רבי יעקב מאיר פאדווא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יעקב מאיר פאדווא
שער ספרו תשובות מהרי"ם
שער ספרו תשובות מהרי"ם
לידה 1796
ה'תקנ"ז
פטירה 12 בדצמבר 1854 (בגיל 58 בערך)
ליל כ"א בכסלו ה'תרט"ו
תלמידיו הגדול ממינסק
חיבוריו ראו ספריו
רבה של בריסק
18391854
(כ־15 שנים)
→ רבי אריה לייב קצנלבוגן

רבי יעקב מאיר פאדווא (סוף שנת תקנ"ו[1] - כ"א בכסלו ה'תרט"ו) היה רב ואב"ד בריסק. חיבר כמה ספרים, ביניהם מקור מים חיים ותשובות מהרי"ם.

קורות חייו

נולד בבריסק שבליטא (כיום בבלארוס), לרבי חיים ומירקא. סבו רבי אהרן (-תקל"ח), שימש כרב העיר.

הוא היה צאצא של גדולי הדורות, ביניהם הרמ"א, המהר"ם מלובלין, המהר"ם פאדובה, המעשה רוקח, המגיני שלמה, רבי נפתלי כ"ץ, המהר"ל מפראג והשר שאול וואהל.

אביו תמך בו בכדי שיוכל ללמוד[2]. הוא למד אצל רב העיר רבי אריה לייב קצנלבוגן[3] שהעריכו עוד בצעירותו.  

שודך לבתו של רבו רבי אריה לייב קצנלבוגן, אך היא נפטרה קודם נישואיהם[5]. לבסוף נישא לעכסא בת הגביר שאול לעווין מקרלין.

לאחר נישואיו התגורר בקרלין בסמיכות לחותנו שדאג לכל מחסורו. בקרלין לימד תלמידים וענה לשאלות שנשלחו אליו[4] גם רב העיר רבי יעקב ברוכין שלח אליו שאלות הלכתיות[4].  

בשנת ה'תקצ"א חלה במגפה שהתפשטה, עד שהרופאים התייאשו ממנו, בזמן חוליו נערכו עבורו תפילות והתרפא ממחלתו[6].  

בשנת ה'תקצ"ו הדפיס את ספרו הראשון 'מקור מים חיים' על שולחן ערוך יורה דעה. במהדורות השולחן ערוך שיצאו בשנים שלאחר מכן, נוספו הערותיו בשולי העמוד.

בשנת ה'ת"ר, כשנפטר רבי אריה לייב קצנלבוגן, רב העיר בריסק, מונה לממלא מקומו כרב העיר.  

משנת ה'ת"ר חלה בכמה מחלות שונות[7][4]. בימי חוליו נערכו בבריסק עצרות תפילה[8] לרפואתו. גם בימי חוליו המשיך לענות לשאלות סבוכות שנשלחו אליו[9]. נפטר בבריסק בכ"א בכסלו ה'תרט"ו.

לאחר פטירתו לא נמצא לו מחליף, מכיון שהיה נהוג בעיר לקחת רבנים מצאצאי השר שאול וואהל. לאחר כעשר שנים, בשנת תרכ"ה, מונה רבי צבי הירש אורנשטיין לכהן כרב העיר[10].

ברבנות

רבי יעקב מאיר היה מפורסם מאד והשפעתו היתה אף מחוץ לעיר בריסק. הוא ענה לשאלות שנשלחו אליו מרחבי ליטא. גם מרחבי פולין נשלחו אליו שאלות, וזאת בהוראת החידושי הרי"מ להסתמך על פסקיו.

בסוף שנת ה'תרי"ג, בפרוץ המחלוקת בישיבת וולוז'ין, כשרבי יהושע השיל לוין הקים ישיבה נפרדת, שלח הנצי"ב את רבי יעקב מאיר לבקש מרבי יהושע השיל לוין לסגור את הישיבה[11], והוא אכן נענה לבקשתו. בשנת ה'תר"ז כשפרצה שריפה גדולה בעיר, במהלכה נהרגו שנים עשר יהודים, התיר את העגונות שנותרו. בשנות הרעב שהיו אז התיר לאכול קטניות בפסח, וכן התיר להשתמש באתרוגי קורפו.

בעת רבנותו הקים בעיר תלמוד תורה עם למעלה מחמש מאות תלמידים, ואף בנה ושרטט את בניית בית הכנסת.

משפחתו

מתלמידיו

ספריו

כתונת פסים

קראתי שם לחיבורי הלז כתונת פסים על שם הנושא. כמו שעשה יעקב אבינו ע"ה ליוסף, כן אנכי הפשוט עשיתי כתונת ומלבוש לדברי הנמוקי יוסף לבאר דבריו הנמוקים.

הקדמה ל'כתונת פסים'

רבי יעקב מאיר כתב כמה ספרים, חלק מהם יצאו לאור רק לאחר פטירתו.

  • ספר תשובות מהרי"ם - משא ומתן בהלכה עם גדולי הדור.
  • ספר מקור מים חיים - החלק הראשון על השולחן ערוך חלק יורה דעה והשני על על סוגיות בש"ס.
  • ספר נטפי מים - פירוש על הגדה של פסח - הודפס לאחר פטירתו על ידי תושב בריסק.
  • ספר כתונת פסים - ביאור על הנימוקי יוסף ונלוה אליו קונטרס חצי יונתן על רבנו יהונתן שעל הרי"ף - הודפס על ידי אחותו.
  • ספר נחלי מים - דרושים באגדה ונלווה אליו שו"ת עין המים - תשובות בהלכה - הודפס על ידי בניו.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בהקדמה לספרו 'נחלי מים' כותבים בניו "נסתלק בכ"א בכסלו תרט"ו בן נ"ח שנים ושלשה חודשים"
  2. ^ מתוך הקדמה לספרו 'מקור חיים'
  3. ^ שהיה בן דודו
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 רבותינו שבגולה כרך ב' עמ' 205
  5. ^ בשם רבי אהרן לייב שטיינמן הובא שעשו לה חופה שחורה סמוך לקברה (כביטוי של עגמת נפש)[4]
  6. ^ מתוך הקדמה לספרו מקור מים חיים
  7. ^ מחלת עיניים שלא התרפא ממנה לגמרי, מחלה קשה שהייתה גורמת לנפילת חתיכות בשר[דרושה הבהרה] מגופו
  8. ^ והיו עולים להשתטח על קברי צדיקים
  9. ^ תשובות מהרי"ם סימן מ"ו "לאהובי וידידי… הגם כי בעוה"ר טרדות רבות סביב עלי. וביחוד כשל כוחי גם אור עיני אין אתי כמקודם"
  10. ^ וכך רבי יעקב מאיר האחרון מצאצאי השר שאול וואהל
  11. ^ ביודעו כי רק לרבי יעקב מאיר ישמע
  12. ^ מדרש שוחר טוב - עם באור הרא"מ, ‏ורשה תרכה, באתר היברובוקס