לדלג לתוכן

ספר הזוהר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
ספר הזוהר
מידע כללי
שפת המקור ארמית
סוגה קבלה

ספר הזוהר (מכונה גם הזוהר הקדוש) הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה. הזוהר מכיל סודות נסתרים וכן מדרשים על התורה, רובם בארמית, המחולקים לפי פרשות השבוע. כמו כן משולבים בו שני חיבורים: "רעיא מהימנא" ו"תיקוני הזוהר".

הזוהר נכתב על ידי רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו, תנאים מהמאה ה-2 לספירה, המוזכרים לכל אורך הספר. אך נערך בדורות מאוחרים יותר, ונספחו אליו קטעים נוספים מאוחרים יותר, והתפרסם ב-מאה ה-13 לספירה, על ידי המקובל רבי משה די לאון. גילויו המאוחר עורר פולמוס על קדמותו.

הספר ומבנהו

גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מפי רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) ותלמידיו סביב פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית. רשב"י ותלמידיו מרבים להביא ולצטט מאמרים מתוך כמה ספרים שלא הגיעו לידינו, מהם "ספרא דאדם קדמאה", "ספרא דרב המנונא סבא", ו"ספרא דרב ייסא סבא".

רוב הספר מורכב מדרשות על התורה המחולקות על פי פרשיות השבוע (בחלוקה הנהוגה כיום). מרכיב נוסף הוא הרעיא מהימנא (=הרועה הנאמן) ובו דרשותיו של משה רבינו שהתגלה אליהם כסדר. למרות היותו ספר נפרד מהזוהר, ברוב המהדורות פוזר ה"רעיא מהימנא" לאורך ספר הזוהר, לפי פרשיות התורה.

עשרת החברים הנקראים "חבריא קדישא" (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: רשב"י ראש החבורה; בנו – רבי אלעזר; רבי אבא הסופר; רבי יהודה; רבי יוסי; רבי יצחק; רבי חזקיה; רבי חייא; רבי ייסא; רבי אחא.

בספר מופיעים שמות של תנאים ואמוראים מתקופות שונות, בכתיבה דומה לתלמוד. בזוהר נזכרים ספרים חיצוניים קדומים (כגון ספר חנוך א' וספר חנוך ב'); בצד המדרשים בספר הזוהר משולבים אף קטעי פרשנות מבית מדרשם של חכמי צרפת וספרד: רש"י, ראב"ע, רד"ק ואף רמב"ן. לאורך השנים לאחר פרסום הזוהר עסקו הפרשנים והחוקרים בשאלת הקטעים והשמות המאוחרים בספר, וראו בה שאלה מרכזית בפולמוס חיבור ספר הזוהר.

האידרות

ערך מורחב – אידרא

בזוהר כלולות "אידרות" – "אידרא רבא" (המושב הגדול או האספה הגדולה), "אידרא זוטא" (המושב הקטן או האספה הקטנה) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן). ייחודן של האידרות הוא בכך שבהן מתכנסת כל ה"חבורה" ומתיישבת במקום אחד – בניגוד לשאר הדרשות הנאמרות על ידי שניים, שלושה או ארבעה מהחברים ובדרך כלל נאמרות בדרך, תוך כדי הליכה או תוך כדי סעודה.

  • אידרא דבי משכנא מופיעה בפרשת תרומה. רשב"י ושלושה מתלמידיו דנים בה בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן.
  • אידרא רבא מופיעה בפרשת נשא. רשב"י מגלה בה את "הפרצופים" – גילויי אלוקות בדמות פני אדם על פי הפסוק "על הכיסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה" (יחזקאל א' כ"ו). כל אחד מתשעת החברים נושא, בתורו, דרשה. בכל דרשה "מתקן" הדרשן את אחד מהאיברים של ה"פרצוף" העליון ולבסוף, רשב"י "מתקן" את תיקוני הזקן היוצאים מן ה"פרצוף" ואז חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסיומו של ה"מושב", שלושה מהחברים נופחים את נשמתם כיוון שנחשפו לסודות שהיו למעלה מדרגתם.
  • אידרא זוטא מופיעה בפרשת האזינו. מתואר בה מפגשם האחרון של חבורת הזוהר הנעשה כהכנה לפטירתו של רשב"י. בתחילת המפגש, מבהיר רשב"י שבניגוד ל"אידרא רבה" שבה כל אחד מן החברים נשא דרשה, הפעם הוא יהיה היחיד שידבר, מכיוון שזהו "יום ההילולא" שלו (=יום השמחה). הוא משמיע באוזני תלמידיו את כל הסודות שחשש לגלות לפני כן, ולבסוף, יוצאת נשמתו כאשר הוא אומר את המילה "חיים" – שבפסוק "כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם" (תהילים, קל"ג, ג').

