רולנד מורנו
 | |
| מורנו ב-1996 | |
| לידה | קהיר, מצרים |
|---|---|
| מקום קבורה | בית הקברות מונפרנאס |
| ידוע בשל | המצאת הכרטיס החכם |
| השכלה | בית הספר Lycée Condorcet |
| עיסוק | טכנולוגיית מידע, כתיבה, משחק, עסקים |
| תפקיד | עיתונאי |
| פרסים והוקרה |
Distinctions Grande médaille d'or de la Société d'encouragement au progrès Officier de la Légion d'honneur |
רולנד מורנו (באנגלית: Roland Moreno; 11 ביוני 1945 – 29 באפריל 2012) היה ממציא, מהנדס, סופר והומוריסטן יהודי-צרפתי, שהמציא את הכרטיס החכם.
ביוגרפיה
נולד בקהיר שבמצרים לצ'ארלס מורנו ולפרננדה בחבוט, בן למשפחה יהודית שמוצאה במרוקו. בצעירותו, עברו עמו הוריו לצרפת, שם למד בבתי ספר מקומיים בפריז, והחל לעבור הסמכה אקדמית לאומית בסיום לימודיו התיכוניים, אך נשר לפני הסיום. מאז, תיאר את השכלתו כלימוד עצמי.
לאחר שסיים את לימודיו, עבד מורנו במספר עבודות קטנות, בין היתר ככתב צעיר במגזין Détective. בין השנים 1970–1972 שימש מורנו כעורך במגזין הכימיה הצרפתי Chimie-Actualités.
הכרטיס החכם
לאחר שעזב את עבודתו במגזין הכימיה, הקים מורנו את חברת Innovatron, שעסקה בשיווק רעיונות ובקניין רוחני. הוא שיווק בהצלחה תוכנה שמיזגה מילים ליצירת שמות של מוצרים או מותגים חדשים עבור חברות.
לפני חשיפת הכרטיס החכם, הרעיון המקורי של מורנו היה לייצר טבעת חותם שתהיה טבעת חכמה עם שבב זעיר לקריאת מידע, והגיש על כך פטנט בשנת 1974. לאחר שהבין כי הרעיון לא מעשי, מורנו פישט את הרעיון, ובשנת 1975 הציג כרטיס פלסטיק שהכיל מיקרו-שבב, ששמו la carte à puce. בשנת 1976 הדגים מורנו כי ניתן להשתמש בכרטיס החכם שהמציא עבור עסקאות פיננסיות אלקטרוניות באמצעות מכונה.
הכרטיס החכם של מורנו נחל הצלחה רבה בצרפת החל משנות ה-80 של המאה ה-20, שם היה נפוץ הרבה לפני מדינות אחרות. בשנת 1983 שילבה חברת פראנס טלקום את הכרטיס החכם בכרטיסי התשלום הטלפוניים שלה. בשנת 1992 יישמה תעשיית הבנקאות הצרכנית הצרפתית את הכרטיס החכם של מורנו בחברת התשלומים Carte Bleue.
הכרטיס החכם של מורנו היווה את הבסיס לשבבים המשמשים כיום בנקים, סופרמרקטים, תחנות דלק, כרטיסי SIM, תעודות זהות ורישיונות נהיגה ביומטריים.
תפוצת השימוש בכרטיס החכם הייתה איטית יותר במדינות מחוץ לצרפת, והשימוש בו החל רק בשנות ה-90 המאוחרות. עם זאת, למרות התפוצה הנרחבת של הכרטיס החכם בצרפת והתמלוגים הרבים שהרוויח מורנו, ההמצאה שלו לא זכתה להכרה בינלאומית מספקת.
המצאות ומיזמים נוספים
מורנו התעניין מאוד במוזיקה, שידור וכתיבה. הוא הקים את תחנת הרדיו האינטרנטית Radio Deliro, וגם המציא מספר מכשירים אלקטרוניים לא שגרתיים, שכללו בין היתר מחשבון, וגם מכשיר שנקרא Matapof, שביצע הדמיה אלקטרונית ומספרית של משחק הטלת מטבע.
כתיבה ומשחק
מורנו כתב מספר ספרים, בהם Théorie du Bordel Ambiant, שהוא אוסף של רעיונותיו והשקפותיו. הוא גם כתב ספרים בשם הבדוי Laure Dynateur, וגם ספר בישול בשם L'Aide-Mémoire du Nouveau Cordon-bleu שמכיל יותר מ -2,000 מתכונים.
מורנו לקח חלק במספר סרטים קומיים בקולנוע הצרפתי, בהם הסרט הקומדי "Les Sous-doués en vacances" משנת 1982, בבימויו של קלוד זידי, כדמות ממציא מטורף שממציא "מחשב אהבה".
חיים אישיים
מורנו נישא לסטפני סטולין בדצמבר 1976; לזוג שתי בנות, מריאן וג'וליה. הוא הלך לעולמו בפריז ב-29 באפריל 2012, בגיל 67.
קישורים חיצוניים
