רבי צדקה חוצין (הראשון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צדקה חוצין
לידה 1699
תנ"ט
ארם צובא
פטירה 3 באוקטובר 1772 (בגיל 73 בערך)
תקל"ג
בגדד
מקום פעילות ארם צובא (חלב), בגדד
תפקידים נוספים הרב הראשי של בגדד, פוסק
רבותיו רבי רפאל שלמה לניאדו
חיבוריו אורח צדקה, מעיל צדקה, מעשה הצדקה, צדקה ומשפט,עבודת הצדקה

הרב צדקה חוצין (הראשון) (ה'תנ"ט, 1699, חלב (ארם צובא) - ו' בתשרי ה'תקל"ג, 3 באוקטובר 1772, בגדאד), היה הרב הראשי של בגדד שבעיראק במשך כשלושים שנה - בין השנים ה'תק"ג - ה'תקל"ג.

ביוגרפיה

נולד בשנת ה'תנ"ט (1699) בחלב (ארם צובא) שבסוריה לרב סעדיה. כל אחיו נפטרו בינקותם, לכן החליטה אמו להשאירו בפתח בית הכנסת ולא לגדל אותו. נשיא בית הכנסת מצא את התינוק, ולאחר חקירה קצרה התברר לו שזהו בנו של הרב סעדיה, שכל בניו נפטרו. מתוך רחמים על התינוק החליט לגדלו בביתו, וכאשר גדל שלחו ללמוד אצל הרב רפאל שלמה לניאדו.

כבר בנערותו נודע חכם צדקה חוצין כבקי בכל התורה ואף בחכמת הקבלה. הוא כתב תשובות לשאלות הלכתיות אשר הופנו אליו על ידי רבנים מרחבי העולם. כשהיה בן שלושים ושש השתתף בדיונים הלכתיים יחד עם זקני החכמים בארם צובא.

בשנת תק"ג (1743), התרחשה בעיר בגדד מגפת דבר. בעקבות מותם של רבים מבני הקהילה, ובהם רב העיר, פנה חכם משה מרדכי, נשיא הקהילה בבגדאד אל חכם רפאל שלמה לניאדו בחאלב, כדי שיבחר את אחד מתלמידי החכמים בעיר, שיכהן כרב קהילת בגדאד. חכם צדקה חוצין נבחר לתפקיד ונתמנה לראש חכמי בגדד.

חכם צדקה חוצין שימש כרב הקהילה במשך כ-30 שנה. בתקופה זו הוא פרחו החיים התורניים בבגדד. חכם צדקה חוצין פעל לבניית מקוואות, בתי כנסיות ובתי מדרש, תיקן תקנות ומנהגים שונים שחלקם נהוגים בידי יהודי בבל עד ימינו[1]. כמו כן נערכו שיעורי תורה בעיר בהנהגתו.

חכם צדקה חוצין כתב תשובות רבות לשאלות שהופנו אליו ונשא ונתן בהלכה ובאגדה עם כמה מגדולי דורו. מלבד גדולתו בתורת הנגלה, היה גם בקי עצום בכתבי האר"י ובתורת הקבלה.

בשלהי שנת תקל"ב פרצה בבגדד מגפת דבר נוספת, ובה נפטרו שלושה מתוך חמשת בניו. דרשתו בשבת שובה הפכה להספד על בניו ועל שאר המתים הרבים במגפת הדבר. לאחר מספר ימים, בו' בתשרי תקל"ג, נפטר חכם צדקה אף הוא במגפת הדבר ונקבר בבגדד.

משפחתו

הרב צדקה חוצין השני הוא בן נינו.

ספריו

במהלך חייו כתב חיבורים רבים, אולם רק חלק מהם הובאו לדפוס. הוא שלח חיבורים מכתבי ידו מבגדאד לארם צובא כדי להדפיסם בוונציה, אבל השליחים נשדדו, והספרים אבדו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כמו מנהג קריאת תהילים בחבורות בראש השנה, ראה בהקדמה ל'צדקה ומשפט', עמוד 10. ועוד