רצח אברהם שטרן (יאיר)
 | |
| אברהם שטרן (יאיר) | |
| תאריך | 12 בפברואר 1942 |
|---|---|
| תאריך עברי | כ"ה בשבט תש"ב |
| מקום | בית יאיר (כיום מוזיאון לח"י), פלורנטין, תל אביב, פלשתינה (א"י) |
| מטרה | אברהם שטרן (יאיר) |
| נשק | אקדח |
| הרוגים | 1 (אברהם שטרן (יאיר)) |
| מבצע | קצין הבלשים במשטרת המנדט הבריטי ג'פרי מורטון |
רצח אברהם שטרן (יאיר) היה רצח שאירע ב-12 בפברואר 1942 (כ"ה בשבט תש"ב) ב"בית יאיר" (כיום מוזיאון לח"י) בשכונת פלורנטין בתל אביב. שטרן, שהיה אז מפקד הלח"י נרצח על ידי קצין הבלשים במשטרת המנדט הבריטי ג'פרי מורטון שירה בו שלוש יריות.
רקע
ערך מורחב – אברהם שטרן (יאיר)
אברהם שטרן ("יאיר") (23 בדצמבר 1907, י"ח בטבת ה'תרס"ח – 12 בפברואר 1942, כ"ה בשבט ה'תש"ב) היה לוחם מחתרת ומשורר יהודי, מייסדו ומפקדו הראשון של ארגון "לוחמי חרות ישראל" (לח"י). נודע גם בכינויו המחתרתי "יאיר" (על שם אלעזר בן יאיר, ממפקדי המרד הגדול נגד הרומאים ומפקד הקנאים במצדה).
שטרן, פעיל באצ"ל, עמד בשנת 1940 בראש קבוצת פורשים שהסתייגו מהתמתנות גישתו של הארגון בכל הקשור למאבק בשלטון המנדט הבריטי והתפלגו לארגון עצמאי שלימים נקרא לח"י. לכל אורך הדרך נרדפו חברי הארגון, ושטרן בראשם, בידי הבולשת הבריטית, שראתה מטרה עליונה בחיסול פעילותו. המצוד הלך והתהדק סביב שטרן, עד שבפברואר 1942 נתפס בידי אנשי הבולשת ונרצח בירייה עם לכידתו.
הימים לפני הרצח
הבולשת הבריטית השקיעה זמן ומאמצים רבים על מנת למצוא את מקום היחבאו של שטרן. הוא דחה שתי הצעות להסתירו עד סוף המלחמה - הצעה אחת הגיעה בשם התנועה הרוויזיוניסטית, שאף הציעה לנקום את דם נרצחי דיזנגוף 30,[1] והצעה אחרת הגיעה מפי גיסו, נחמיה ברוש (אחיה של רוני, אשתו) שהיה מפקד ב"הגנה". הוא נימק החלטתו כך:
אין ראש מחתרת יכול לקיים בידו את זכות המנהיגות אם יעדיף את ביטחונו האישי על צרכי התנועה.
— לוחמי חירות ישראל: אנשים, רעיונות, עלילות
בשלושת השבועות האחרונים לחייו התגורר שטרן בדירתם של טובה ומשה סבוראי, ברחוב מזרחי ב' (לעתיד רח' שטרן שבהמשך שד' וושינגטון) 8 בשכונת פלורנטין בתל אביב. דירתם נחשבה כפסולה מטעמי ביטחון - משה סבוראי היה אסיר נמלט באותם ימים והיה לדמות מבוקשת על ידי המשטרה. טובה סבוראי התחזתה לאישה חולה אשר בעלה נעדר לעיתים קרובות מביתם, וחיסיה שפירא, שהייתה המקשרת של שטרן, התחזתה לעוזרת של טובה, הדואגת לסידורים השוטפים של תחזוק הבית. שטרן נהג להעביר את זמנו בקריאה, בניסוח רעיונות פוליטיים שהרהר לגביהם ובמענה על דואר שקיבל בעזרת המקשרת שלו חיסיה.
לפי תאורי משפחת סבוראי, התקרב שטרן בתקופה זו אל היהדות.[2] מאז שפורסמו תמונותיו בעיתונים ועל גבי לוחות המודעות, הוחלט שיפסיק לצאת לטיוליו הליליים על אף החושך ששרר ברחובות בתקופה זו של מלחמה. כמו כן שוּנה מקום היחבאו בתוך הבית. בכל פעם שנשמעה דפיקה על הדלת היה נכנס שטרן למטבחון, ועתה הוחלט שמוטב שייכנס לארון הבגדים וטובה סבוראי תסגור את דלת הארון אחריו. לרוני אשתו כתב באיגרת קצרה:
לא יכולתי ולא רציתי ללכת בדרך אחרת מזו שהלכתי בה. אינני מתחרט אף לרגע קט, ולעולם לא אצטער על כך.
