בצקת מקולרית על רקע סוכרת
 |
בצקת מקולרית על רקע סוכרת (באנגלית: Diabetic Macular Edema - DME) היא מחלת עיניים הנוצרת כתופעת לוואי של מחלת הסוכרת ומוכרת גם כרטינופתיה סוכרתית. הפגיעה בראייה נגרמת בשל זרימת דם מוגברת המייצרת לחץ על כלי הדם ברשתית, אשר מתחילים להפריש נוזל המתעבה במרכז הראייה עד שנוצרת בצקת. הבצקת המקולרית פוגעת בראייה ומהווה סיכון משמעותי לעיוורון. בדיקות שגרה ואבחון מוקדם יוכלו להאט את קצב המחלה[1].
אבחון עצמי מוקדם לחשד למחלה יכול להיעשות באמצעות אמצעי פשוט כדוגמת לוח אמסלר(אנ'), שהוא למעשה רשת פסים שתי וערב עם נקודת פיקסציה שחורה במרכז בה מתמקדים. המלצת הרופאים היא לבצע בדיקה זו, גם שלא עולה חשד למחלה, על מנת לאבחנה מוקדם ככל האפשר[2][3].
חלק מתסמיני המחלה מזכירים את המחלה ניוון מקולרי (AMD - Age related Macular Degeneration), בהם אזורים מתים או מטושטשים באזור המקולרי, וכן בצורת הטיפול והאבחנה[4].
רטינופתיה סוכרתית - גורמים
רטינופתיה סוכרתית פוגעת בעיקר בחולים "ותיקים" בסוכרת - מחלה המשפיעה על מערכות הגוף השונות, וביניהן כלי הדם הקטנים בגוף. ברשתית העין מצויים כלי דם קטנים רבים, אשר נשחקים בעקבות המחלה, נוזלים מתחילים לדלוף מדפנותיהם וגורמים למשקעים. דליפה במרכז הרשתית (מקולה) תגרום להצטברות נוזלים במרכז הראייה ולירידה בחדות הראייה עקב כך. בשלב מתקדם יותר ייווצרו דימומים לתוך העין, ועם התקדמות המחלה טשטוש הראייה יחמיר עד למצב של אובדן ראייה[5].
גורמי סיכון להתפרצות המחלה
סוכרת
חולי סוכרת הסובלים מסוכרת במשך שנים ארוכות נמצאים בסיכון גבוה ללקות ברטינופתיה סוכרתית, שכן היא יוצרת נזק מצטבר לכלי הדם הקטנים הנמצאים בשפע ברשתית העין.
הריון
נשים בהריון הסובלות מסוכרת או שסבלו מרטינופתיה סוכרתית טרם ההריון, עלולות ללקות במחלה או לחוות החמרה שלה, ומומלץ כי ייבדקו במהלך הטרימסטר הראשון להריון, יימצאו במעקב במהלכו וכשנה לאחר הלידה.
סוכר לא מאוזן
חולי סוכרת בעלי רמות גבוהות וקבועות של סוכר בדם הינם קבוצת סיכון גם כן. שמירה על רמות סוכר תקינות מקטינה את הסיכוי ללקות ברטינופתיה סוכרתית ומאטה את התקדמות המחלה עבור הלוקים בה.
לחץ דם גבוה
חולי סוכרת הסובלים מלחץ דם גבוה נוטים יותר לסיבוכים המשפיעים על כלי הדם ככלל ועל כלי הדם בעין בפרט.
עישון
מכיוון שעישון נמצא בקורלציה עם מחלות הקשורות לכלי דם קטנים, קיימת אסכולה הטוענת כי עישון מגביר את הסיכוי ללקות ברטינופתיה סוכרתית בקרב חולי סוכרת.
רוזיגליטזון
נטילת רוזיגליטזון בקרב חולי סוכרת סוג 2, מעלה אף היא את הסיכון לרטינופתיה סוכרתית במקולה, החלק המרכזי של הרשתית.