היכלות דרשב"י

בזוהר נכלל תיאור ההיכלות העליונים בחלק שנקרא 'היכלות דרשב"י'. בחלק זה מתוארים שבעת היכלות גן העדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום המיועדים לרשעים. בפרשת יתרו מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת כף היד, המיוחס בדרשה למשה רבינו בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו.

חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון רב ייבא סבא שהוא סוחר הנושא סחורה על חמורו (טייעא) ונראה בתחילה כעם-הארץ, אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש, גלגולי נשמות ושאלת הטוב והרע בעולם. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא – ילד-פלא, בנו של רב המנונא סבא, שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של רשב"י וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.

בחטיבה זו כלולים החיבור 'סתרי תורה' שבו מקובצים מאמרים על ספר בראשית ו"מדרש הנעלם" על התורה, ששפתו מעורבת עברית וארמית והוא עוסק בבריאה, העולם הבא והנשמה[1].

רעיא מהימנא ותיקוני הזוהר

ערכים מורחבים – רעיא מהימנא, תיקוני הזוהר

חלקים נוספים השייכים ל"ספרות הזוהר", הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן – כלומר משה רבינו) ו"תיקוני הזוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך גוף ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד. "תיקוני זוהר" הוא שבעים דרשות על דרך הקבלה לפסוק הראשון בספר בראשית. לדעת רבי יצחק אייזיק ספרין מקומרנה הם חלקים מאוחרים שלא נכתבו על ידי רשב"י, אלא על ידי איש קדוש בתקופת הגאונים שהיתה לו השגה נפלאה והתגלו לו נשמות משה רבנו, רשב"י וכל תלמידיו[2].

גם במחקר מקובל לאחר את חיבור ספרים אלו משאר כתבי הזוהר המוקדמים יותר, כתיבתו של המחבר האנונימי מאופיינת באסוציאטיביות רבה, שפתו עשירה הרבה פחות משפת הזוהר ותורת האלוקות שלו שונה בהיבטים מסוימים מתורת האלוקות של מחבר הזוהר[3].

רעיונות מרכזיים

הזוהר עוסק רבות בעולמות העליונים, בדרך כלל בשפה סימבולית קשה לפענוח. הוא מגלה ממד קדום ונשגב שמשפיע על העולם האנושי אבל גם מושפע ממנו, ושכל פרט בעולם האנושי רומז אליו. שתי דמויות מרכזיות בזוהר הם הזכר והנקבה העליונים, שמכונים בזוהר במגוון רב של שמות. חיבורם של שני הפרצופים האלה הוא מטרה עליונה בזוהר, והוא פתח לכל הטובות והברכות. בכלל, חיבור ואיחוד הם הערך העליון, והפירוד נתפס כשורש כל רע. דמות הנקבה היא השכינה, שגורשה ממקומה בגלל עוונות בני ישראל, וחזרתה תלויה בתשובתם. כנגד עולם האורות מזכיר הזוהר את הסטרא אחרא, ה"צד האחר", מכלול כוחות החושך והטומאה בעולם.

הזוהר מרבה לדבר על הדיכוטומיה בין ימין לשמאל, בין חסד לדין, בין טוב לרע ובין זכר לנקבה, ותולה את קיומו של העולם באיזון הנכון בין הקטבים האלה.

