רוברט סטנפילד

רוברט סטנפילד

לידה	9 ביולי 1877 אומטילה, אורגון, ארצות הברית
פטירה	13 באפריל 1945 (בגיל 67) וייזר, איידהו, ארצות הברית
מדינה
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
סנאטור מטעם מדינת אורגון 4 במרץ 1921 – 3 במרץ 1927 (6 שנים) → ג'ורג' ארל צ'מברלין פרדריק סטיוור ←
חבר בית הנבחרים של אורגון 1912–1918 (כ־6 שנים)

רוברט נלסון סטנפילד הבן (באנגלית: Robert Nelson Stanfield Jr‏; 9 ביולי 1877 – 13 באפריל 1945) היה פוליטיקאי רפובליקני אמריקאי וחוואי מאורגון, שכיהן בבית הנבחרים של אורגון (1912–1918), ובכלל זה כיושב הראש (1917–1918), ולאחר מכן נבחר לכהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם אורגון (1921–1927).

ביוגרפיה

ראשית חייו

סטנפילד נולד ליד העיר אומטילה, במזרח אורגון, ב־9 ביולי 1877. הוא היה בנם הבכור של הארייט ת'נקספול טאונסנד ושל רוברט נ. סטנפילד האב, בעל עסק להסעת נוסעים ומשלוחים. הוא חי באומטילה עד שנת 1882, אז עברה משפחתו לפנדלטון, שם ניהל אביו עסק להובלת מטענים. בשנת 1885 עברה המשפחה לחווה לשעבר של ביול אטווד על נהר באטר קריק, סמוך לאקו שבאורגון. לאחר המעבר למד תחילה בבית הספר תומסון ולאחר מכן בבית הספר של באטר קריק, שנבנה על קרקע שתרם אביו לרשות המקומית.

בסתיו 1895 נרשם לבית הספר הציבורי של המדינה בעיר הסמוכה וסטון. לימודיו נקטעו בעקבות מות אביו ב־15 באפריל 1896. בשנת 1897 עזב את לימודיו לאחר שנתיים בלבד, ונטל לידיו את ניהול חוות סטנפילד בבאטר קריק מידי אמו. מן החווה המקורית פיתח יחד עם אחיו מערך חוות גדול לגידול בעלי חיים. בנוסף, עסק בבנקאות בערים אקו ובייקר. תחילה גידל בקר ובהמשך התמקד בעיקר בגידול צאן. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוערך כי עדריו כללו כ־350,000 ראשי צאן – מה שהפך אותו לגדול מגדלי הצאן בעולם.

קריירה פוליטית

בשנת 1912 נבחר סטנפילד לבית הנבחרים של אורגון מטעם המפלגה הרפובליקנית, כנציג מחוז 22 שכלל את מחוזות מורו ואומטילה. הוא המשיך לכהן בבית הנבחרים עד 1917, ובמושב של אותה שנה שימש כיושב ראש הבית. בשנת 1918 התמודד מול צ'ארלס מקנרי על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לסנאט של ארצות הברית, אך הפסיד בפריימריז במאי.

ב־1920 נבחר סטנפילד לסנאט של ארצות הברית, וכיהן בו מ־4 במרץ 1921 ועד 3 במרץ 1927. במהלך כהונתו עמד בראש ועדת בחינת ענפי שירות המדינה (בקונגרס ה־68) וחבר בוועדת הקרקעות הציבוריות והסקרים (בקונגרס ה־69). הוא היה הראשון להביא את דיוני הוועדה בנושא שימוש בקרקעות ציבוריות אל המדינות המערביות עצמן. לדבריו, הישגו הגדול ביותר היה הקמת סכר אוויה ופרויקטי ההשקיה במחוז מלהור – מן המיזמים הראשונים להשבת קרקעות מדבריות לעיבוד.

סטנפילד היה ידוע באופיו הקשוח והישיר. בתקופת "חוק היובש" נעצר בעקבות קטטת שיכורים בבר בעיר בייקר, אורגון. כשניסה להיבחר מחדש, יריביו המרכזיים היו ארגון נשות הנוצריות למתינות (WCTU) והקו קלוקס קלאן, ובסופו של דבר בסיס תומכיו – בעיקר בוקרים מעריצים – לא הצליח להחזירו לסנאט.

אחרית חייו

בשנת 1926 התמודד שוב על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לסנאט, אך הפסיד בבחירות המקדימות לפרדריק סטיוור. בהמשך ניסה להיבחר כמועמד עצמאי, אך הפסיד שוב לסטייוור. בשנת 1928 ניסה להתמודד בבחירות המקדימות למועמדות לבית הנבחרים של ארצות הברית – וגם שם הובס.

לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים שב לאורגון לעסקיו הקודמים. סטנפילד נפטר בוויזר שבאיידהו, ב־13 באפריל 1945, בגיל 67. הוא נטמן בבית העלמין הילקרסט. הותיר אחריו את אשתו, אינז היל, ובת אחת בשם ברברה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברט סטנפילד בוויקישיתוף

• רוברט סטנפילד באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• רוברט סטנפילד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רוברט סטנפילד41777856Q2158345