אבחנה
ערך מורחב – טומוגרפיה אופטית קוהרנטית
בדיקת כמות הנוזל המצוי במקולה, באמצעות צילום OCT של הרשתית, מתבצעת אצל רופא עיניים. OCT, ראשי תיבות של "Optical Coherence Tomography" ("טומוגרפיה אופטית קוהרנטית") היא בדיקת דימות המבוססת על החזר גלי אור משכבות הרשתית, ומגיעה לכדי דיוק של מיקרונים במדידת כמות הנוזל המצטבר בין שכבות הרשתית.
בדיקה זאת מקובלת לאבחון התעבות הבצקת המקולרית ולמעקב אחרי תגובת הבצקת ותגובת הרשתית לטיפול. תהליך הצילום הוא קצר ופשוט ואינו כרוך בכאב או תופעות לוואי. ניתן לחזור על הבדיקה פעמים רבות לפי הצורך[6].
אבחון עצמי
ניתן להיעשות בבית באמצעות "מבחן אמסלר" (AMSLER grid): הקווים הישרים של המשבצות צריכים להראות ישרים ומקבילים וללא קפיצות וריצודים הן בשתי העיניים והן בהסתכלות בכל עין בנפרד. אם אין הדבר כך, יכולה עובדה זו להוות חשד ראשוני לבעיית ניוון מרכז הראיה, אם כי ייתכן שהבעיה נובעת מגורמים אחרים (הדפסת "לוח אמסלר", והסבר שימוש באנגלית ובעברית-1 ובעברית-2)
רטינופתיה סוכרתית - מניעה וטיפול
מניעה
חשוב להקפיד על מעקב רפואי אחר מצב הרשתית, אצל רופא עיניים או אופתלמולוג, הן במסגרת בדיקות שגרתיות והן כאשר חשים שינויים בראייה כדוגמת ראייה כפולה, אובדן ראייה, לחץ או כאב, שיכולים להעיד על נזק אפשרי לרשתית[9]. אבחון וטיפול מהירים[10] יכולים למנוע ירידה חמורה יותר בכושר הראייה ואף במקרים מסויימים לאפשר שיקום של ראייה שנפגעה. שליטה ברמות הסוכר בטווח המטרה וויסות לחץ הדם מסייעות אף הן להפחתת הסיכויים להחמרת המחלה או התפרצותה.
טיפול
הפגיעה בראייה מתרחשת כאשר נוזל וחלבון דולפים מכלי דם לא תקינים בעין ומצטברים במרכז הראייה ברשתית (מקולה). לתופעה זו קשור חלבון VEGF – חלבון המהווה "פקטור צמיחה" (vascular endothelial growth factor) ומעודד צמיחה פתולוגית של כלי הדם הלא תקינים. על מנת לחסום את פעילותו, מוזרקות לעין תרופות נוגדות פעילות לחלבון:
- אפליברספט - תרופה הרשומה בשם המסחרי "איילה" לשימוש בישראל ובעולם לטיפול בבצקת מקולרית על רקע סוכרת, ולטיפול בפגיעה בראייה הנגרמת עקב מחלות רשתית[11]. אייליה כלולה בסל הבריאות של מדינת ישראל לבצקת מקולרית על רקע סוכרת כקו טיפול שני לאחר התרופה Bevacizumab[12]. אפליברספט מאושרת ורשומה לשימוש גם בארצות הברית[13][14] ובאירופה[15][16].
- Bevacizumab - היא תרופה אנטי סרטנית, הרשומה בשם המסחרי "אווסטין", ופוגעת ביכולתו של הגידול הסרטני ליצור כלי דם - אנגיוגנזה. ה-Avastin היא תרופה זולה יחסית ולא נערך בה מחקר מקיף עבור הטיפול בבצקת מקולרית על רקע סוכרת, לפיכך היא אינה מאושרת על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) למטרה זו. למרות זאת, רופאים ומטופלים משתמשים בה בהצלחה על ידי הזרקתה בכמויות קטנות לעין.
- לוסנטיס (Lucentis) - החברה המייצרת את האווסטין (נוברטיס), פיתחה תרופה דומה עם מולקולה קטנה יותר בשם Lucentis, אשר קיבלה ביולי 2006 אישור ("התוויה") של מנהל המזון והתרופות האמריקאי עבור טיפול ב-AMD רטוב[17] ה-Lucentis יקרה פי 20 ויותר מן האווסטין (עקב עלות המחקרים וסיבות מסחריות), אף על פי שמדובר באותה מולקולה כמעט[18].