הזוהר מציג גישה תאורגית: מעשיהם של בני האדם משפיעים על מצב האורות העליונים. מעשי המצוות הם "עבודה צורך גבוה" – הם נועדו לתקן ולייחד את השם, וכל פרט בהם מכוון לתכלית זאת. במקביל, האדם יכול להשרות על עצמו מהאור העליון באמצעות מעשיו.

חיבור ספר הזוהר

ערך מורחב – חיבור ספר הזוהר

שאלות אודות זמן ומקום חיבור ה"זוהר" וזהות מחבריו העסיקו דורות רבים של רבנים, מקובלים וחוקרים. ממועד פרסומו במאה ה-13 ועד ימינו אנו, נקודת המוצא הוודאית והמוסכמת נוגעת לפרטי פרסומו של ספר הזוהר, והמחלוקת נוגעת לשאלת מועד חיבורו. ספר הזוהר נתפרסם לראשונה על ידי המקובל הספרדי רבי משה בן שם-טוב די-לאון (רמד"ל). כמעט מיד עם פרסומו של הספר, קמו מערערים על קדמותו, וכנגד טענת רבי משה די לאון כי רבי שמעון בר יוחאי חיברו.

עדות בת זמנו באה מרבי יצחק דמן עכו המעיד באגרותיו כי פגש את רמד"ל וביקש ממנו לראות את עותק המקור אך הוא נפטר בטרם הספיק להביא לו את העותק. לאחר חקירה נוספת שמע עדותיו סותרות מפי אשת רמד"ל ור' יוסף הלוי בן רבי טודרוס בן יוסף אבולעפיה. רבי יצחק עצמו השתכנע מאוחר יותר בקדמות ספר הזוהר וציטט ממנו בכתביו המאוחרים[4][5].

אף שבמשך השנים התעורר הפולמוס מזמן לזמן בידי מערערים שונים, התקבל הזוהר בעולם הרבני כחלק מהתורה שבעל-פה ללא עוררין, וראו בו חיבור קדום שאבד ונתגלה מחדש, או חיבור שהוסתר במשך השנים מהמון העם והיה נחלתם של יחידי סגולה שעסקו בו בסתר. בעמדה זו נקטו גדולי המקובלים ומפרשי הזוהר, ביניהם רבי יוסף קארו, רבי משה קורדובירו והאר"י ותלמידיו, ומאוחר יותר רבי יחזקאל לנדא, הגאון מווילנה ותלמידיו, ורבי ישראל בעל שם טוב ותלמידיו, ובעקבותיהם העולם הרבני בכללו.

לצידם היו רבנים שערערו על קדמותם של חלקים בזוהר, ביניהם רבי יעקב עמדין בספרו "מטפחת ספרים", או החתם סופר שהתבטא ש"אילו היה יכולת להעמיד מדרשי רשב"י על טהרתן לא יהיה כולו רק ספר קטן הכמות מאוד מחזיק דפים מעוטים"[6]. רבנים וחוקרים תורניים רבים אחרים הסכימו כי חלקים מהזוהר הם חלקים מאוחרים שנוספו בעת העריכה, ואין זה משליך על עצם קדמות הזוהר[7].

מאידך מרבית חוקרי הקבלה באקדמיה סבורים שהספר נתחבר בידי רמד"ל עצמו, או בידי חבורת אנשים שפעלה בסביבתו[8][9]. גרשם שלום טען במחקריו כי ספר הזוהר נכתב ברובו בידי ר' משה די לאון, למעט חלקי ה"רעיא מהימנא" ו"תיקוני זוהר" המאוחרים יותר, שנכתבו להערכתו במאה ה-14. תלמידו, יהודה ליבס, סבור כי אין לזוהר מחבר יחיד, וכי יש לדבר על חבורה שלמה שסביבה נארג החיבור[10]. רונית מרוז ורחל אליאור ציינו כי קיימים מאות כתבי יד עתיקים של ספר הזוהר, השונים זה מזה במובנים רבים, והסיקו שהוא נכתב באופן הדרגתי החל מהמאה ה-11 בארץ ישראל ולפחות עד למאה ה-14, תוך שינוי ועדכון הגרסאות הקודמות[11][12].

