רבי גדליה אייזמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הרב גדליה אייזמן
רבי גדליה אייזמן בשנות ה-70
רבי גדליה אייזמן בשנות ה-70
לידה י"ד באייר תר"ע
ורשה, פולין
פטירה ג' בתשרי תשע"ב (בגיל 101)
ירושלים, ישראל
מקום פעילות ישיבת קול תורה ירושלים
השתייכות חרדים ליטאים
תחומי עיסוק חינוך
רבותיו רבי יחזקאל לוינשטיין
חיבוריו  

רבי גדליה אייזמן (י"ד באייר תר"ע[1] - ג' בתשרי תשע"ב) שימש כמשגיח בישיבת קול תורה במשך קרוב לשישים שנה. כונה "זקן המשגיחים".

ביוגרפיה

נולד בעיר וורשה לרבי אברהם ושעפטיל אייזמן, שהשתייכו לחסידות אלכסנדר. בילדותו ביקר פעם בחדרו של רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר, ששוחח איתו אודות שמירת המחשבה באמצע התפילה. בחיפושו אחר הדרך המתאימה לו בעבודת ה', היה צועד מידי שבת מקצה האחד של ורשא לקצה השני – כדי להסתופף בצלו של רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב מנובומינסק ולקבל תורה וחסידות מפיו.   

בשנות בחרותו הסתובב בין חניכי הישיבות הליטאיות בוורשה, ואחד מהם, רבי יוסף מונשטוק[דרושה הבהרה], שכנע אותו לעבור ללמוד בישיבת קלצק בליטא הפולנית. לאחר קבלת ברכת הדרך מרבי קלונימוס קלמיש שפירא האדמו"ר מפיאסצ'נה - בעל 'חובת התלמידים', הגיע בשנת תרפ"ז לקלצק, בה למד שלוש שנים אצל ראש הישיבה רבי אהרן קוטלר והמשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין. הוא נקשר בקשר נפשי עמוק עם רבי יחזקאל - קשר שהחזיק בתוקפו כל ימיו. הוא זה שהכניסו לעולם המוסר, והחדיר בו את החינוך של שיטת קלם. לאחר שעזב רבי יחזקאל את קלצק ושב לישיבת מיר, נקשר רבי גדליה למשגיח החדש שבא במקומו לקלצק – רבי משה דוב צפתמן (אשר כונה בעולם הישיבות: רבי משה בער הלוסקער, על שם עיר מוצאו הלוסק), אשר שימש לפני כן כמשגיח ישיבת פוניבז' בליטא, ממנו קיבל את משנת המוסר בסגנון סלובודקה.

בתחילת חורף תר"צ עבר לישיבת קמניץ שם למד אצל רבי ברוך בער ליבוביץ וחתנו רבי ראובן גרוזובסקי במשך אחת-עשרה שנים, ונחשב אחד האריות שבחבורה. הוא למד בחברותא עם רבי חיים שאול קרליץ, לימים גאב"ד שארית ישראל, רבי נחום פרצוביץ, לימים ראש ישיבת מיר, ורבי נתן מאיר וכטפוגל, לימים משגיח ישיבת לייקווד. כמו כן הנהלת הישיבה העמידה אותו להיות אחד ה'חוזרים' על שיעוריו של רבי ברוך בער באוזני התלמידים הצעירים שהתקשו בהבנת תוכנם העמוק[דרוש מקור].

בשנת תרצ"ז התבקש על ידי ראש הישיבה רבי ראובן גרוזובסקי להרצות שיחות מוסר בפני הבחורים החדשים שבאו באותה העת לישיבה, בעיקר ממזרח אירופה. רבי ברוך בער ליבוביץ נהנה מסגנון שיחותיו ועמקותן והתבטא: "השיחות של גדליה ווארשווער (כינוייו בקמניץ על שם עיר מוצאו ורשא) הן כמו 'שיעור כללי' במוסר!". ואילו חתנו רבי ראובן התבטא: "רבי גדליה הוא 'בעל המוסר' הגדול ביותר שהישיבות הליטאיות באירופה העמידו". אלו היו צעדיו הראשונים של רבי גדליה בהרבצת המוסר והיראה[דרוש מקור].

שבועות ספורים לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, בחודש תשרי ת"ש, נמלט רבי גדליה עם יחד עם רבותיו וחבריו מישיבת קמניץ לווילנה, שם חיפש דרך הימלטות ועליה לארץ ישראל. בחודש ניסן תש"א הצליח לעלות ארצה, בעזרת סרטיפיקט שהשיג לו הרב צבי יהודה קוק, עמו היה מתכתב על תורתו של אביו הראי"ה קוק[2] בתקופת לימודו בקמניץ שנים קודם לכן.

לאחר שעלה ארצה למד במשך כשנה וחצי בשעות לפני-הצהריים בישיבת מרכז הרב[3] ובשעות אחר-הצהרים בישיבת חברון. שם התיידד עם רבי דב שוורצמן, ראש ישיבת בית התלמוד ורבי שלמה הופמן, ידידות שנותרה עד יומם האחרון.

