רבי שמעון משה דיסקין

ערך זה עוסק בר"מ ישיבת קול תורה. אם התכוונתם לסבו של נשוא הערך זה, מחבר הספר "מדרש שמעוני", ראו רבי שמעון משה דיסקין (לכוביץ').

ביוגרפיה

נולד ברוסיה לרב יהושע זליג דיסקין בנו של רבי שמעון משה דיסקין רבה של לכוביץ'. בילדותו עלה לארץ ישראל עם הוריו. המשפחה התגוררה בפרדס חנה, שם נתמנה אביו לרב המקומי. למד בישיבת פוניבז'. לאחר נישואיו בשנת 1957^[1] היה ממקימי כולל פוניבז', ולאחר מכן הקים יחד עם הרב צבי פרידמן ישיבה לחוזרים בתשובה בנתניה בשם "תפארת נתניה". בהמשך עבר לכהן כר"מ בישיבת בית התלמוד ולאחר מכן מונה לר"מ בישיבת קול תורה, בראשותו של רבי שלמה זלמן אוירבך. התפרסם כבעל אמרות שנונות.

יזם את עריכת 'ספר המפתח' שהוציא הרב שבתי פרנקל על הרמב"ם.^[^{דרוש מקור]}

הרבה לעסוק בפעילות ציבורית. בין השאר עמד בראש ועדת הסמינרים שנועדה לפתור את בעיית השילוב של בנות עדות המזרח בסמינרים הליטאיים^[2].

נפטר ממחלה בשנת ה'תשנ"ט. אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מישיבת קול תורה.

אחיו הרב יוסף דיסקין היה מראשי ישיבת תפארת ציון. אחותו הניה רחל הייתה אשתו של ראש ישיבת פוניבז' הרב גרשון אדלשטיין.

בעיר אלעד הוקמה הישיבה לצעירים "משאת המלך", על שם סדרת ספריו.

את חידושי תורתו הרבים, שיצאו לאור כספרים, היה מקליד בעצמו, בתחילה באמצעות מכונת כתיבה ולאחר מכן על ידי מחשב ^[3].

ספריו:

משאת המלך - (20 כרכים) על התלמוד הבבלי, על הרמב"ם ועל המקרא. לאחר פטירתו יצאו גם הגדה של פסח, ו"הערות והארות" וספר על המועדים - כולם תחת השם "משאת המלך".
פותח שער - קושיות והערות בעניינים שונים בתלמוד בבלי.