ההתנגדות לספר הזוהר

מאז פרסומו עורר ספר הזוהר התנגדויות שונות. רבים ממתנגדי הזוהר עשו זאת על רקע הפולמוס סביב זהות מחברו וזמן חיבורו של הספר וביניהם אף חלק מן המקובלים בעצמם.

רבים ממתנגדי הקבלה, תקפו את הספר כמייצג המרכזי שלה. רבי אלעזר פלקלס מבקר קשות את הזיופים וההוספות בספר הזוהר והקבלה בכלל, ובין השאר כותב:

אני אומר הריני נשבע בתורת ה' שבספר הזוהר נמצאו כמה זיופים וקלקולים אשר הוסיפו, ועלה אחת מתלמוד בבלי הויות דאביי ורבא קדוש יותר מכל ספר הזוהר... באו ונחזיק טובה וחינות לשני מלכים גדולי אדירים, אדוננו המשובח המנוח הקיסר יאזעף השני ואדוננו המהולל הקיסר פראנץ השני אשר צפו והביטו בחכמתם הנפלאה רבות רעות ושבושי דעות תסתעפנה מחלומות והבלים המקובלים והמה לנזקי בני האדם נזקי הגופות ונזקי הנפשות, ופקדו באזהרה גדולה שלא להביא ספרי קבלה בכל מדינות מלכותם.

דברים דומים אמר רבו, הרב יחזקאל לנדא, בדרשה שצונזרה בספר "דרושי הצל"ח" (שהוציא נכדו בשנת 1886) ופורסמה לראשונה בשנת תשס"ט[13].

תנועת הדרדעים, שנוסדה בתימן בראשותו של הרב יחיא קאפח, דחתה בתוקף את הקבלה[14]. חכמי ורבני ארץ ישראל וביניהם רבנים ספרדים ואשכנזים הוציאו כתב נידוי בעקבות דעותיו אלו.

פירושים לזוהר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מקובלים[15] רבים בשלהי המאה ה-13 ותחילת המאה ה-14, הביאו בספריהם מאמרים שונים מספר הזוהר וביארו אותם. הראשון הידוע לנו היה רבי מנחם רקנאטי (1250–1310). אחריו אנו מוצאים מקובלים מספרד שציטטו ופירשו את הזוהר: רבי יצחק ן' סהולה, רבי טודרוס בן יוסף אבולעפיה (1225–1283), רבינו בחיי בן אשר (1255–1340), רבי דוד בן ר' יהודה החסיד, רבי שם טוב אבן גאון (1287–1330), רבי יצחק עראמה (1420–1494), רבי ישראל אלנקאוה ועוד.

בנוסף לכך היו גם חכמים שכתבו פירוש ישיר לספר הזוהר או לחלקים ממנו. מבין הראשונים, עד להופעת האר"י היו:

  • רבי דוד בן יהודה החסיד, חי בתחילת האלף הקודם בספרד, חיבר פירוש בשם ספר הגבול. פירושו על האדרא רבא נמצא במספר כתבי יד[16].
  • רבי שמעון לביא (1485–1586) יליד ספרד וחי בטריפולי – חיבר פירוש בשם כתם פז על כל הזוהר, אך רק על חלק בראשית נדפס בליוורנו תקנ"ה[17].
  • רבי אברהם ב"ר אליעזר הלוי מגולי ספרד שהגיע לאיטליה חיבר פירוש על כל הזוהר, אך השתמר ממנו ב' מאמרים בלבד.
  • רבי חיים ויטאל חיבר פירוש על הזוהר קודם בואו לאר"י אך הוא גנזו. כבר בחייו הוציא ר' יעקב צמח כתבים אלה מהגניזה והם הגיעו לידי ר' אברהם אזולאי ששילבם בספרו אור החמה. כיוון שפירוש זה נכתב לפני שלמד אצל האר"י חלקו עליו רבים.
  • רבי משה קורדובירו (ה'ר"פ–ה'ש"ל) חי בצפת, חיבר פירוש ארוך ומקיף על כל חלקי הזוהר בשם "אור יקר". העתקה בכתב יד שהותקנה בשנת שמ"ב עבור הרמ"ע מפאנו, נמצאת בספריית מודינה. היא כוללת 16 כרכים – 11,268 עמודים. הרמ"ק ביאר באורח מקיף ושוטף, כמעט כל מילה בזוהר[18]. רק בשנים תשכ"ב–תשנ"ח נדפס כל הפירוש לראשונה בירושלים במהדורה מיוחדת של "ספר הזוהר עם פירוש אור יקר". פירוש זה הוא החשוב ביותר מבין כל הפירושים שנכתבו על הזוהר לפני האר"י. בפירוש זה השתמשו בחיבוריהם גם ר' אברהם אזולאי בפירושו אור החמה, ר' אליהו לואנץ בפירושו אדרת אליהו, רבי אברהם גאלאנטי בפירושו ירח יקר ועוד.
  • רבי אליהו לואנץ, הבעל שם מוורמייזא (ה'ש–ה'שצו) חיבר: א. פירוש על כל הזוהר כולו בשם אדרת אליהו (משולב בפירוש הרמ"ק ובהגהות הרמ"א). בשנת תשנ"ח נדפס הפירוש על ספר בראשית. ב פירוש על תיקוני הזוהר בשם צפנת פענח, בכתב יד.
  • רבי אברהם גלאנטי, מתלמידי הרב משה קורדובירו, חיבר פירוש בשם ירח יקר אך הוא לא נדפס. מהדורה שנייה מקוצרת מהפירוש נערכה על ידי ר' אברהם אזולאי ונדפסה בספרו זוהרי חמה.

