רבקה לזובסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת מכלולזציה - בפרק "ספרים" יש קישורים לאתר "סימניה" שצריכים להופיע בהערות שוליים ואילו את הפרק "מאמרים" ניתן להעביר לקישורים החיצוניים, תוך שילוב קישורים לכל מאמר, באופן המקובל בוויקיפדיה העברית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת מכלולזציה - בפרק "ספרים" יש קישורים לאתר "סימניה" שצריכים להופיע בהערות שוליים ואילו את הפרק "מאמרים" ניתן להעביר לקישורים החיצוניים, תוך שילוב קישורים לכל מאמר, באופן המקובל בוויקיפדיה העברית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
רבקה לזובסקי
תפקיד פרופסור במכללה האקדמית בית ברל
יו"ר תנועת ויצו העולמית

רבקה לזובסקי (נולדה ב-1946) היא חוקרת חינוך ישראלית, פרופסור לייעוץ חינוכי ולמידה במכללה האקדמית בית ברל ויו"ר תנועת ויצו העולמית לשעבר, פעילה לקידום ופיתוח מקצוע הייעוץ החינוכי בישראל ולקידום מעמד האישה.

ביוגרפיה

לזובסקי נולדה בשנת 1946 במונטווידאו בירת אורוגוואי, וגדלה בשכונת מהגרים יהודים ניצולי שואה. משפחתו של אביה היגרה לעיר בשנת 1905 מרוסיה, וסבה מצד האב היה ממקימי הקהילה היהודית במונטווידאו. לאחר אירועי ליל הבדולח נמלטה משפחתה של אמה מווינה שבאוסטריה המסופחת לגרמניה הנאצית, והיגרה למונטווידאו בשנת 1939. סבתה מצד האם הייתה ממייסדות ארגון ויצו באורוגוואי. הוריה נפגשו במונטווידאו, ולאחר שלוש שנות היכרות התחתנו וילדו שלושה ילדים. אביה הפך לרופא השיניים היהודי הראשון באורוגוואי ואמה, שגדלה לתוך ארגון ויצו, הפכה לימים לנשיאת הארגון באורוגוואי.

לזובסקי למדה עברית בבית הספר היסודי במונטווידאו, ובגיל 16 סיימה סמינר למורות לשפה העברית. כשנה לאחר מכן, נשלחה ללימודים במכון גולד[1] בירושלים, והשתתפה בחידון התנ"ך כנציגת אורוגוואי. בחידון היא פגשה את דוד בן-גוריון, ששכנע אותה להישאר בישראל ולעלות. בזמן שהותה בישראל היא הכירה את אריה לימים בעלה, אשר עבד במשרד אדריכלים, ולאחר שעלתה לישראל ב-1977[2] נישאו השניים.

לזובסקי סיימה תואר ראשון ושני בהצטיינות. את התואר הראשון למדה בחוג לסוציולוגיה, ואת התואר השני עשתה כחלק מהמחזור הראשון בחוג לייעוץ חינוכי.

עם סיום לימודי התואר השני, הצטרפה לצוות ההוראה בגימנסיה הרצליה בעיר תל אביב, ובנתה את הייעוץ החינוכי במוסד. 13 שנים לאחר מכן, היא חזרה לאקדמיה ללימודי התואר השלישי, וכתבה את עבודת הדוקטורט על הכוון תלמידים במעבר לתיכון.

עם סיום לימודי התואר השלישי, היא הצטרפה לסגל ההוראה באקדמיה בחוג לייעוץ חינוכי ובקורסים למנהלים. במקביל, היא חיברה ופיתחה את תוכנית הלימודים לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללת בית ברל, ניהלה אותה, ושימשה כראש המגמה במשך 14 שנים. במקביל לתפקידה כראש המגמה, היא ייסדה את אגודת היועצים החינוכיים בישראל[3], ונבחרה פעמיים לכהן כיושבת הראש של האגודה. בנוסף, היא חיברה את קוד האתיקה המקצועית הראשון של היועצים החינוכיים בישראל[4], וחלקים מעבודת הדוקטורט שלה הופיעו באתיקה של החינוך. כמו כן, היא יסדה וערכה את כתב העת המדעי "הייעוץ החינוכי". בשנים 1991 ו-2004, היא קיבלה את "פרס הייעוץ", על תרומתה האקדמית והפרופסיונלית לקידום הייעוץ החינוכי בישראל.

לארגון ויצו היא הצטרפה לאחר שעלתה לישראל. בשנות ה-90 היא שימשה כיו"ר ארגון חינוך ודור ההמשך, בהנהלה העולמית של הארגון. משנת 2012 ועד ינואר 2020 כיהנה כיו״ר ויצו בהתנדבות.

