רבי שמחה הכהן פרוידמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמחה אפרים בן גרשון הכהן פרוידמן
Simhah Ephraim ben Gershon ha-Kohen Freudemann
לידה 1621
פטירה 1671 (בגיל 50 בערך)
מקום פעילות האימפריה העות'מאנית (1453-1844)האימפריה העות'מאנית (1453-1844) בלגרד, האימפריה העות'מאנית, בודה
השתייכות ספרדים
רבותיו יהודה לירמה
תלמידיו יוסף אלמושנינו
חיבוריו "שמות הגיטין"

הרב שמחה אפרים בן גרשון הכהן פרוידמן (1621, בלגרד, האימפריה העות'מאנית - 1671, בלגרד, האימפריה העות'מאנית) היה הרב הראשי של יהודי בלגרד בשנים 16421668 ולתקופה קצרה גם הרב הראשי של יהודי בודה.

ביוגרפיה

שמחה הכהן פרוידמן נולד בבלגרד למשפחה אשכנזית. אמו הייתה ילידת בודה ובת למשפחת רבנים במקום. חמיו היה הרב אפרים הכהן בעל ה"שער אפרים" ורב הקהילה בבודה. למד בישיבה שהקים רבי יהודה לירמה והיה תלמידו המובהק.

ב-1642, לאחר פטירת רבו מונה לרב הראשי של יהודי בלגרד. הוא היה הרב האשכנזי הראשון בבלגרד אשר כיהן בקהילה ספרדית.[1][2][3]

ב-1647 הוציא לאור בוונציה 29 מתשובותיו של רבו יהודה לירמה בשם "פליטת בית יהודה".

ב-1657 פרסם בוונציה את ספרו "שמות הגיטין" שעסק בכתיב נכון של שמות ושמות משפחה יהודיים, לאור זרם הפליטים היהודים שעבר באירופה מארצות שונות. הרב שמחה הכהן דיבר יידיש ולאדינו, ופסיקותיו נודעו מחוץ לבלגרד בקרב אשכנזים ובקרב ספרדים.

ב-1668 הוצעה לשמחה הכהן משרת הרב הראשי של בודה והוא עזב את בלגרד, ובמקומו מונה חתנו יוסף אלמושנינו. לאחר מינויו הוברר שקיימת תקנה הלכתית שאדם שלו קרובי משפחה לא יוכל לכהן במשרת הרב הראשי, ומאחר ולרב שמחה הכהן היו קרובי משפחה בעיר, הוא נאלץ לעזוב את תפקידו ולשוב לבלגרד.[א][2][4]

הרב משה בן נסים בנבנישתי מקושטא מתאר בספרו "פני משה" את הרב שמחה בן גרשון הכהן:

”החכם השלם, הדיין מצוין, סיני ועוקר הרים”[5]

הרב שמחה בן גרשון הכהן הלך לעולמו בבלגרד ב-1671 והוא בן 50 ובה גם נקבר. קברו אבד או נהרס, ככל הנראה במהלך כיבוש העיר על ידי מלוכת הבסבורג במהלך מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה ב-1688.

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ הקהילה בבודה נהגה לפי הלכות קהילת וינה בעניין זה, ובהתאם לתקנות הדיין אריה שרגא פייביש מווינה.

הערות שוליים

  1. ^ הקהילה היהודית בבלגרד, חכמים, רבנים ודיינים, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, 1988, עמודים 59-58.
  2. ^ 2.0 2.1 ג'ני לבל, עד הפתרון הסופי, היהודים בבלגראד 1541–1942, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006, עמוד 55-54.
  3. ^ Kinga Frojimovics, Jewish Budapest: Monuments, Rites, History, Central European University Press, Budapest, 1999, page 33.
  4. ^ הרב שמחה בן גרשון הכהן פרוידמן, באתר encyclopedia.com (באנגלית).
  5. ^ "פני משה", שאלה יט', בתוך: ג'ני לבל, עד הפתרון הסופי, היהודים בבלגראד 1541–1942, עמוד 35.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0