לאחר שפרסם האר"י את תורת הקבלה שלו, החל גל חדש של פירושים לזוהר בהתאם לקבלת האר"י או בתיווך עם קבלת הרמ"ק. הראשון שערך פירוש מקיף לזוהר על פי קבלת האר"י היה הרב משה זכות (הרמ"ז) בשם מקדש ה'. ספר מקיף נוסף הוא מקדש מלך, שבו פירושי רבי אברהם אזולאי ממרקש ותלמידיו, נערך על ידי תלמידו, רבי שלום בוזגלו.

מהדורות דפוס עיקריות

  • מנטובה שי"ח–ש"כ מהדורה ראשונה, ממנה למדו האר"י וגוריו.
  • קרימונה שי"ט הודפס בכרך אחד, ייתכן שמהדורת מנטובה הסתמכה עליו במקצת[19].
  • לובלין שפ"ג
  • אמשטרדם ת"ל?[20]
  • זולצבאך תמ"ד[21]
  • אמשטרדם תע"ה.
  • אמשטרדם תפ"ח.
  • קושטא תצ"ו מהדורה עם נוסח מתוקן, שהתבססה על הגהות רבי משה מזרחי שכתבם על בסיס הגהות רבי חיים ויטאל ורבי יהודה משען, עליה התבססה מהדורת וילנא תקנ"ה שהיא הבסיס לרוב מהדורות הצילום בימינו[22].
  • אמשטרדם תקל"א–תקל"ב מהדורה שיצאה על ידי רבי שלום בוזגלו והתבססה יותר על הנוסח המקורי של מהדורת מנטובה מאשר על התיקונים החדשים שנעשו בקושטא תצ"ו.
  • ליוורנו תקנ"א–תקנ"ג מהדורה שיצאה על ידי רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א). בהקדמתו למהדורה יצא החיד"א נגד נוסח הזוהר שהדפיס רבי שלום בוזגלו באמשטרדם וסמך את ידיו על מהדורת קושטא תצ"ו.
  • סלאוויטא תקנ"ח–תקנ"ט יצא לאור בבית הדפוס החסידי המפורסם בסלאוויטא.
  • וילנא תרמ"ב יצאה לאור בבית דפוס ראם,[23] שימשה את מרבית מהדורות הצילום במאה ה-20[24].

