רבי שלום דב הרינזון
 | |
| לידה |
1841 ה'תר"א סלוצק |
|---|---|
| פטירה |
1906 (בגיל 65 בערך) ו' באלול ה'תרס"ו קלצק |
| מקום מגורים | סלוצק, מזריטש, דרטשין, קלצק |
| מקום פעילות | דרטשין, קלצק |
| השתייכות | רבני קלצק |
| רבותיו | רבי יעקב מאיר פדווא, הנצי"ב מוולוז'ין |
| חיבוריו | היכלי שן, דרכי נעם |
| צאצאים | רבי חיים שמעון הרינזון |
| מספר צאצאים | 3 |
רבי שלום דב בער הרינזון (הרינסון, גרינזון, הרב נרזון) ה'תר"א (1841) – ו' באלול ה'תרס"ו (1906) היה רבה של דרטשין וקלצק שבליטא
ביוגרפיה
נולד בסלוצק לרבי שמעון. מגיל 19 למד בחברותא עם רבי יעקב מאיר פאדווא רבה של בריסק במשך שלוש שנים. לאחר מכן נשא את חיה אסתר ביתו של הגביר שלום דב זילברמן ממזריטש, והם עברו להתגורר בעירו, תוך שחותנו מחזיק אותו כלכלית[1]. הוא למד תקופה בוולוז'ין והוסמך להוראה על ידי הנצי"ב מוולוז'ין.
ברבנות
בשנת ה'תרל"ד בעקבות קשיים כלכליים שנקלע אליהם חותנו[2], קיבל עליו את רבנות העיר דרטשין. בשנת ה'תרמ"א לאחר פטירת רבי צבי הירש טיקטין רבה של קלצק, מונה רבי שלום דב למחליפו. הוא כיהן בתפקיד במשך עשרים וחמש שנה, עד לפטירתו.
בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לסחוף אליה את הנוער בעיירה. הדבר גרר חיכוכים רבים בין הדור המבוגר והשמרן יותר לבין בניהם שנסחפו לתנועה. רבי שלום דב נמנע מלהלחם אקטיבית במשכילים, אלא הרבה בפעילות תורנית והקים מסגרות לימודיות כמו "חבורת משניות", חבורת עין יעקב ועוד.
נחשב לאחד מחשובי רבני הסביבה, ודעתו הייתה בעלת משקל בענייני ציבור שונים. בכמה מקרים אף פישר בסכסוכים ציבוריים. בעת הפולמוס על אודות תנועת המוסר בשנת תרנ"ז התבקש להביע את דעתו, והוא תמך בתנועה ובישיבותיה.
משפחתו
- בתו הגדולה נישאה לרבי אריה דבורצקי – רבה של טימבקביטש, איבניץ, סטביסק וז'טל.
- בתו נישאה לרבי אליעזר יזגור
- בנו רבי חיים שמעון - רבה של קלצק
ספריו
- שו"ת היכלי שן, חלק א', ורשה תרכ"ט; תניינא, ורשה תרמ"ה; תליתאי, ורשה תרס"ה
- דרכי נעם - 26 דרושים באגדה בדרך הפלפול
לקריאה נוספת
- א.ש. שטיין (עורך), פנקס קלצק, תל אביב תש"ך, עמ' 26, באתר אוצר החכמה
- בן-ציון אייזנשטאט, דור רבניו וסופריו - א, ורשה תרנ"ה, עמ' 14, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ פתיחה לספרו "היכלי שן" חלק א', ורשה תרכ"ז.
- ^ רבי שלום דובר הרינזון, באתר אישי ישראל