגנה והאצ"ל. בעוד נשיא הישיבה, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, משך לכיוונה של הציונות הדתית ולימודי מחשבת ישראל, הנהלת הישיבה נטתה לכיוונה של אגודת ישראל.

קובץ:Jerusalem 997009326373705171.jpg
ישיבת פורת יוסף בעת הקמתה מחדש ברובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית

חמישה רבנים, שלמדו בישיבה ובה הוכשרו לרבנות, הקימו בשנת 1983 את "מועצת חכמי התורה" במטרה לשמש כהנהגה הרוחנית של תנועת ש"ס שגם הוקמה באותן השנים[19].

 

דרך הלימוד בישיבה

דרך הלימוד בישיבה היה תוך הקפדה על חתירה להבנה אמיתית של הגמרא, תוך התמקדות על הבנת כל מילה בגמרא. בישיבה רווחה הדעה כי המדקדק בדברי הגמרא היטב - יאירו לו מאליהם דברי רש"י ולשונו, והסיבה שבחר דווקא במילים מסוימות בפירושו. וכן המדקדק בדברי רש"י ומכוון להבינו היטב יעמדו לו קושיות התוספות מאליהן וכך גם בלימוד הראשונים והאחרונים.[20]   חלק מרבני הישיבה, ביניהם הרב עטיה והרב צדקה, נהגו לתת לתלמידים לקרוא את הגמרא ולבארה, ועל בסיס קריאה זו מסרו את שיעוריהם. נוהג זה אילץ את התלמידים להתכונן ולהכין את הגמרא כראוי.   אחר הבנת הגמרא ומפרשיה ואת יסודות הסוגיה, היו התלמידים לומדים גם את הרא"ש והר"ן כדי להכיר את אופן הפסיקה. עם זאת, לא היו עורכים בישיבה מבחני הלכה לרבנות, וזאת מתוך רצון להעמיד את תכלית לימוד התורה כערך עליון בפני עצמו, ולא לשם השגת משרת הוראה, רבנות או דיינות.  

בישיבה נהגו ללמוד את המסכת מתחילתה ועד סופה ללא דילוגים (אף לא על אגדתות הש"ס), וזמן לימוד מסכת ארך כשנת לימודים אחת.[20]

פסיקת ההלכה בישיבה

קובץ:פורת יוסף.JPG
בנין הישיבה בעיר העתיקה

מראשית ימי הישיבה מתקיים בה ויכוח על פי איזו פסיקה ספרדית יש ללכת:

  1. הפסיקה הספרדית-קבלית של הבן איש חי, הבנויה על פסקי השולחן ערוך עם תוספות הרמב"ם ואחרונים עם הכרעה על פי הקבלה.
  2. הפסיקה הספרדית של רבי יוסף קארו על פי השולחן ערוך כדעה מכרעת.

גם כיום אין הכרעה סופית בין שתי השיטות בהנהגת הישיבה, יש מרבני הישיבה שמורים כך ויש שמורים כך.

ספריית הישיבה

הישיבה בעיר העתיקה באור יום
הכניסה הראשית לבניין הישיבה בעיר העתיקה

ב-1947 הכילה ספריית הישיבה כ-3000 ספרים ומעט כתבי יד שנשמרו בחדר מיוחד. כ-1500 מן הספרים הגיעו מישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה[21]. ב-1946 תרם אהרן מני את שארית ספריית סבו רבי אליהו מני, רבה של חברון, שכללה כ-500 ספרים וכמאה חמישים כתבי יד ולספרייה הוקצה חדר נוסף[22]. מבנה הישיבה נהרס בעקבות כיבוש הרובע היהודי במלחמת העצמאות על ידי הלגיון הערבי ב-1948 והספרים, ביניהם כתבי היד של הרב עזרא עטייה אבדו.

רבני הישיבה

כנשיאה הרשמי של הישיבה שימש הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, ולאחר מכן שימש שנים רבות הרב עובדיה יוסף. כיום נשיא הישיבה הוא הרב יצחק יוסף.

ראשי הישיבה לאורך השנים היו הרב רפאל שלמה לניאדו, הרב עזרא עטייה, הרב עזרא שרים, הרב יעקב עדס, הרב בן ציון אבא שאול, הרב יהודה צדקה, הרב יוסף משה עדס, הרב אפרים כהן, הרב שמעון בעדני  והרב שלום כהן. בין הר"מים בישיבה היו הרב יהודה מועלם, הרב עובדיה הדאיה והרב יוסף שלוש. ראש הישיבה הקטנה היה הרב ציון כהן. כמו כן כיהן בה כראש ישיבה הרב אברהם חיים ברים.

ראשי הישיבה כיום: בעיר העתיקה הרב שמואל בצלאל, ובשכונת גאולה הרב משה צדקה. ביום כ"ה באב ה'תשפ"ב, במהלך הלווית ראש הישיבה הרב שלום כהן, מונה בנו הרב שמעון כהן לראשות הישיבה.[23]  

הרב משה חיים שלנגר שימש כיובל שנים כמשגיח בישיבה, גם הרב בן-ציון מוצפי שימש בין השנים ה'תשל"ו עד ה'תש"מ בתור משגיח בישיבה. הרב אליהו בקשי דורון שימש בה כראש קיבוץ כמה שנים לאחר נישואיו.