— לח"י אנשים: סיפור חייהם של 840 לוחמים ולוחמות
הרצח
ביום 12 בפברואר 1942, כ"ה בשבט ה'תש"ב, לאחר ביקורה של חיסיה שפירא השכם בבוקר, חש שטרן כי מתבוננים בביתם דרך שלבי התריס הפתוחים. טובה סבוראי שהסתירה את שטרן בדירתה סגרה את השלבים במחשבה שאלו הם בעל הבית ואשתו התולים את כביסתם על הגג, ושטרן פנה לכתיבה כהרגלו מדי יום ביומו. מספר דקות אחר כך, בשעה 9 בבוקר לערך, נשמעה דפיקה קלה בדלת. שטרן פנה ישירות לארון, וטובה ניגשה לפתוח את הדלת לאחר שסגרה את הארון אחריו. בפתח עמד הקצין הבריטי תומאס ג'יימס וילקין, ששלט היטב בשפה העברית, ביחד עם שני בלשים אנגלים. וילקין הודיע לטובה כי הגיע על מנת לקחת עמו מספר פרטי לבוש עבור משה בעלה שיעבור היום לבית הסוהר המרכזי בירושלים (משה סבוראי שכב פצוע בבית החולים לאחר שנפצע באירוע "דיזנגוף 30"). טובה נכנסה לחדר הפנימי, אספה מספר לבנים וחליפה שתלו על דלת החדר, והגישה אותם לוילקין. וילקין ניסה לפתח שיחה עם טובה באשר לפעילותו של בעלה, וכאשר זו השיבה בשלוות נפש איבד וילקין את קור רוחו ובבת אחת התפרץ ואמר כי סוף "אנשי שטרן" יהיה דומה לסופם של נרצחי "דיזנגוף 30". לשמע שמותיהם של הנרצחים השיבה טובה לקצין כי היא עוד תזכה לראות את הבריטים בורחים מהארץ.
וילקין הורה לפתוח בחיפוש בתוך הבית. שני הבלשים החלו בחיפוש, ווילקין ניגש לשולחן בו ישב שטרן לפני מספר דקות וקרא את תוכן הפתקים שהיו עליו. אחד הבלשים פנה לחפש בארון הבגדים הגבוה, נתקל בגופו של שטרן ומיד משך אותו החוצה. טובה הבחינה בבלש מושיט יד אל אקדחו, קפצה ממקומה ונעמדה בין הקצין לשטרן. "לא לירות, לא לירות או שתירה בי",[3] הפצירה טובה בבלש. וילקין הגיע מיד למשמע השיח והבחין בשטרן. כעבור מספר דקות הגיעו שני בחורים צעירים ובידם כבלים. אחד הבלשים מיהר לכבול את שטרן בעוד שאקדחו ואקדח הבלש השני מופנים אליו. מהר מאוד התמלא הבית בבלשים אנגלים. את טובה סבוראי הובילו החוצה לאחר שנערך עליה חיפוש והיא החליפה את בגדיה.
כאשר הגיע ג'פרי מורטון, הוא הורה לשטרן להתקרב לכיוון החלון. שטרן נשמע למורטון ולפתע נשמעו שלוש יריות. טובה, שהייתה בניידת משטרה מחוץ לבית ושמעה את היריות, הבינה מיד ששטרן נרצח[3] ופרצה בזעקוות ברחוב ”יהודים, יאיר נרצח!”. גופתו של שטרן הורדה לרכב הצלב האדום והלווייתו נערכה לפנות ערב בבית העלמין בנחלת יצחק שבתל אביב. אנשי משפחה ספורים נכחו בהלוויה תחת אבטחה כבדה של המשטרה הבריטית, שחששה מניסיון פעולה מצד המחתרת.
ב-14 בפברואר, יומיים לאחר הרצח, שלח מפקד "המרכז המודיעיני של המזרח התיכון" (The Middle East Intelligence Center) מכתב ברכה לארתור פרדריק ג'יילס, מפקד הבולשת הבריטית, על הריגת שטרן.
שנים רבות לאחר הרצח, מסר סרג'נט דניאל דיי לאיש הלח"י מתתיהו שמואלביץ', בשמו של השוטר טנאנט אשר היה היחיד שנותר בחדר עם מורטון ושטרן, תיאור של האירוע:
לאחר שציווה מורטון על כולם לעזוב את הדירה ולקחת איתם את טובה סבוראי, נשארנו עם שטרן רק שנינו, מורטון ואני. ואז ניגש מורטון אל מאחורי גבו של שטרן, דחף אותו אל החלון וירה בראשו. שטרן נפל ומורטון המשיך לירות בחזה. אחר כך הפנה את ראשו אליי ואמר: אתה ראית שהוא ניסה לברוח.
— לוחמי חירות ישראל: אנשים, רעיונות, עלילות
קישורים חיצוניים
- אברהם שטרן נהרג בהתנגשות עם המשטרה, דבר, 13 בפברואר 1942
- אברהם שטרן נהרג, הארץ, 13 בפברואר 1942 (המשך)
- כיצד נתפס והומת אברהם שטרן בעלית גג בשכונת פלורנטין בת"א, הבוקר, 13 בפברואר 1942
- אברהם שטרן נורה בשעת חיפוש בדירתו, המשקיף, 13 בפברואר 1942
- אברהם שטרן נהרג בשכונת פלורנטין, הצופה, 13 בפברואר 1942
- אייל לוי, המבוקש: סיפור רציחתו של אברהם שטרן (יאיר), מנהיג לח"י, באתר מעריב אונליין, 11 בפברואר 2017
- אורון שוורץ, רצח יאיר שטרן | חלק 1: חיסול חשבונות במחתרת, בהסכת משפט חוזר, 13 בספטמבר 2022
- יאיר שטרן "יאיר בן יאיר" - הוצאת ידיעות ספרים, 2022
הערות שוליים
- ^ הרצח ברחוב דיזנגוף 30 בבלוג של מוזיאון הלח"י, פורסם ב 17 בינואר 2012
- ^ מאצ"ל ללח"י, משה וטובה סבוראי, 1989.
- ^ 3.0 3.1 ימיו האחרונים של יאיר - אברהם שטרן