מהדורה מדעית

רונית מרוז יוזמת ומנהלת "פרויקט הזוהר", העוסק בחקר כתבי היד של הזוהר, במחקר ההיסטוריה, הפילולוגיה, הפואטיקה והתאולוגיה בזוהר במימון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים במסגרתו היא עורכת קטלוג מקיף של כל כתבי היד הידועים של ספר הזוהר, המהווה בסיס למהדורה מדעית עתידית של ספר הזוהר. ספרה - 'הביוגרפיה הרוחנית של רשב"י - דיון ביסודותיו הטקסטואליים של הזוהר' (ירושלים תשע"ח) מציג כמה היבטים מן התיזה שלה. היבטים אחרים של התיזה שלה הוצגו בספרה משנת תשע"ט - 'יובלי זוהר - מחקר ומהדורה ביקורתית מוערת של זוהר, פרשת שמות'.

באוקטובר 2017 הסתיימה התקנת מהדורה מדעית בעריכת דניאל מט, המבוססת על קטלוג כתבי היד של הזוהר שערכה רונית מרוז. על סמך מהדורה זו הם תרגמו את הזוהר לאנגלית. המהדורה מומנה על ידי משפחת פריצקר מארצות הברית ונקראת על שמה[25].

תרגומים לזוהר

הזוהר נכתב בארמית בניב שונה מהארמית של התלמוד הבבלי (ארמית בבלית). הוא תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: עברית, לטינית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, אנגלית, צרפתית וקוראנית.

מהדורת הזוהר עם פירוש מתוק מדבש של הרב דניאל פריש

אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו החלקי של הרב יהודה יודל רוזנברג (5 כרכים, ניו יורק, 1927). תרגום שלם ונפוץ הוא "הסולם" של הרב יהודה לייב אשלג (20 כרכים, ירושלים, 1953). זהו תרגום מילולי שבו משולב פענוח הסמלים לפי תורת האר"י. תרגום נפוץ נוסף הוא הספר "מתוק מדבש" של המקובל הירושלמי רבי דניאל פריש, מראשי ישיבת שער השמים. זהו תרגום עממי יותר, ומשולבים בו פירושי האר"י ופרשנים אחרים. שני הספרים הופיעו כסדרות מרובות כרכים. גם המקובל הרב יהודה פתיה כתב תרגום לאידרות, וכן המקובל הרב דוד בצרי כתב תרגום לכל מעשיות הזוהר [7 כרכים] ובנו המקובל הרב יצחק בצרי הוציא את ספר הזוהר אגדות ומעשים בהוצאת ידיעות ספרים.

הזוהר תורגם לאנגלית במהדורת פריצקר שבעריכת דניאל מט, על סמך מהדורה מדעית שהכינו. יש בו 12 כרכים ונגמר בשנת 2017.

בשנים 1981–2001 ראה אור תרגום חלקי של הזוהר לצרפתית בשבעה כרכים, מאת שארל מופסיק (Charles Mopsik) (צר') הכולל את חלקי הזוהר לספר בראשית, למגילת רות, לשיר השירים ולאיכה[26].

ראו גם

לקריאה נוספת

ספרות תורנית
ספרות מחקרית

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ספר הזוהר
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ספר הזוהר
מהדורות מקוונות של ספר הזוהר
קישורים נוספים

