רוי גונזלס דה קליבחו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. רוי גונזלס דה קלביחואנגלית: Ruy González de Clavijo) (נפטר ב -2 באפריל 1412) היה נוסע וסופר ספרדי- קסטיליאני. בשנת 05–1403 היה קלביחו שגריר מטעם הנרי השלישי מקסטיליה בחצר המלך טימור, מייסד ושליט האימפריה טימוריד. [1] יומן הדרכים שלו, אולי נכתב על סמך רשימות מפורטות שנשמרו במהלך המסע, פורסם מאוחר יותר בספרדית בשנת 1582 (Embajada a Tamorlán) ובאנגלית בשנת 1859 ("הסיפור של השגריר רואי גונזלס דה קלביחו בחצר של טימור בסמרקנד 1403-6"). [2] [3]

השגרירות בסמרקנד

קלביחו, אציל ממדריד וקרוב למלך, הפליג מקאדיז ב־21 במאי 1403 בחברתם של שגריר טימור, מוחמד אל-קאזי, והנזיר הדומיניקני אלפונסו פאז דה סנטה מריה, ואחד משומרי המלך גומז דה סלזר וקסטיליאנים אחרים ששמם לא ידוע. קלבחו הפליג דרך הים התיכון, עבר את מיורקה, סיציליה ורודוס והגיע לקונסטנטינופול. תיאור דרכו בעזרת שמות מקומות עכשוויים נותן את התמונה הבאה: קלביחו הפליג לאורך חוף הים השחור של אנטוליה לטרביזונד ואז דרך היבשה אל ארמניה ואירן לטורקסטן. הוא ביקר בטהראן בשנת 1404. הכוונה המקורית שלהם הייתה להיפגש עם טימור במרעה החורף שלו במה שבהווה גאורגיה המודרנית, אך בגלל תנאי מזג אוויר לא עבירים וספינה שנטרפה, השגרירות נאלצה לחזור לקונסטנטינופול ולבלות את חורף 1403- 1404 שם.

לאחר שהפליגה מקונסטנטינופול לים השחור, עקבה המשלחת בחודשים הבאים אחרי צבאו של טימור, אך לא הצליחה להדביק אותו כי הוא התקדם מהר. מסיבה זו המשיכה המשלחת הקסטיליאנית לעבור את כל הדרך עד בירת טימור - סמרקנד שבאוזבקיסטן המודרנית, והגיעה לשם ב־8 בספטמבר 1404. קלביחו מצא את העיר במחזור מתמיד של בנייה והתחדשות בחיפוש אחר השלמות. כפי שהוא כתב: "המסגד שטימור הקים לזכר אם אשתו ... נראה לנו כמרשים מכל מה שביקרנו בעיר סמרקנד, אך הוא לא הושלם כי נמצאה תקלה בגובה שער הכניסה שלו, וצריך לתקנו." [4]

תיאור המפגש הראשון של קלביחו עם טימור היה ב"פרדס נהדר עם ארמון בו ", שעוצב כגן העדן במסורת האיראנית. שם נתן קלביחו תיאורים מפורטים של פילים מאולפים ומקושטים שראה, וכן את האוהלים הצבעוניים עם יריעות משי משובצים פנינים עם גדילים ודגלים שהתנופפו ברוח.

השגרירות שהתה מספר חודשים בסמרקנד, שבמהלכה השתתפו הקסטיליאנים בחגיגות לניצחונו האחרון של טימור באנקרה ביולי 1402 על הסולטאן הטורקי, בייזיד הראשון, אותו כבש. הניצחון הפיג את הפחדים המערביים מההתפשטות העות'מאנית בהונגריה והגדילה את הרצון לפתרון סכסוכים בדרך דיפלומטית וקשרים מצדו של צ'ארלס השישי מצרפת והנרי מקסטיליה.

הקסטיליאנים נאלצו לעזוב את סמארקנד ב -21 בנובמבר 1404 בגלל מותו הממשמש ובא של טימור, מכיוון שלא היו מסוגלים להשיג כבר מסמכים עבור מלכם הנרי חתומים על ידי טימור.

הערות שוליים

  1. ^ AKA, ISMAIL. 1996. “THE AGRICULTURAL AND COMMERCIAL ACTIVITIES OF THE TIMURIDS IN THE FIRST HALF OF THE 15TH CENTURY”. Oriente Moderno 15 (76) (2). Istituto per l'Oriente C. A. Nallino: 9.
  2. ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Clavijo, Ruy Gonzalez de" . Encyclopædia Britannica (11th ed.). Cambridge University Press.
  3. ^ Ruy González de Clavijo, Embassy to Tamerlane, 1403-1406, translated by Guy Le Strange, with a new Introduction by Caroline Stone (Hardinge Simpole, 2009).
  4. ^ Ruy González de Clavijo. Embassy to Tamerlane 1403-1406.,Guy Le Strange, tr. (London: Routledge) 1928:280, quoted in Frances Wood, The Silk Road: two thousand years in the heart of Asia 2002:137.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0