רבי צבי הירש מליסקא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חסידות ליסקא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי צבי הירש מליסקא
לידה ה' באייר ה'תקס"ח
פטירה י"ד באב ה'תרל"ד
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו רבי משה טייטלבוים;
רבי חיים הלברשטאם מצאנז
תלמידיו רבי ישעיה שטיינר מקרסטיר
חיבוריו "אך פרי תבואה" על התורה;
"הישר והטוב" - דרשות והספדים

רבי צבי הירש פרידמן מליסקא (ה' באייר ה'תקס"ח - י"ד באב ה'תרל"ד) היה מייסדה של חסידות ליסקא, ומראשי תנועת החסידות בהונגריה במאה ה-19 (תק"ס-תר"ס).

תולדות חייו

נולד באוהעל שבצפון מזרח הונגריה, לרבי אהרון פרישמן ולאמו שרה. התייתם מאביו בגיל צעיר. למד אצל רבי אברהם מדעמביץ ורבי צבי הירש הלר בבוניהד. הסתופף שנים רבות בחצרו של רבי משה טייטלבוים מאוהעל, בעל ה'ישמח משה', אך נהג לנסוע גם לצדיקים אחרים, בהם רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן ורבי שלום מבעלז. שם משפחתו היה פרישמן, אך הוא שינה אותו לפרידמן כדי להיפטר מגיוס לצבא.

בהמלצת רבו בעל ה'ישמח משה', נבחר להנהיג את הקהילה היהודית בליסקא (בהונגרית: אוֹלַסליסקַה Olaszliszka) במחוז זֶמפלֶן שבצפון מזרח הונגריה. אלפי חסידים נהרו אליו מרחבי הונגריה והארצות השכנות, לקבל את עצתו וברכתו[דרוש מקור]. לאחר פטירת רבו הפכה חסידות ליסקא לחסידות החשובה והמפורסמת ביותר בהונגריה[דרוש מקור]. נפטר בי"ד באב תרל"ד, ונקבר בליסקא.

לאדמו"ר היתה מחלוקת עם הרב ירמיה לעוו אב"ד אויהל, המתנגד העקבי ביותר בהונגריה.

מרבית רבני הארץ, יוצאי ישיבת פרשבורג, הפגינו הסתייגות כלפי החסידות[דרוש מקור][דרושה הבהרה]. רבי צבי הירש עצמו התפלל בנוסח ספרד בבית מדרשו, אך לחץ הציבור לשמור על מסורת אבותיהם הניע אותו להותיר את נוסח אשכנז בבית הכנסת המרכזי בליסקא. כמוהו נהגו אדמו"רים רבים[1].

חיבוריו

שושלת ליסקא

את מקומו של רבי צבי הירש באדמו"רות מילא חתנו רבי חיים פרידלנדר, מחבר הספר "טל חיים" על התורה וספר "טל חיים וברכה". בזיווג שני נישא רבי חיים לבת גיסו רבי אברהם שוורץ (חתן רבי צבי הירש), ממנה נולדו ממשיכי דרכו. נפטר בט' באייר תרס"ד. את מקומו של רבי חיים מילא בנו רבי צבי פרידלנדר. לפני התמנותו לאדמו"ר שימש כרב במאד ובגאבה. חיבר כ-30 ספרים על כל חלקי התורה[דרוש מקור]. בשנות השואה סירב להימלט ונשאר עם חסידיו. הועבר על ידי הנאצים לאוהעל ומשם לאושוויץ, שם נרצח בכ"ז באייר תש"ד.

צאצאיו של רבי צבי פרידלנדר שימשו כאדמו"רים לאחר השואה:

  • רבי שלמה, חתן דודו רבי מנחם מנדל מברוגו (חתן רבי חיים פרידלנדר). שהה בימי המלחמה בבודפשט, ולאחר מכן היגר לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר מליסקא. התגורר בברונקס ובהמשך במנהטן. נפטר בשנת תש"מ.
    • רבי חיים, ממלא מקום אביו.
  • רבי יוזפא (-כ"ח בשבט תשל"א), חתן רבי אברהם יהושע העשיל פרנקל מהיבנוב, שימש אף הוא כאדמו"ר בארצות הברית.
    • רבי צבי הירש, ממלא מקום אביו.
    • רבי אברהם יהושע העשיל, מחבר ספר 'חסדי אברהם' על ענייני חולה, מכהן כאב"ד היבנוב.

חתנו ואחיינו של רבי חיים פרידלנדר, רבי מנחם מנדל מברוגו (נכדו של רבי משה מדעש, בן רבי יהודה פרידלנדר מברוגו-פרונד) שימש כאדמו"ר בקלויזנבורג. נפטר בי"ח בטבת ת"ש.

  • בנו, רבי משה דוד, שימש כאדמו"ר בברונקס.

נכדו של רבי צבי הירש מליסקא, רבי חיים שוורץ, בן חתנו רבי אברהם, שימש אף הוא באדמו"רות במישקולץ.

משמשו בקודש של רבי צבי הירש, רבי ישעיה שטיינר, החל לשמש אחר פטירתו באדמו"רות בקרסטיר.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יעקב כ"ץ, הקרע שלא נתאחה: פרישת האורתודוקסים מכלל הקהילות בהונגריה ובגרמניה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ה, עמ' 217–218. ראו גם: מיכאל ק' סילבר, ישיבות אין מצוי במדינתינו מכמה טעמים נכונים: בין חסידים ומתנגדים בהונגריה.
תקופת חייו של רבי צבי הירש מליסקא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן