רב מרי בר רחל
רב מרי בר רחל בת שמואל (מכונה גם: רב מרי ברה דבת שמואל) היה אמורא בבלי בדור השלישי והרביעי, מופיע עשרות פעמים בתלמוד הבבלי, היה מקורב לרבא.
משפחתו
בולט לעין צורת יחוסו, המתייחס אחר אבי אימו (שמואל), ולא אחר אביו כמקובל. הפרשנות המקובלת היא שאמו רחל בת שמואל, נשבית לגויים (כמסופר בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף כ"ג עמוד א') והרתה לאביו איסור גיורא, חייל בבלי בטרם התגייר, וילדה לאחר הגרות.[1] וכך אמרו עליו בתלמוד: ”רב מרי הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה הואי (=היה)”.[2]
אמנם, מלשון אחת הסוגיות,[3] על פי גרסה נפוצה, עולה שאביו היה יהודי ונקרא רבא, הגמרא מתייחסת לסתירה ומתרצת ש"תרי רב מרי בר רחל הוו" - כלומר שני אמוראים היו בשם זה. אך רש"י והתוספות[3] מציינים שהקושיה והתירוץ הם פירוש שנכתב בתוך הגמרא בתקופה מאוחרת, כדי לתרץ את הגרסה המוקשה. אך האמת היא שהגרסה שגויה והיה רב מרי בר רחל אחד בלבד, ושם אביו היה איסור גיורא.
במסכת יבמות[4] מסופר שרבא הכשירו ומינהו לגבאי וממונה על הציבור, על אף שנאמר "מקרב אחיך תשים עליך"[5], פסק רבא שכיון שאמו מישראל מותר למנותו.
בימי רב יהודה היה עצירת גשמים, וסיפר רב מרי שכשרבי יהודה התפלל על זה, ראה מלאכים בדמות אנשים הממלאים ספינות עם חול על שפת נהר פפא, ונהפך החול לסולת, ובאו המלאכים למכור את הסולת, אמר רב מרי לאנשי העיר שלא לקנות מהם שלא להנות ממעשה ניסים, והבטיח להם שמחר יגיעו לעיר ספינות מלאות חיטים, וכן היה[6].
האריך ימים מעל שמונים שנה, בניו היה מר זוטרא בריה דרב מרי ורב אדא סבא[7].
מעמד כלכלי
במסכת בבא בתרא מסופר שכאשר אביו הביולוגי איסור גיורא עמד למות, ועל פי ההלכה לא היה יורש אותו רב מרי בצורה ישירה, ולכן הוצרך איסור להקנות את הממון בחייו. לפי ההון המוזכר בירושה (12,000 זוז) היה רב מרי אדם אמיד[2].
לרב מרי היו הרבה בהמות, וכדי לפוטרם מקדושת בכורות היה מקנה את אזנם לנכרי לפני לידתם, מפני שבהמה שיש לגוי שותפות בה פטור מן הבכורה, ואף על פי כן היה נוהג בהם קדושת בכור ונתנם לכהנים, והסיבה שעשה בהם שותפות עם גוי היה מחמת דקדוקו בהלכה שלא יבואו בהם לידי תקלה, ואף שנהג כהלכה, מכל מקום נענש שמתו כל בהמותיו, הגמרא במסכת בכורות דנה בזה ומביאה כמה טעמים למה נענש[8].
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רב מרי בר איסור גיורא ואמו רחל בת שמואל", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמודים 905-903, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ רש"י לתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט"ז עמוד א'
- ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"ט עמוד א'
- ^ 3.0 3.1 תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ד עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ה עמוד ב'.
- ^ ספר דברים, פרק י"ז, פסוק ט"ו.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ד עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"ה עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ג' עמוד ב'.