ספרים

מאמרים

מאמרים לאנשי חינוך וייעוץ חינוכי

לזובסקי ביצעה מחקרים וכתבה מאמרים עבור כתב העת האקדמי "דפים"[5], המתמקד בתאוריה, במחקר ובפרקטיקה של הכשרת עובדי הוראה ופיתוחם.

  • המורה החונך במסגרת ההתמחות בהוראה: מאפייני התפקיד הרצוי, הבחירה בתפקיד, ההכשרה לקראתו והערכת התרומה למתמחה[6], 2007.
  • חוזה העבודה בין יועצים מאמנים לבין סטודנטים מתמחים בייעוץ חינוכי[7], 2006.
  • הסטאז' בהוראה - הערכת מתמחים במסלולי הכשרה שונים את התרומה של המורה החונך, של סדנת הסטאז' ושל התוכנית בכללותה[8], 2004.

כתבה מאמרים עבור כתב העת "מפגש"[9], המשמש כבמה, המאפשרת ומעודדת שיתוף מפרה בין אנשי האקדמיה, בעיקר במדעי החברה, לבין אנשי השדה בתחום החינוכי-סוציאלי, עם דגש בילדים ובני נוער בסיכון בחברה רב-תרבותית כישראל.

  • אוריינטציה מוסרית של יועצים חינוכיים: ממד האידיאליזם וממד הרלטיביזם[10]
  • היועץ החינוכי המאמן – מאפייני הפרופיל הרצוי[11]
  • למידה במהלך החיים: מאפיינים ושלבי התפתחות של הלומד המבוגר[12]

מאמרי דעה בנושאים חברתיים

לזובסקי כתבה מאמרי דעה בתחומים של חינוך ומעמד האישה.

  • מאמר דעה שכתבה לעיתון The marker בנושא חינוך לגיל הרך[13].
  • מפעלים מיוחדים - תוכנית הבתים השיקומיים לנשים צעירות המחלימות מהפרעות אכילה[14]
  • הנשים בכנסת: כוח עם השפעה - מאמר דעה שכתבה לעיתון ישראל היום בנושא מעמד האישה בבית הנבחרים[15].
  • זה לא נס, זו הערבות ההדדית - מאמר דעה שכתבה לעיתון ישראל היום[16].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מכון גולד
  2. ^ Hayah Goldlist Eichler, WIZO celebrates 95 years of social activism, The Jerusalem Post, June 22, 2015.
  3. ^ אגודת היועצים החינוכיים בישראל
  4. ^ קוד האתיקה של היועצים החינוכיים בישראל
  5. ^ דפים
  6. ^ רבקה לזובסקי, רבקה רייכנברג, טלי זייגר, המורה החונך במסגרת ההתמחות בהוראה: מאפייני התפקיד הרצוי, הבחירה בתפקיד, ההכשרה לקראתו והערכת התרומה למתמחה, דפים
  7. ^ רבקה לזובסקי, אביבה שמעוני, חוזה העבודה בין יועצים מאמנים לבין סטודנטים מתמחים בייעוץ חינוכי, דפים
  8. ^ רבקה לזובסקי, טלי זייגר, הסטאז' בהוראה - הערכת מתמחים במסלולי הכשרה שונים את התרומה של המורה החונך, של סדנת הסטאז' ושל התכנית בכללותה, דפים
  9. ^ מפגש
  10. ^ לזובסקי רבקה, אוריינטציה מוסרית של יועצים חינוכיים: ממד האידאליזם וממד הרלטיביזם, מפגש
  11. ^ רבקה לזובסקי ואביבה שמעוני, היועץ החינוכי המאמן – מאפייני הפרופיל הרצוי, מפגש
  12. ^ רבקה לזובסקי, למידה במהלך החיים: מאפיינים ושלבי התפתחות של הלומד המבוגר, מפגש
  13. ^ רבקה לזובסקי, גם החינוך בגיל הרך הוא מוצר יסוד, באתר TheMarker‏, 9 ביוני 2015
  14. ^ ד״ר טלי היוש, מיכל היישריק, עינת יצחק-מונסונגו, פרופ׳ רבקה לזובסקי, מפעלים מיוחדים - תכנית הבתים השיקומיים לנשים צעירות המחלימות מהפרעות אכילה
  15. ^ רבקה לזובסקי, הנשים בכנסת: כוח עם השפעה, באתר ישראל היום
  16. ^ רבקה לזובסקי, זה לא נס, זו ערבות הדדית, באתר ישראל היום
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0