הערות שוליים

  1. ↑ ראו: אבישי בר אשר, "ספר הנעלם", קטעים חדשים מספר "אור זרוע" ובירורים בחיבוריו המוקדמים של ר' משה די ליאון: עיון ומהדורות מדעיות, תרביץ פג, א–ב (תשע"ה), עמ' 197–329; ספר "הזוהר" הראשון מירושלים : כתבי יד קדומים של מדרשות "הזוהר" ודרשה בלתי ידועה מן ה"מדרש הנעלם"(?), תרביץ פד, ד (תשע"ו): 575–614
  2. ↑ רבי יצחק אייזיק ספרין, זוהר חי, פרשת וארא דף כ"ט
  3. ↑ גרשם שלום, זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית ידיעות אחרונות 2016, עמוד 203
  4. ↑ הרב אריה קפלן, גיל היקום, התייחסות באמצע המאמר
  5. ↑ יהודה אהד תורגמן, אוצר החיים, ירושלים תש"פ, חלק א', הקדמה - מאמר א', עמ' 13, באתר אוצר החכמה
  6. ↑ מעוז כהנא, תרנגולת בלי לב, עמ' 372
  7. ↑ ראו מאמר זה של הרב כשר, שבו הוא משיב לטענותיו של גרשום שלום, באתר "דעת"
  8. ↑ "מי כתב את ספר הזוהר ומתי", רונית מרוז בריאיון אצל דב אלבוים
  9. ↑ בועז הוס, Sefer ha-Zohar as a Canonical, Sacred and Holy Text: Changing Perspectives of the Book of Splendor between the Thirteenth and Eighteenth Centuries, Journal of Jewish Thought & Philosophy (Routledge), אוקטובר 1998, כרך 7, גיליון 2, עמ' 268. המאמר המלא זמין דרך Wikipedialibrary
  10. ↑ פרופסור יהודה ליבס, כיצד נתחבר ספר הזוהר? (ארכיון)
  11. ↑ ד"ר רונית מרוז, ד"ר רונית מרוז בריאיון עם דב אלבוים
  12. ↑ פרופ'רחל אליאור, פרופ' רחל אליאור בהרצאה "ספר הזוהר: בין קבלה למיסטיקה
  13. ↑ "והנה זה לא יכחישו כל בעלי הזוהר ובעלי כתבי האר"י, שאין הזוהר מקובל ביד האומה הישראלית דור אחר דור איש מפי איש ... ואיך נסמוך על כתובים הנמצאים כמה מאות שנה אחר מיתת רשב"י, ולאו רשב"י חתום על דבר ודבר, ואם הרבה דברים יצאו ממנו מי יודע כמה נתוספו עליהם, ואפילו באותן שיצאו ממנו מי יודע אם לא נשתבשו". מקור הדברים בדרושי הצל"ח, דרשה כ"ה, כתב יד וקסלר 2, מתכ"י F53518, אצל: מעוז כהנא ומיכאל ק' סילבר, "דאיסטים שבתאים ומקובלים בקהילת פראג", קבלה, גיליון כ', תשס"ט, עמ' 354–364
  14. ↑ עמל ורעות רוח וחרמות ותשובתם – קאפח, יחיא בן סלימן, 1849–1931, באתר hebrewbooks
  15. ↑ פרק זה הוא על פי: משה הלל זרי, מקדש מלך השלם, מכון בני יששכר, ירושלים תש"ס, הקדמה, ע' 23 ואילך.
  16. ↑ ספר הגבול: פרוש על האדרא רבה <<ספר ה>>גבול:, באתר web.nli.org.il
  17. ↑ HebrewBooks.org Sefer Detail: כתם פז – חלק א – לביא, שמעון, 1485–1580, באתר www.hebrewbooks.org
  18. ↑ ישראל וינשטוק, רבינו משה קורדובירו (400) שנה לפטירתו, סיני ס"ח, תשל"א
  19. ↑ כך נכתב בהקדמה לספר 'אמת ליעקב'
  20. ↑ באוצר הספר העברי נכתב שזה מסופק
  21. ↑ על מהדורה זו ראה בועז הוס, מהדורת זולצבאך תמ"ד של ספר הזוהר, בתוך "דרך ספר – שי לזאב גריס" בעריכת עודד ישראלי אבריאל בר לבב, ואברהם (רמי) ריינר ויונתן מאיר, ירושלים 2021, עמ' 61–77
  22. ↑ יוסף אביב"י, קבלת האר"י, עמ' 1126
  23. ↑ רבי שמעון בר יוחאי, ספר הזהר - ויקרא, במדבר, דברים, וילנה, תרמ"ב, באתר היברובוקס
  24. ↑ יוסף אביב"י, קבלת האר"י, עמ' 1123
  25. ↑ דף הבית של המהדורה
    "העתיד של הזוהר", מכון שלום הרטמן
    תומר פרסיקו, לתרגם את הזוהר – ריאיון עם דניאל מט
