רכס לבן
רכס לבן היא שלוחה טופוגרפית בהרי ירושלים הנמשכת מאזור היישובים אורה ועמינדב לכיוון דרום, בין שכונת עיר גנים במזרח לבין יד קנדי במערב. הרכס קיבל את שמו מסלע הקירטון הלבן והרך שממנו הוא עשוי. פסגות הרכס מתנשאות לגובה של יותר מ-800 מטר מעל לגובה פני הים, הרכס יורד לגובה של כ-600 מטר מעל ערוץ נחל רפאים.
אתרים
שטח רכס לבן נכלל בפארק ירושלים (באזור זה הוא קרוי פארק נחל רפאים), פארק מטרופוליני שמקיף את העיר, שאותו הקימה הקרן הקיימת לישראל, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים.[1] בשנת 2015, כחלק מפיתוח הפארק הונגש מעבר לנכים והוקם שביל אופניים סלול בחלקו הדרומי של הרכס. באזור מספר אתרי טבע ונוף, ביניהם:
- חורבת הכפר וולאג'ה המקורי ששכן על רכס לבן. הכוללת מספר עשרות מבנים אבן הרוסים, בורות מים גדולים, גדרות אבן בגובה עד מטר. במלחמת העצמאות, במסגרת מבצע ההר נכבש הכפר לאחר קרב קשה.[2][3] על פי הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לירדן,[4] עברו תושביו לגדה הדרומית של הנחל לאדמות שהיו בבעלותם ובנו שם בשנות ה-50 את וולג'ה "החדשה".
- מעיינות - מי הגשמים, המחלחלים בין הסדקים שבסלע הקירטון הלבן, נובעים מן הקרקע במספר מעיינות ונשפכים אל בריכות אגירה.
- עין לבן - מעיין שכבה הממוקם כקילומטר אחד דרומית למושב עמינדב, מעל הגדה הצפונית של נחל רפאים, מוקף עצי תאנה, אגוז מלך, שקד, חרוב, זית ואלה ארץ ישראלית. בריכה גדולה ניזונה ממקור מים שנובע מתוך ניקבה, כ-50 מטר במעלה המדרון.
- עין אל-בלד - היה המעיין המרכזי של הכפר ולאג'ה, ובו נקבה קצרה המזינה בריכה בצורת רי"ש.
- עין אבו סְנֵיר - חדר בעל תקרה מקומרת ששימש בעבר בריכה למעין. בקיר הפנימי של החדר כניסה לנקבה מהתקופה הרומית שאורכה כ-15 מטר.
- עין סֵיף - המעיין העליון של הכפר וולאג'ה הנמצא בתוך מערה באורך 10 מטר.
- עין עוד מלבדו - בו נקבה באורך 25 מטר בריכה בקוטר 5 מטר. עקב מיעוט הגשמים בשנים האחרונות הנביעה במעיין פסקה.
תוכניות פיתוח
שטח רכס לבן נכלל בתוכנית ספדיה שבוטלה בשנת 2007.[5] בשנת 2011, במסגרת הדיונים על תוכנית מתאר חדשה למחוז ירושלים, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דחתה הצעה לאפשר פיתוח באזור רכס לבן.[6] בשנת 2015, במסגרת תוכנית המתאר הארצית החדשה - תמ"א 1, הוחלט שוב לקדם תוכנית בנייה ברכס לבן. מטרת התוכנית לצמצם את המחסור בדיור בירושלים ולהוריד את מחירי הדירות. בנוסף מוצע להקים במסגרתה גם 690 יחידות דיור מוגן.[7] בתחילה, ראש העיר ירושלים, ניר ברקת התנגד לבנייה, אך בנובמבר 2016 חזר בו והחליט לתמוך בבנייה באזור רכס לבן.[8]
בספטמבר 2017, אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בניית 4,500 יחידות דיור ברכס לבן על שטח של 600 דונם.[9] בדצמבר 2018 הופקדה תוכנית לבניית 5,250 יחידות דיור ו-300 חדרי מלון.[10]
קישורים חיצוניים
31°45′00″N 35°09′29″E / 31.75°N 35.1581111111°E
- מעיינות ובריכות על רכס לבן - מסלול טיול למשפחות עם ילדים, באתר מסלולים
- תוכנית תמ"ל/1009 - רכס לבן, באתר החברה להגנת הטבע
- גיא נרדי , "רכס לבן" חושפת את המאבק על אופיה הלא חרדי של ירושלים, באתר גלובס, 2 באוגוסט 2018
הערות שוליים
- ^ גן לאומי נחל רפאים
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עם עובד, 1991, עמ' 293.
- ^ נתנאל לורך, קורות מלחמת העצמאות, עמ' 445.
- ^ יואב גלבר, קוממיות ונכבה: ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948, אור יהודה: דביר, 2004, עמ' 388.
- ^ צפריר רינת, ניצחון לירוקים: בוטלה תוכנית ספדיה בי-ם, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2008
- ^ ניר חסון, נדחתה תוכנית הפיתוח ברכס לבן ממערב לירושלים, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2011
- ^
ניר חסון, ראש העיר ירושלים ברקת מצטרף למאבק נגד הבנייה בשטחים הפתוחים המערב העיר, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2015
- ^ ניר חסון, ניר ברקת חזר בו ומקדם בנייה באזור רכס לבן בירושלים, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2016
- ^ צפריר רינת, המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה בנייה נרחבת בהרי ירושלים, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2017
- ^ חסון, ניר (2018-12-28). "ועדת התכנון בירושלים הפקידה תוכנית לבניית 5,000 יחידות דיור ברכס לבן". הארץ. נבדק ב-2018-12-29.
