רבי שמעון גרינפלד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

רבי שמעון גרינפלד (מהרש"ג; ד' בחשוון תרכ"א, 20 באוקטובר 1860 - י"ט בשבט ה'תר"ץ, 17 בפברואר 1930) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה הונגרי, דיין במונקאטש ורבה של סמיהאלי במשך עשרות שנים. נודע בכינויו המהרש"ג, ונחשב אחד מגדולי ה"משיבים" בהונגריה בתקופתו.

ביוגרפיה

נולד בעיר חוסט לרבי יהודה גרינפלד שנעשה לימים (1875-1907) רבה של סמיהאלי ומחבר הספר "קול יהודא". למד במשך תשע שנים אצל רבי משה שיק ("המהר"ם שיק") שכיהן אז כרבה של חוסט ועמד בראשות הישיבה בעיר, והיה לתלמידו המובהק. לישיבת חוסט נכנס כבר בגיל 11, ואת תשובתו ההלכתית הראשונה[1] כתב בחוסט בגיל ארבע עשרה שנים בלבד. בגיל עשרים ואחד כתב את חידושיו למסכת שבועות שנדפסו שנים לאחר פטירתו ("חידושי מהרש"ג" - שבועות, ירושלים תשל"ד).

נישא לבתו של יהודי עשיר ממונקאטש ולאחר נישואיו עבר לגור בעיר זו. הוא התמנה לדיין ומורה הוראה במונקאטש וגם הקים בה ישיבה ועמד בראשה. לאחר פטירת אביו בתרס"ז התמנה תחתיו כרבה של סמיהאלי וראש הישיבה בה. בישיבתו למדו את כל המסכת בתלמוד הבבלי לפי סדרה, סוגיה אחר סוגיה בלימוד שיטתי של הפשט, בניגוד למקובל באותם ימים ברבות מישיבות הונגריה להקיף בכל נושא את כל הסוגיות הקשורות אליו במישרין ובעקיפין ברחבי התלמוד. בישיבתו לא הוקדשו זמנים מיוחדים ללימוד ספרי חסידות או ספרי מוסר, הוא הסביר כי נהג להתפלל שתלמידים כאלו ש"הוויות דאביי ורבא" לא מספיקות כדי להבעיר בקרבם יראת שמים, לא יבואו אליו. הוא היה דייקן בזמנים. בין השנים 1922 - 1924 למדו בישיבתו 260 בחורים[2], לאחר פטירתו הצטמצם מספר התלמידים והישיבה התקיימה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה ושואת יהדות אירופה.

נלב"ע ביום שני פרשת יתרו י"ט לחודש שבט שנת תר"ץ, ונטמן לצד אביו באהל רבני העיר.

ספריו

משפחתו

אחיו היו, רבי אברהם מסעמיהאלי, ורבי שלמה דיין במונקאטש.

  • בנו רבי מרדכי גרינפלד מסווידניק - הכין לדפוס את החלק הראשון של "שו"ת מהרש"ג", וחיבר את הספר "זהב שבא" על התורה. נספה בשואה במחנה ההשמדה חלמנו
  • בתו חיה - נישאה לרב שלמה אליעזר רוטנברג שכיהן כדיין ומו"צ בסמיהאלי, הם נספו באושוויץ עם שמונת בניהם ובנותיהם, חלק מצאצאיהם ניצלו והקימו משפחות.

לקריאה נוספת

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ג, בני ברק, תשמ"ז, עמ' ר-רכא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ התשובה נדפסה בשו"ת מהרש"ג ח"ג סימן פ"א והיא עוסקת בדין שני תינוקות, האחד בן לאב "ישראל" והשני בן כהן "חלל" שאבד סימן הזיהוי שלהם ואין ידוע מי הוא מי.
  2. ^ "דאס אידישע ווארט" – 256 – תשמ"ו – חשון – כסלו עמ' 46 באתר HebrewBooks
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0