    אתר למנויים בלבד עמרי שאשא, לבסוף פושטת תורת הסוד את מלבושיה לפני הפרשן, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2018
  26. ↑ Le Zohar traduction de l'araméen par Charles Mopsik, Lagrasse, Verdier, 1981–2001, 7 vol.: Genèse t. I : Préliminaires. Béréchit. Noah. Lekh Lekha, suivi du Midrach ha Néélam, 1981; Genèse t. II : Vayera. Hayé Sarah. Toldot. Vayetsé. Vayichlah, 1994; Genèse t. III : Vayéchev, Miqets, 2001; Genèse t. IV : Vayigach. Vayehi, 1998; Livre de Ruth, suivi du Fragment inconnu du Midrach ha-Néélam sur Ruth par Moché Idel, 1999; Cantique des cantiques, 1999; Lamentations, 2000
ארון הספרים היהודי
כתבי יסוד תורה • נביאים • כתובים • ספר יצירה • משנה • תוספתא • תלמוד (בבלי וירושלמי) • מסכתות קטנות • סידור ומחזור • הגדה של פסח תלמוד בבלי
מדרשי הלכה (חז"ל) מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים
מדרשי אגדה (חז"ל) מדרש רבה • מדרש תנחומא • פרקי דרבי אליעזר • סדר עולם • ילקוט שמעוני • אבות דרבי נתן • תנא דבי אליהו • פסיקתא דרב כהנא • פסיקתא זוטרתא • מדרש שוחר טוב
ראשונים ואחרונים פירוש רש"י לתורה • פירוש רש"י לתלמוד • חובות הלבבות • משנה תורה (והשגות הראב"ד) • תוספות • ספר הזוהר • שולחן ערוך (והגהות הרמ"א) • שולחן ערוך הרב • קיצור שולחן ערוך • משנה ברורה
סוגות מדרש • ספרות האגדה • ספרות ההיכלות והמרכבה • פרשנות למקרא • פרשנות למשנה • פרשנות לתלמוד • פרשנות השולחן ערוך • שו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים
ספר הזוהר
חלקי הספר רעיא מהימנא • תיקוני זוהר • זוהר חדש • אדרא • אדרא רבא • אדרא זוטא • ספרא דצניעותא
אישים רבי שמעון בר יוחאי • רבי אלעזר ברבי שמעון • רב המנונא סבא • רבי חזקיה • הינוקא מכפר סכנין • רבי אבא (תנא) • רבי יהודה • רבי יצחק • רבי רחומאי • רבי יוסי בן פזי • ההוא סבא • ההוא טייעא • רבי יוסי דפקיעין • יוחאי • רבי ייבא סבא • רבי כרוספדאי • רבי יוסי בר יעקב • רבי שמעיה חסידא
פירושים כתם פז • הסולם • מתוק מדבש
שונות חיבור ספר הזוהר • כגוונא • בריך שמיה • פתיחת אליהו הנביא • פרישי מדברא • עולימתא שפירתא • רבי משה די ליאון
קבלה
מושגי יסוד אבי"ע • ספירות • קליפות • אין סוף • תורת הצמצום • תורת השמיטות • עץ חיים • סדר השתלשלות • מעשה בראשית • מעשה מרכבה • מיסטיקה יהודית • פרדס • דבקות
תרשים עשר הספירות
תרשים עשר הספירות
ספרות ספר יצירה • ספר הזוהר • ספר הבהיר • ספרות ההיכלות • ספר רזיאל המלאך • פרדס רימונים • עץ חיים (ספר)
קטגוריות קבלה • יהדות • מיסטיקה יהודית
אישים בולטים רבי שמעון בר יוחאי • רבי יצחק סגי נהור • רבי עזרא ורבי עזריאל בני שלמה • רבי עזריאל בן מנחם • רמב"ן • רבינו בחיי בן אשר • רבי שם טוב אבן גאון • רבי יצחק דמן עכו • רבי יוסף ג'יקטיליה • רבי מאיר אבן גבאי • רבי משה קורדובירו • האר"י • רבי חיים ויטאל • רבי נפתלי כ"ץ • רבי יהונתן אייבשיץ • רבי יעקב עמדין • רבי חיים בן עטר • הרמח"ל • הגאון מווילנה • רבי שלום שרעבי • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי נתן אדלר • רבי יעקב אבוחצירא • רבי יוסף חיים מבגדאד • רבי שלמה אלישיב • רבי ישראל אבוחצירא
מושגים בקבלה

ספר הזוהר42533994Q205388

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ספר_הזוהר&oldid=3630002"