בשנים הראשונות לשהותו בארץ-ישראל התקרב לרבי יצחק אייזיק שר, ראש ישיבת סלובודקה. ממנו היה שומע 'ועדים' מוסריים קבועים פעמיים בשבוע, וכן ניהל אתו שיחות פרטיות ארוכות בענייני מוסר ועבודת ד'. ממנו הוא רכש הבנה עמוקה בנפש האדם וכלים פסיכולוגיים לאור דברי חז"ל. באותן שנים התקרב גם לרבי יעקב משה חרל"פ, ראש ישיבת 'מרכז הרב', ועל פי עדותו למד ממנו הרבה תורה, חכמה וארחות-חיים[4].

בשנת תש"ג, בעודנו בחור בטרם נישא, החל לשמש כמשגיח בישיבת מקור חיים בירושלים, בהמלצת רבו רבי יצחק אייזיק שר. בשנת תש"ד נישא לחיה ליבא לבית אידלמן מוילנה. בחודש אלול ה'תש"ד החל לכהן כמשגיח בישיבת קול תורה, בה השפיע מתורתו, דמותו ואישיותו עד יומו האחרון.

שיחותיו בישיבה היו עיקר השפעתו. קהל השומעים את שיחותיו כלל גם ציבור שאינו מתלמידי הישיבה, בין השומעים היו גם האברכים הצעירים דאז: רבי משה שפירא, לימים ראש ישיבת שב שמעתתא ונשיא ישיבת פתחי עולם, רבי שמואל יעקב בורנשטיין, לימים ראש ישיבת קרית מלך, רבי ישראל מאיר וייס, לימים ראש ישיבת נחלת הלויים ועוד רבים.  

הרב אייזמן עם הרב שלמה זלמן אוירבך ראש ישיבת קול תורה

בשלהי שנות ה'תש"ל, פרש רבי גדליה מתפקיד ההשגחה, והמשיך רק במסירת השיחות פעמיים בשבוע, כך עד סוף החורף של שנת תשמ"ב, אז הודיע על פרישה מוחלטת מכל תפקיד ציבורי, וגזר על עצמו שתיקה. לא ידוע בבירור הסיבה מדוע החליט לפרוש כשעודנו בשיא כוחו, ודבר זה נותר חתום עמו. אך תלמידיו הקרובים הבינו מתוך דבריו בהזדמנויות שונות כי הסיבה היא משום שחש לפעמים בהקפדתו על הנהגה שלילית של תלמיד, מתגנבת עצבנות הנובעת מזקנתו, ומשכך הוא אינו יכול להמשיך עוד בתפקידו. לנוכח ההפצרות הרבות הסכים להמשיך ולשמש כיועץ חינוכי לתלמידי הישיבה. מאז הוא הקדיש שעות רבות מדי יום לשיחות אישיות עם תלמידים במקומו בשולי בית המדרש.

נפטר בליל שבת ג' תשרי ה'תשע"ב בבית בנו רבי יוסף שבשכונת בית וגן, שם התגורר בשנותיו האחרונות. נקבר בהר המנוחות בירושלים.

מתלמידיו

ספרו

שיחותיו יצאו לאור בסדרת הספרים "גידולי מוסר". הכרך הראשון יצא על ידי תלמידיו בחייו (ירושלים תשס"ח). לאחר פטירתו, יצאו לאור שני כרכים נוספים שנערכו על ידי חתנו, הרב שלמה ברויאר.

ביוגרפיה

בחודש כסלו תשפ"ג יצא לאור הספר הביוגרפי הראשון בשם "רבי גדליה", אחד מתוך שניים, המסקר את קורות חייו ומורשתו של רבי גדליה, על ידי הסופר הרב בנימין גינזבורג, ובהכוונת בנו הרב יוסף איזמן‌.

לקריאה נוספת

  • בנימין גיזבורג, רבי גדליה, כסלו תשפ"ג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ במקור זה כתוב שהרב אייזמן נולד בה' בניסן.
  2. ^ מכתב לרצי"ה קוק משנת תרצ"ו, המעין, תשרי תשס"ט
  3. ^ מפי הרב צבי כהן סיפורים מרבו הרב גדליה אייזמן; הרב יוסף ברמסון, מפעל ההצלה של הרצי"ה קוק, הצופה, כ"ו באדר א' תשס"ז, בארכיון האינטרנט.
  4. ^ בשיחה עם תלמידו רבי רפאל ברטלר מנה רבי גדליה את הרב חרל"פ כאחד מתוך שלושת רבותיו, ובברית-המילה לבנו יחידו רבי יוסף, אף כיבדו בסנדקאות
  5. ^ בספרו "אל תשלח ידך אל הנער" מספר על רבו הרב אייזמן
  6. ^ הרב נבנצל בשם "מורי ורבי גדליה איזמן".
  7. ^ תולדות הרב נבנצל
  8. ^ הספד הרב גבריאל יוסף לוי על הרב גדליה אייזמן, באתר קול הלשון, ‏י"ז כסלו תשע"ג