ראשי הישיבה כיום: בעיר העתיקה ראש הישיבה הוא הרב שמואל בצלאל, והרב שמעון כהן שנכנס לכהן כר"מ ובהמשך לראש ישיבה לאחר הרב שמואל בצלאל, הר"מ בישיבה הוא הרב אלחנן צבי רמתי. בשכונת גאולה, הרב משה צדקה הוא הראש ישיבה, ולצידו הרב אברהם טופיק.

בוגרים בולטים

בין בוגרי הישיבה בולטים רבנים ואישי ציבור שונים מהם:

לקריאה נוספת

  • נרי הורוביץ, ש"ס והציונות: ניתוח היסטורי, כיוונים חדשים 2, עמ' 30–61.
  • נורית ויזר, חזן - נעים זמירות, תולדות הרב בן ציון מרדכי חזן, הוצאת יפה נוף, ירושלים תשע"ב 2012
  • גאון הענווה, תולדות חייו של הגאון רבי יהודה מועלם ראש ישיבת פורת יוסף גאולה, ירושלים ה'תשפ"ב, הפצת יפה נוף.
  • נוהג כצאן יוסף מנהגי הישיבה הגדולה מדרש פורת יוסף
  • דין וחשבון על פעולות ישיבת פורת יוסף.
מאת תלמיד ישיבת פורת יוסף הגאון רבי יצחק ישראל דבדה, ירושלים תשע"ט.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישיבת פורת יוסף בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ חיים יפת, ישיבת "פורת יוסף", הד-המזרח, 26 בפברואר 1943
  2. ^ מודעה מטעם ועד בנין פורת יוסף יכב"ץ, מוריה, 4 בדצמבר 1913
    ברכה לראש משביר., החרות, 27 בספטמבר 1914
  3. ^ חרוניקא, האחדות, 11 בדצמבר 1914
  4. ^ ישיבת פורת יוסף בירושלים, דואר היום, 25 בינואר 1920
  5. ^ 5.0 5.1 יהושע ביצור, "פורת יוסף" חוזרת לאכסנייתה, מעריב, 8 במאי 1969
  6. ^ דין וחשבון על פעולות ישיבת פורת יוסף, תרצ״ה
  7. ^ נפטר ראש ישיבת -פורת יוסף-, הבוקר, 12 בנובמבר 1951
  8. ^ בישיבת "פורת יוסף" ברחובות, הצופה, 23 בספטמבר 1940
    הנחת אבן הפנה לישיבת "פורת יוסף" ברחובות, הצופה, 19 בנובמבר 1946
  9. ^ צו על תנאי בעניין ישיבת "פורת יוסף", הארץ, 20 באוקטובר 1949
    בנין ישיבת "פורת יוסף" לא יוחרם, הצופה, 29 בדצמבר 1949
  10. ^ נורתה אבן-פינה לישיבת "פורת יוסף", דבר, 22 בדצמבר 1954
  11. ^ "פורת־יוסף" ־ למרחבים חדשים, הצופה, 6 בספטמבר 1964
    נח זבולוני, קריה לימודית - לעדות המזרח, חרות, 5 במאי 1964
  12. ^ יקימו מחדש את ישיבת פורת יוסף, למרחב, 3 באוגוסט 1967
  13. ^ אבן הפינה לישיבת "פורת יוסף", למרחב, 8 במאי 1969
  14. ^ יואל רפל, חושפים את העבר וקוברים אותו מחדש, מעריב, 1 באוקטובר 1986
  15. ^ יורם קניוק, משה ספדי בונה בירושלים, דבר, 17 בספטמבר 1971
    יגישו הצעה לבניית הישיבות "פורת יוסף" והכותל" ", דבר, 15 ביולי 1969
  16. ^ אושרה תכנית הבינוי של ישיבת "פורת יוסף, דבר, 5 בדצמבר 1971
  17. ^ הממשלה תסייע בהשלמת בניית ישיבת 'פורת יוסף' ברובע היהודי, דבר, 1 באוקטובר 1975
  18. ^ עמוס לבב, ישיבת ביהמ"ש העליון נערכה ליד ישיבה בכותל, מעריב, 17 בנובמבר 1978
  19. ^ ישיבת פורת יוסף - "בית־היוצר" של מועצת חכמי התורה, מעריב, 26 ביולי 1984
  20. ^ 20.0 20.1 הרב יעקב תופיק אביעזרי בריאיון לישראל כהן, מגזין הקהילות - גיליון כ"ו, ירושלים: איגוד עמלי התורה, ה'תשפ"ב, עמ' 4
  21. ^ ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה הוקמה בה'תק"ז ברחוב הקראים בירושלים מעזבונו של ר' אברהם נתן מרשיד וספרייתה הכילה אלפי ספרים ומאות כתבי יד. הישיבה התפרקה אחרי פטירת הרב יעקב שאול אלישר וספריה עברו לישיבת תפארת ירושלים, שם רבים מהספרים נגנבו ואבדו והשאר נמסרו לבסוף לישיבת פורת יוסף.
  22. ^ מאיר בניהו, "אספי הספרים לבני העדה הספרדית בירושלים", יד לקורא 1 (10-12), 243-247; 1 (13-15), 315-321.
  23. ^ באתר JDN [1]

 


 

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0