רבי שלמה יהודה לייב ויינברגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
רבי שלמה יהודה לייב ויינברגר
לידה כ"ג בתשרי תרט"ז
ווערצקי
פטירה ו' בחשוון תרצ"ג (בגיל 77)
דברצין
מקום קבורה נירבוגאט
מקום פעילות טעגלאש, נירבוגאט הונגריההונגריה הונגריה
השתייכות חסידות צאנז
תחומי עיסוק שו"ב, רב
רבותיו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגעט, רבי יצחק אייזיק וייס, רבי חיים מצאנז, רבי יחזקאל שרגא משינאווא, רבי משה משינאווא, רבי יואל טייטלבוים מסאטמר
רב העיירה נירבוגאט
תרמ"חו' בחשוון תרצ"ג

רבי שלמה יהודה לייב ויינברגר (כ"ג בתשרי תרט"ז - ו' בחשון תרצ"ג) היה רב העיירה נירבוגאט בהונגריה (באגאד בפי היהודים).

קורות חייו

נולד בווערצקי לרבי שמואל ויינברגר, בבחרותו למד אצל רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים - הייטב לב, וכן אצל רבי יצחק אייזיק וייס בעל ה'בית יצחק' מסוואליווע. נשא את בתו של רבי משה בער לאנדא דומ"ץ ווערעצקי מחסידי צאנז, ולאחר שנפטרה ללא ילדים, נשא בזיווג שני נשא את טויבא בת רבי אברהם יצחק טויב (בן האדמו"ר רבי אהרן צבי מבריד, מתלמידי רבי צבי הירש מזידיטשוב).

אחר נישואיו היה שוחט ובודק בכפר זלישא שליד מונקאטש, רבי מרדכי מנדבורנה סמך רק עליו ונהג לשלוח לבדוק את העופות שלו אצלו, על אף המרחק בין העיירות.

לאחר כמה שנים נתמנה לשו"ב בעיר טעגלאש, ושם הורה רבי נפתלי הירצקא מראצפערט לבני העיר לכבדו ולקרותו לתורה בתואר 'מורה מורינו', בשנת תרמ"ח נתמנה לרב בכפר ניר-באגאד שם כיהן עד לפטירתו.

היה חסידו של רבי חיים מצאנז, ואחר פטירתו נסע לבנו רבי יחזקאל שרגא משינאווא, אצלו היה שוהה תקופות ארוכות, לאחר פטירתו נסע לבנו רבי משה משינאווא. היה חביב מאד אצל רבותיו עד שרבי משה משינאווא התבטא שמסכים להיקבר בבאגאד אצל רבי שלמה לייב במקום ליד זקינו בצאנז, אחר פטירת רבי משה נסע לרבי יואל טייטלבוים מסאטמר, אף שהיה מבוגר ממנו בשלשים שנה, וגם אצלו שהה רבות. רבי יואל אמר לנכדו שקיבל מרבי שלמה לייב את כל מה שקיבל מרבותיו.

היה מסגף עצמו בהרבה סיגופים, לדוגמא: מעולם לא התחכך, ומעולם לא השעין עצמו על משענת הכסא, וכן נהג שלא לדבר בשבת.

בסוף ימיו חלה ואושפז בבית החולים בדברצין, שם נפטר בליל שבת ו' בחשון תרצ"ג ונקבר בבאגאד, הספידו אותו רבי מנחם ברודי אב"ד קאלוב ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

צאצאיו

  • בתו אסתר מרים אשת רבי יהושע העשיל לאנדא אב"ד וויטקא בן חותנו בזיווג ראשון רבי משה בער לאנדא דומ"ץ ווערעצקי.
  • בנו רבי יחזקאל שרגא אב"ד פאיע, נשא את חיה דרעזל בת גיסו רבי יהושע העשיל מוויטקא.
  • בנו רבי אליעזר אב"ד לעטא, חתן רבי שאול רוזנברג אב"ד ראצפערט.
  • בנו רבי שמואל צבי מצ'צ'וביץ.
  • בתו סימא אשת רבי אליעזר ליבער הלברשטאם ממאטסלקה (נכד רבי יחזקאל שרגא משינאווא)
  • בתו צפורה אשת רבי אברהם יהודה שפרייער מנירדהז[1], אחר שהתגרשו נישאה לרבי דוד טייטלבוים אב"ד נאדי-עטשעד בן רבי אברהם אהרן טייטלבוים אב"ד קולבסוב, בנו בכורו של הייטב לב.
  • בתו דרעזל אשת הרב פייוויש האלפרין מפעלדיהאז, נכד השפת אמת מברעזאן ורבי אשר ישעיה מרופשיץ.
  • בתו רחל חנה אשת רבי שלום קטינא נכד רבי יעקב קטינא מחוסט בעל "רחמי האב".
  • בתו מלכה אשת רבי שמעון פרידלנדר בן האדמו"ר רבי צבי הירש (השני) מליסקא

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראה כאן.