פרדריק סטיוור

פרדריק סטיוור

לידה	13 באוקטובר 1883 ג'פרסון, אורגון, ארצות הברית
פטירה	3 בפברואר 1939 (בגיל 55) וושינגטון די. סי., ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות הלאומי ארלינגטון
מדינה
השכלה	אוניברסיטת אורגון אוניברסיטת המדינה של אורגון בית הספר למשפטים של אוניברסיטת אורגון
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
סנאטור מטעם מדינת אורגון 4 במרץ 1927 – 31 בינואר 1938 (10 שנים) → רוברט סטנפילד אלפרד רימס ←

פרדריק סטיוור (באנגלית: Frederick Steiwer‏; 13 באוקטובר 1883 – 3 בפברואר 1939) היה פוליטיקאי ועורך דין אמריקאי ממדינת אורגון. סטיוור שירת כתובע מחוזי וכחבר הסנאט של אורגון, והיה ותיק מלחמת העולם הראשונה. כחבר המפלגה הרפובליקנית, כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית בשנים 1927–1938. בנוסף, פעמיים התמודד על מועמדות הרפובליקנים לנשיאות, וב־1936 נשא את נאום הפתיחה בוועידה הארצית של המפלגה.

ביוגרפיה

ראשית חייו

סטיוור נולד ב-13 באוקטובר 1883 בחווה ליד העיר ג'פרסון שבמחוז מריון שבאורגון, להוריו ג'ון פ. ואדה (לבית מיי) סטיוור. הוא למד בבתי הספר הציבוריים המקומיים, ובשנת 1898, בגיל 15 בלבד, החל ללמוד במכללה החקלאית של אורגון (כיום אוניברסיטת המדינה של אורגון) בקורבאליס. ארבע שנים לאחר מכן השלים את לימודיו עם תואר ראשון בהנדסת מכונות. בהמשך עבר לאוניברסיטת אורגון ביוג'ין, שם השלים תואר ראשון נוסף בשנת 1906, ולאחר מכן למד בבית הספר למשפטים של האוניברסיטה, ששכן אז בפורטלנד.

ב־1908 הוסמך לעריכת דין והצטרף למשרד עורכי הדין "סנואו ומק'קמנט" בפורטלנד. כעבור שנה עזב את המשרד, עבר למזרח אורגון והקים משרד משותף עם ג'. וו. פלפס בפנדלטון.

קריירה פוליטית

סטיוור החל את דרכו הציבורית בשנת 1909 כסגן התובע המחוזי של מחוז יומטילה, תפקיד שבו החזיק עד 1910. בשנת 1912 נבחר כתובע המחוזי של המחוז וכיהן בתפקיד עד 1916. באותה שנה נבחר כחבר הסנאט של אורגון מטעם מחוז יומטילה (מחוז הבחירה ה־20). הוא כיהן במושב החקיקה של 1917 בלבד, ואז התפטר כדי להתגייס לצבא ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה. בין השנים 1917–1919 שירת ברגימנט ארטילריית השדה ה־65 בדרגת לוטננט ראשון.

ב־1926 נבחר לסנאט של ארצות הברית מטעם אורגון, לאחר שניצח בפריימריז את הסנאטור המכהן רוברט סטנפילד. בבחירות הכלליות גבר על מועמד המפלגה הדמוקרטית, ברט הייני, ועל סטנפילד שהתמודד מחדש כמועמד עצמאי. בשנת 1928 היה בין המועמדים למועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות (המועמד שנבחר היה הרברט הובר). בשנת 1936 היה יו"ר זמני של הוועידה הארצית הרפובליקנית ונשא את נאום הפתיחה, אך שוב לא הצליח לזכות במועמדות.

סטיוור נבחר מחדש לסנאט ב־1932, אך בינואר 1938 התפטר מתפקידו בשל בעיות בריאות ושב לעסוק בעריכת דין. במהלך כהונתו עמד בראש ועדת ההוצאות במחלקות הממשל המבצעות, היה חבר בוועדת המשפט של הסנאט, והתבלט בהתנגדותו החריפה לנשיא פרנקלין רוזוולט ולמדיניות ה"ניו דיל". בין היתר, סייע לבלום את תוכניתו של רוזוולט להרחיב את בית המשפט העליון. בשנת 1937 אף הציע תיקון לחוקה שיקבע בחירות מקדימות ארציות לנשיאות ולסגנות הנשיאות, אך יוזמה זו לא אושרה.

חייו האישיים ושנותיו האחרונות

ב־12 בדצמבר 1911 נישא לפרידה רֶש בעיר פנדלטון, ולזוג נולדו שני ילדים. בתם אליזבת נישאה לימים לאדם שמשפחתו התחברה למשפחת ווטסון, מייסדי חברת IBM. דודו, וינלוק ו. סטיוור, כיהן גם הוא כחבר הסנאט של אורגון.

לאחר שפרש מהסנאט חזר לעסוק בעריכת דין בוושינגטון די. סי.. סטיוור נפטר בעיר זו ב־3 בפברואר 1939, בגיל 55 בלבד, ונקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון שבווירג'יניה הסמוכה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרדריק סטיוור בוויקישיתוף

• פרדריק סטיוור באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• פרדריק סטיוור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פרדריק סטיוור41777836Q1261922