רם גופנא
 | |
| רם גופנא | |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
|---|---|
| מקום מגורים | ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| חקר התקופות הפרוטוהיסטוריות בארץ ישראל | |
רם גופנא (1928 - 5 ביולי 2021) היה ארכאולוג ישראלי ופרופסור בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה
גופנא נולד בתל אביב, בצעירותו היה חבר בתנועת "המחנות העולים" וב"תנועה המאוחדת". היה חבר בארגון "ההגנה" ושרת בפלמ"ח ובצה"ל. בין השנים 1956-1951 למד גופנא ארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם השלים תואר ראשון ושני. לאחר מכן עבד כארכאולוג באגף העתיקות לימים רשות העתיקות ושימש בתפקיד כעשרים שנה. ב-1974 קיבל תואר שלישי מאוניברסיטת תל אביב, עבר ללמד באוניברסיטה ופרש לגמלאות בדרגת פרופסור מן המניין ב-1997.
פעילות ארכאולוגית
בשנות פעילותו המדעית עסקו מחקריו בתהליך ההתיישבות הקדומה בארץ ישראל, בעיקר בתקופות הפרוטוהיסטוריות: התקופה הכלקוליתית, תקופת הברונזה הקדומה, תקופת הברונזה הביניימית ותקופת הברונזה התיכונה.
גופנא החל בחקירותיו עוד בהיותו סטודנט. כבר בשנת 1953, ערך לבקשת המועצה האזורית עמק חפר סקר ארכאולוגי מקיף ברחבי האזור. בראשית שנות השישים ערך סקר ארכאולוגי באזור חבל הבשור, בין תל שרוחן לרוביה (באר רבובה), בעזרת חברי הקיבוצים באזור[1]. גופנא השתתף בסקר השומרון שהחל לאחר מלחמת ששת הימים, וסקר בתחום נחלות שבט מנשה ושבט אפרים. הוא ויוסף פורת זיהו את תהליך ההתנחלות של שבטים אלו בשומרון. גופנא הרבה לחקור את תולדות ההתיישבות הקדומה במישור החוף ועמד גם בראש סקר ארכאולוגי שיטתי שנערך בשנות השבעים בדרום-מערב השרון ובעמק לוד.
מבין החפירות הרבות שערך בולטות החפירות הבאות: בתל פולג בשנות השישים, שם נחשפו ביצורים מתקופת הברונזה התיכונה ויישובי פרזות מהתקופות הישראלית והפרסית; בסוף שנות השבעים חשף יחד עם איתן איילון שרידי מצודה מתקופת הברונזה התיכונה בח' א-זוריקייה, לא הרחק מתל פולג, שהייתה ככל הנראה גם היא חלק ממערך ההגנה של ממלכת אפק הכנענית. בסוף שנות השבעים חפר גופנא שרידי עיר מבוצרת מתקופת הברונזה הקדומה בתל דלית (מזרחית למושב בית נחמיה); בין השנים 1970–1983 הוא חפר עם דן גזית לסירוגין בתל עין הבשור, השוכן בפארק אשכול שבחבל הבשור, ותרם למחקר ה"התרבות הבשורית" (תרבות חומרית ייחודית שהתפתחה באזור, בשלב מוקדם של התקופה הכלקוליתית). בעין בשור נחשפו ארבע שכבות יישוב, שלוש מהן מתקופת הברונזה הקדומה. באחת מהן נתגלה מבנה מצרי מראשית ימיה של השושלת הראשונה במצרים, ששימש תחנת דרכים. השכבה הרביעית היא מהתקופה ההלניסטית. בשנות פעולתו בשטח התעמת גופנא לא אחת עם הרמטכ"ל לשעבר, משה דיין, ששדד עתיקות בניגוד לחוק[2].
לאחר שפרש סייע לדני רכט בכתיבה לאתר האנציקלופדיה העירונית "תל אביב 100" שהקים רכט[3].
נפטר ב-5 ביולי 2021.
קישורים חיצוניים
- רם גופנא באתר אוניברסיטת תל אביב (באנגלית)
- זיכרונות של ארכאולוג עברי (רם גופנא מספר את קורות חייו), באתר "לידרמן, מטבעות, בולים, עתיקות וקטלוגים"
- רם גופנא, פרקים מהסקר הארכאולוגי של עמק חפר(הקישור אינו פעיל)
- רם גופנא, באתר הפלמ"ח
- מאמרי רם גופנא באתר האנציקלופדיה העירונית "תל אביב 100"
הערות שוליים
- ^ חברי קיבוצים ערכו סקר ארכאולוגי בחבל הבשור, על המשמר, 15 באוקטובר 1962
- ^ רן שפירא, מגילות משה דיין, באתר הארץ, 29 באפריל 2004
- ^
אברהם בלבן, סיבוב בעיר עם האיש שמתעד את תל אביב, באתר הארץ, 8 בפברואר 2015