השילוב של טיפול תרופתי וטיפול טבעי באמצעות צמחי מרפא ודיקור סיני (אקופונקטורה) נמצא יעיל[19] לעיכוב השלבים הראשונים של המחלה ובטוח לשימוש. הטיפול הטבעי מעודד יצירת אספקת דם לרשתית וברשתית עצמה, ומסייע במניעת איסכמיה (מחסור של חמצן ברקמה), ההגורמים לפגיעה חמורה ברשתית ובראייה.
קישורים חיצוניים
- הערך "רטינופתיה סוכרתית", באתר ויקירפואה
- הערך "רטינופתיה סוכרתית", באתר ויקירפואה
- ליאת רותם מלמד, בני 65? כך תצילו את הראייה שלכם, באתר ynet, 1 ביולי 2014
- רוני לינדר גנץ, התרופה לוסנטיס יקרה פי 40 מאווסטין - אך לא יעילה יותר, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2010
- אם היו מציעים לכם תרופה ב-50 דולר או ב-2,000 דולר, מה הייתם לוקחים?, באתר TheMarker, 8 בדצמבר 2014
- חנא גרזוזי, הטיפולים שמונעים עיוורון בקרב חולי סוכרת, באתר ynet, 14 באפריל 2015
- איתי שרף, בצקת ברשתית העין, באתר "TheMedical", 30 בנובמבר 2016
- טיפול טבעי משולב ברטינופתיה סוכרתית באתר איתי שרף
הערות שוליים
- ^ "רטינופתיה סוכרתית: גורמים", אתר "מכבי שירותי בריאות"
- ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK538141/
- ^ https://www.akupunktur-noll.de/en/macular-degeneration/macular-degeneration-diagnosis/amsler-grid-test-for-the-diagnosis-and-early-detection-of-macular-degeneration-amd/
- ^ https://www.healthcentral.com/article/dme-vs-amd-whats-the-difference#:~:text=SIMILARITIES-,What%20Are%20the%20Similarities%3F,-Both%20conditions%20involve
- ^ "רטינופתיה סוכרתית: רואים סוכר בעיניים", אתר "שירותי בריאות כללית"
- ^ "רטינופתיה סוכרתית", אתר המרכז הרפואי הדסה
- ^ https://www.clalit.co.il/he/your_health/Preventive_medicine/Documents/amd.pdf
- ^ https://www.camoni.co.il/ניוון-מקולרי-גילי-–-מה-שצריך-לדעת#:~:text=יש%20לפנות%20במהירות%20לרופא%20עיניים%20לבירור%20האפשרות%20להתפתחות%20ניוון%20מקולרי.
- ^ "גישה טיפולית בעין סוכרתית", ד"ר ענת רוזנבלט,"ויקירפואה"
- ^ "רטינופתיה סוכרתית", ד"ר יוסף פרנץ, מנהל היחידה לניתוחי רשתית וזגוגית, מרכז רפואי מאיר, אתר "עמותת לראות למניעת עיוורון בישראל"
- ^ עלון לרופא, אייליה, אגף הרוקחות במשרד הבריאות
- ^ חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 3/2018 - הרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2018. 10 בינואר 2018
- ^ FDA approves Eylea for Diabetic Macular edema
- ^ FDA approves Eylea for wAMD
- ^ EU Panel OKs Aflibercept (Eylea) for Diabetic Macular Edema
- ^ European Medicines Agency authorization details - Eylea
- ^ ראו למשל דיווח חדשותי
- ^ ד"ר דויד האוזר, "אווסטין או לוסנטיס": מחקר CATT שפורסם ב-2011 הראה כי בתקופת של שנה אחת, אין הבדל משמעותי ביעילות של אווסטין ולוסנטיס כטיפול בניוון מקולרי רטוב
- ^ The effectiveness and safety of a danshen-containing Chinese herbal medicine for diabetic retinopathy: A randomized, double-blind, placebo-controlled multicenter clinical trial, Journal of Ethnopharmacology
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
