רונית רוזנפלד
| מדינה |
 ישראל | ||
|---|---|---|---|
| |||
| |||
| |||
רונית רוזנפלד (נולדה ב-1956) היא שופטת בבית הדין הארצי לעבודה בדימוס.
בשנת 1974 סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר שליד האוניברסיטה העברית, ובשנים 1974-1976 שרתה בצה"ל. בשנת 1980 סיימה לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, כשבמקביל ללימודיה התמחתה בין השנים 1979–1982 בלשכת היועץ המשפטי של עיריית ירושלים דאז עו"ד יאיר הורוביץ', ובמשרד המשפטים אצל ד"ר אילה פרוקצ'יה ודניאלה ונסלר. ב-1982 הוסמכה לעריכת דין, ועד שנת 1990 שימשה כעוזרת בכירה ליועצים המשפטיים לממשלה דאז, יצחק זמיר ויוסף חריש.
ביוני 1990 נבחרה לשמש כרשמת בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, ובדצמבר 1994 נבחרה כשופטת בבית הדין האזורי. ב-1996 מונתה לסגנית שופט ראשי בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים ובנובמבר 2002 לנשיאת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. ביולי 2007 מונתה לשופטת בפועל בבית הדין הארצי לעבודה למשך שנה, שלאחריה, ביולי 2008 מונתה לכהונת שופטת קבועה בבית הדין הארצי. ב-16 בפברואר 2018 פרשה לגמלאות.
ב-2014 קיבלה את ערעורה של עובדת חברת הוט שהוטרדה במקום עבודתה, והסירה לבקשתה את צו איסור הפרסום על שם החברה אך לא על שמות בעלי התפקידים בה. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות החברה בטיפול במקרה ופסקה פיצויים לטובת העובדת.
ב-2017 קבעה כי אישה בדואית גרושה ממשפחה פוליגמית, זכאית לקצבת הבטחת הכנסה בנפרד מבעלה, זאת על אף שהיא מתגוררת בסמוך לו עם חמותה ועם ילדיהם.[1]
במעמד פרישתה, הקריאה רוזנפלד את פסק דינה הנוגע בעובד בניין סיני שנפגע במהלך עבודתו, וקבעה כי יהיה זכאי לתלושי שכר גם בגין סכומי כסף שקיבל במזומן מחברת הבנייה של האתר בו עבד. עוד קבעה רוזנפלד כי חברת הבניה תוכר כמעסיקתו לצד חברת כוח האדם בה עבד, כשהיא מחדדת את אחריותם של 'מזמיני שירות' כ'מעסיקים בפועל של עובדים המועסקים בהם בהעסקה קבלנית.[2]
בפברואר 2020 חשפה התנועה לחופש המידע כי זוננפלד הייתה בשנת הפרישה שלה, הייתה השופטת בעלת השכר הגבוה ביותר ברשות השופטת - כ-116 אלף שקלים בממוצע בחודש בשנת 2018.[3][4]
עם פרישתה, הצטרפה כבוררת וכמגשרת רוזנפלד ל'המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים'. בנוסף היא משמשת כמרצה מן החוץ באוניברסיטה העברית בירושלים, בה היא מלמדת קורס בתחום השוויון, ועומדת בראש המועצה הציבורית לשילוב ולקידום נשים בעבודה.[5][6] רוזנפלד אף ישבה בוועדה בראשות נשיאת בית הדין הארצי בדימוס השופטת נילי ארד, שהוקמה על ידי הנשיאה ורדה וירט לבנה במטרה לגבש המלצות באשר לניהול הליכי הידברות בבתי הדין לעבודה.[7]
קישורים חיצוניים
- רונית רוזנפלד באתר הרשות השופטת
- ראיון עם רוזנפלד על עבודת הוועדות הרפואיות בכתב העת 'הפוסק' של לשכת עורכי הדין.
הערות שוליים
- ^ חן מענית, האם פסק הדין הזה מעודד את תופעת הפוליגמיה אצל בדואים?, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2017
- ^ ניצן צבי כהן, זכויות עובדים / בית הדין הארצי: חברות הבנייה אחראיות גם הן לזכויותיהם של עובדי הקבלן, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 בינואר 2018
- ^ התנועה חושפת: מאה השופטים בעלי השכר הגבוה בישראל, באתר התנועה לחופש המידע, 6 בפברואר 2020
- ^ העלאות של עשרות אלפי שקלים בשנה לשופטים: שיאני השכר במערכת המשפט, באתר וואלה!, 5 בפברואר 2020
- ^ רונית רוזנפלד באתר המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים
- ^ המלצות המועצה הציבורית לאות העסקה בשוויון
- ^ ניצן צבי כהן, סכסוכי עבודה / בית הדין לעבודה יסדיר הליכי גישור שנועדו למנוע שביתות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 בדצמבר 2018
| שופטי בית הדין הארצי לעבודה | ||
|---|---|---|
| שופטים קבועים מכהנים | נשיאה: ורדה וירט לבנה • סגן הנשיאה: אילן איטח
חנה אופק-גנדלר • לאה גליקסמן • סיגל דוידוב-מוטולה • אילן סופר • רועי פוליאק |
|
| נשיאים בדימוס | יגאל פליטמן • נילי ארד • סטיב אדלר • מנחם גולדברג • צבי בר-ניב | |
| סגני נשיאים בדימוס | אלישבע ברק-אוסוסקין • יצחק אליאסוף • שאול קובובי • ישראל לוין | |
| שופטים קבועים בדימוס | צבי טרלו • זאב נגבי • עדינה פורת • שמואל צור • עמירם רבינוביץ' • רונית רוזנפלד • מרטין אלטס • יוסף רייך | |
| ראו גם: נציגי ציבור בבית הדין הארצי לעבודה | ||
